שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    עולם המדע נפרד מפרס: "האיש שידע מה יקרה מחר"
    נשיא אוניברסיטת בר אילן זוכר את הפתק שקיבל בזמן פגישה, באינטל זוכרים את הביקור בחדר הנקי, מנכ"ל לוריאל ישראל זוכר את העצה האחרונה - וכולם מספרים על הבקיאות המפתיעה שלו בתחומם. ראשי עולם המדע והטכנולוגיה סיפרו לנו 5 סיפורים על הקשר של שמעון פרס לעולם המדע, ועל המורשת שהשאיר לו

    ב-12 בספטמבר, קצת פחות מ-12 שעות לפני ששמעון פרס אושפז בפעם האחרונה בחייו, פגש אותו מנכ"ל לוריאל-ישראל אלי שגיב במרכז פרס לשלום ולחדשנות. "השעה בה ישבנו יחד ושוחחנו נחקקה בזכרוני כחווייה יוצאת דופן. הגעתי למרכז פרס עם אחד מחברי הדירקטוריון של לוריאל העולמית, שבינו לבין פרס יש היכרות רבת שנים וחברות קרובה", מספר שגיב. "הם העלו זכרונות, בעיקר מתקופתו של הנשיא פרנסואה מיטראן ז"ל, שהיה ידיד משותף של שניהם, והתנהלה בינינו גם שיחה עסקית. פרס גילה בקיאות רבה בתחום הננוטכנולוגיה (ננוטק, תחום המחקר והטכנולוגיות, שמתמקדים במערכות שגודלן ננומטרים), שהדהימה אותי. הוא היה בקיא בכל הטרנדים והחידושים בעולם הסטארטאפים והטכנולוגיה. בהיבט התאגידי הוא דיבר על החשיבות שיש לשיגרור ישראל דרך היכולות הטכנולוגיות והחדשנות שלה למול מנהלים בכירים בחברות גדולות בעולם. הוא חזר ואמר כמה חשוב לעודד השקעות זרות בישראל, וניצל את הפגישה כדי לקדם את הרעיון הזה".

     

    שמעון פרס ואלי שגיב. צילום: ערן לם
    שמעון פרס ואלי שגיב. צילום: ערן לם

    מה אתה זוכר מאותה פגישה, שהיתה אחת האחרונות בחייו?

    "פרס היה אמנם חלש פיזית, אבל הוא ישב וצחק איתנו, היה מלא כריזמה וחוש הומור, וחד כתער. חרטתי בליבי את הציטוט שלו, "שלום אפשר לעשות בין אנשים שווים, והדרך להביא לשוויון היא על ידי חידושים מדעים וטכנולוגיים". משמע, דרך הטכנולוגיה והמדע אפשר לייצר שלום בעתיד. אחרי הפגישה עם פרס, פגשתי את נשיא מכון וייצמן, פרופ' דניאל זייפמן, וסיפרתי לו על המשפט. אמרתי לו שזו המשימה שלו ושל אנשי המדע והטכנולוגיה".

     

    "פרס שבה את ליבי באופטימיות שלו, ובראייה העתידית שלו. הוא אמר לנו, שכשואלים אותו מה ההישג הכי גדול שלו בעשייה רבת השנים שלו, הוא משיב: "מה שאעשה מחר". כשאני חושב על זה עכשיו, עוברת בי צמרמורת. באותו רגע חשבתי, איך הזמן לא מספיק לאדם החולם והמיוחד הזה. איך הוא רץ כל הזמן לעבר העתיד. בסיום הפגישה אמרתי לו: "מר פרס, זכות גדולה נפלה בחלקי לפגוש אותך". הוא חייך, הנהן בראשו ונפרדנו. קשה לתאר מה הרגשתי כששמעתי על אשפוזו".

     

    שמעון פרס ועפרה אלול. צילום: סיון פרג'
    שמעון פרס ועפרה אלול. צילום: סיון פרג'

    לנטייתו של פרס לעולם הטכנולוגי ורצונו להבין ולקדם את עולם המדע והסטארטפ, במקביל לאהבתו את עולם הרוח והחשיבות שהקנה לתרבות ולספרות, מתייחסת גם עפרה אלול, יו"ר המרכז האקדמי פרס, שעל שמו נקרא המרכז האקדמי שהיא עומדת בראשו. "חגגנו לו את יום ההולדת ה-93 בביתי, עם קבוצת חברים, שמלווה אותו כבר הרבה שנים. באותו ערב נפטר נחום היימן, ושמעון דיבר על שיריו של היימן, ומשם גלש לשיחה על ספרות ישראלית ועל התרבות בישראל לאורך השנים. זה לא עמד בסתירה לעובדה שאחד הנושאים בהם פרס מאוד התעניין היה חקר המוח. הוא טען שהמוח שלנו בנוי מהרבה מאוד חלקים לא מנוצלים, וכדי לנצל את כל החלקים האלה חייבים לחבר את הלמידה לעולם הרגשי".

     

    "אנשי המדע יודעים מה קורה היום; הוא ידע מה יקרה מחר"

    לרצון של פרס להבין את מבנה המוח מתחבר פרופ', הרב דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר אילן, שהכיר את פרס בתקופה בה שימש שר המדע. "התפתחו בינינו יחסים קרובים, עד כדי פגישה שבועית", הוא נזכר. "פרס היה נשיא מדינה, שהתעניין הרבה בתחום הטכנולוגיה. בפגישותינו עסקנו, בין היתר, באחריות שראיתי בתפקידי על פיתוח סוכנות החלל הישראלית. לאחר שראיתי שיש בנושא הזה פוטנציאל לא ממוצה, יזמתי פגישה בנושא עם פרס ונתניהו. הקמנו ועדה שהגישה המלצות ותוכנית עסקית, שלימים הביאה לתנופה גדולה בסוכנות החלל הישראלית ובפיתוח השביט, משגר הלוויינים.

     

    שמעון פרס הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ (צילום: ישראל ברדוגו)
    שמעון פרס הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ(צילום: ישראל ברדוגו)

    "הוא נהג לנצל את הבית הפתוח שהנהיג בסוכות להצגת הישגיה של ישראל, כשהמדע היה אחד הכוכבים הגדולים. אני גם זוכר את הביקור שערכנו ביחד בז'נבה, שוויץ, כשישראל התקבלה לקחת חלק בפרויקט המדעי הבינלאומי של מאיץ החלקיקים. הוא ירד לעומק של מאה מטרים מתחת לאדמה, עבר בתחנות המאיץ השונות וקיבל הסברים מהחוקרים במקום. כשישבנו שם עם הנהלת המרכז, כולם סביבו היו פיזיקאים וחוקרים, ופרס שאל שאלות ענייניות. בשלב מסוים ראש המרכז הכניס לי פתק ליד, וכתב: "אני רואה שיש לנשיא שלכם רקע פיזיקלי רציני. במרכז ביקרו הרבה מדינאים, מעולם לא שאלו אותי שאלות כאלו".

     

    שמעונה הרשקוביץ, שמעון פרס, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ (צילום: ישראל ברדוגו)
    שמעונה הרשקוביץ, שמעון פרס, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ(צילום: ישראל ברדוגו)

    הקשר נמשך ביניכם גם לאחר שעזבת את הפוליטיקה והתמנית לנשיא האוניברסיטה?

    "כן. נבחרתי לנשיא אוניברסיטת בר אילן לפני 7 שנים, והוא הגיע לבקר באוניברסיטה. שני תחומים היו קרובים לליבו: הננו טכנולוגיה, ומרכז מדעי המוח. בביקור האחרון שלו באוניברסיטה, לפני כשנתיים, הוא בחר לבקר בשני המרכזים האלו. במרכז המוח הציעו לו להשתתף בניסוי, אבל הוא נידב אותי וצפה בניסוי. משם עברנו למעבדת האלצהיימר, שם מחפשים חיסון למחלה. אני זוכר איך הוא הקשיב לחוקרים, שאל שאלות ענייניות, ונכנס לפרטים. ראו כמה הנושא מרתק אותו. כשהעוזרים שלו אמרו לו שחייבים לעזוב, כי יש לו עוד פגישות, הוא לא רצה. הוא נראה אז כמו ילד קטן שגילה צעצוע מיוחד. למחרת הביקור אצלנו היה ביקור של אנגלה מרקל, שגם אני הוזמנתי אליו, והוא סיפר לה על הביקור בבר אילן, והתמקד במדע. היתה לו אינטואיציה טובה להבין מה חשוב ומה הולך להיות חשוב.

     

    "אנשי המדע יודעים מה היום, הוא ידע מה יהיה המחר. כשר המדע היה תענוג לעבוד איתו. הוא לא היה מדען בהשכלתו, אבל בן שיחה שווה לכל דבר בתחום.

    לפני שבועיים, כששמעתי על האירוע המוחי שפרס עבר, כמדען, הבנתי שזו יכולה להיות הישורת האחרונה שלו. אמנם הכינו אותנו לזה, אבל לא רציתי להאמין שהוא לא יתגבר גם הפעם. כשהודיעו על ההידרדרות החמורה במצבו הרגשתי את הצביטה בליבי. נזכרתי באחת מהפגישות שלנו, כשהוא נתן לי תמונה בה אשתי נמצאת ברקע. הוא כתב לה הקדשה מהממת. זה היה פרס. המורשת שלו תישאר בתחום הטכנולוגי, וגם, כמובן, בתחום הספרות והמילים, חיי הרוח".

     

    גלית לוי, מנהלת קשרי ממשל ורגולציה באינטל ישראל, זוכרת את הביקור שלו במפעל בקריית גת ביולי 2012. "פרס היה אמור להיכנס לחדר הנקי, ולא הסכים להתלבש בבגדים הסטריליים, עד שסיים להתייחס לכל האנשים שנכחו במקום. כשהוא ראה את הצילום שלו בבגדים האלו, הוא אמר: "אני נראה צעיר בתמונה". היה לו הומור עצמי. הצגנו לו נתונים בתחום הננוטכנולוגיה, והוא שאל שאלות חדות, כאילו שהוא מהנדס, שאנשים מן המניין לא תמיד מבינים.

     

     

    שמעון פרס וגלית לוי. צילום: אינטל
    שמעון פרס וגלית לוי. צילום: אינטל

     

    "הוא התרגש באמת מהחדשנות הטכנולוגית. אינטל עזרה לו לשווק את ישראל, והוא עזר לאינטל לבסס את ישראל כסטארטאפ-ניישן. המגע והטכנולוגיה היו בנפשו, ישב על האג'נדה הציבורית שלו, לכן הוא גם יצר עם אינטל את הקמפיין לעידוד 5 יחידות לימוד במתמטיקה, "הטכנולוגיה", הוא אמר לנו, "תקדם את האנושות כולה".

     

    "בתום הסיור במפעל, כשהוא נאם, הוא אמר, שעד עכשיו חשב שישראל היא רק ארץ זבת חלב ודבש. עכשיו הוא מבין שישראל היא גם ארץ "זבת, חלב וצ'יפס (שבבים. י"ו)". אני לא הייתי יכולה לחשוב על סלוגן כזה, והוא המציא אותו כשהוא על הבמה".

     

    אייל ולדמן, מייסד חברת הטכנולוגיה מלאנוקס, נזכר בביקור של פרס במרכז הפיתוח של מלנוקס בתל חי ב-2010. "הדהים אותי לראות איך פרס הבין ברגע נתונים, ששמע אותם בפעם הראשונה אצלנו. הוא גילה בקיאות בכל נושא שדיברנו עליו. היתה לו גם ראייה קדימה מבחינת מה לעשות. היתה לו מחוייבות לביטחון המדינה, ובאותו זמן המשיך לחתור לשלום. מבחינה זו החזון שלנו כמו שלו: אנחנו ממשיכים לפתח ולדאוג לטכנולוגיה, לכלכלה ולביטחון המדינה, ובמקביל מדברים עם הפלשתינאים, ויש לנו מפעל ברמאללה ובעזה, כדי לנסות ולקדם זה השלום. ברור לי, שאנחנו מחויבים להמשיך את החזון והדרך של פרס, כדי שהמדינה תהיה חזקה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מדינית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עולם המדע נפרד מפרס: "האיש שידע מה יקרה מחר""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים