כך שינה עוף דורס נדיר את חייו של שמעון פרס
שמעון פרסקי פגש לראשונה בחייו במהלך סיור לאיסוף מודיעין באזור הנגב בשנת 1944, עוף דורס עצום בשם פרס. בו במקום הוא החליט לשנות את שמו לשמעון פרס. פרופ' יוסי לשם, חוקר ציפורים מאוניברסיטת ת"א והחברה להגנת הטבע מספר על הקשר המיוחד של שמעון פרס לציפורים ומאמציו להגן על בעלי הכנף בישראל
הסיפור של שמעון פרס עם הציפורים ובמיוחד עם העופות הדורסים, התחיל עם שינוי שמו. הוא עלה לישראל מפולין ושם המשפחה המקורי שלו היה פרסקי.
בשנת 1944 יצא שמעון לסיור בנגב שמטרתו האמיתית הייתה איסוף מודיעין על הדרכים בנגב.
לסיור צורף בתור אליבי, הזואולוג הנודע היינריך מנדלסון. רשמית זה היה סיור זואולוגי, אחרת הבריטים לא היו נותנים אישור לסיור.
במהלך הסיור בנחל שחרות, עף לקבוצה נמוך מעל הראש פרס. מנדלסון התלהב והתחיל לצעוק "פרס! פרס! פרס!". שמעון הצעיר התרגש כל כך, שבו במקום החליט לשנות את שמו לשמעון פרס.
בהמשך, כאשר עברו את עין עברונה, הבריטים עברו מדרום לעין עברונה בו נסעו וזרקו את כולם למעצר ל- 24 שעות. רק מנדלסון קיבל 48 שעות בפנים - כי היה איש אקדמיה. שינוי שמו לשם של דורס שנכחד מישראל תרם למחויבות שלו ותמיכתו בשמירת טבע, ובמיוחד של עופות דורסים.
בכל פרויקט גדול אותו קידמתי ודחפתי, מצאתי בשמעון פרס תמיכה ועידוד. כבר בשנת 1987 קיימנו כנס בינלאומי ראשון באילת בנושא עופות דורסים. את העותק הראשון של הפוסטר לכנס העניקו לפרס מנדלסון ועזריה אלון שהיו ידידו הקרובים.
באפריל 1999, זמן קצר לפני הבחירות, קיימתי בלטרון את הכנס הראשון לבטיחות טיסה במזרח התיכון, אליו הגיעו בכירי חילות האוויר מירדן, טורקיה, יוון, ארה"ב וכמובן ישראל. הזמנתי את שמעון פרס להשתתף בארוחת ערב חגיגית במסעדה החדשה דאז בלטרון.
פרס תמך בנשר אך קיבל את רצון העם שבחר בדוכיפת
אפרת, מנהלת הלשכה שלו התנצלה ואמרה שאין סיכוי שיגיע כי הוא בין אסיפת בחירות במודיעין לאסיפה בירושלים. לא ויתרתי. הרמתי אליו טלפון ישירות, והוא בא. באותו הערב הוא קיבל ציור מדהים של פרס אותו הוא תלה בלשכתו.
שמעון פרס היה תומך נלהב בפרויקטי שיתוף פעולה אזוריים, מטבע הדברים. פרויקט ההדברה הביולוגית בעזרת תנשמות, המשותף לנו, לירדנים ולפלסטינים, זכה לברכתו ושמעון עזר לנו רבות בהקמת הקשרים עם הירדנים והפלסטינים.
בשנת 2008 קידמתי יחד עם שותפי דן אלון את מיזם הציפור הלאומית. בית הנשיא נתן חסות למיזם, ופרס אימץ את המיזם באופן מיוחד. הוא ראה תמיד את החשיבות בחינוך ככלי מרכזי לשמירת טבע, והתרגש מאוד מהמעורבות הגורפת של מערכת החינוך ושל צה"ל במיזם. את טקס ההכרזה על הציפור הלאומית קיימנו בבית הנשיא. בצילום כאן מופיע פרס יחד עם מוטי קירשנבאום ז"ל, שהנחה את הטקס. מוטי היה בעצמו צפר נלהב.
פרס תמך בנשר, שהיה מועמד לציפור הלאומית, אבל תמך כמובן ברצון העם - הדוכיפת. הוא התרגש מ- 100 אלף הבוחרים מכל שכבות העם שהשתתפו במיזם.
התפעם מעושר כה מופלא של טבע
פרס אהב כל שנה בפסח לטייל בנגב, בגלל הקשר המיוחד לבן גוריון ולנגב. לפני כשש שנים, יוסף אבי יאיר אנג'ל (ג'וחא) שהיה יועץ הנשיא, אירגן חופשת פסח לנשיא בנגב, יחד עם שמוליק ריפמן ראש המועצה האזורית רמת-נגב שגם היה ידידו. הם ביקשו ממני לקחת אותו, אך היה נראה לי שיכול להיות סיכון גדול, שאולי לא יגיעו נשרים לפגר ויהיה פלופ.
הנשיא ישן באכסניה במשאבי שדה, ואז הצעתי שבבוקר לפני ארוחת בוקר, נראה לו טיבוע ממש בכניסה לחדרו. עמיר בלבן, מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים ומידד גורן מנהל מרכז הצפרות רמת נגב, באו יחד איתי באור ראשון.
ג'וחא וריפמן חששו שאולי לא נתפוס כלום, אבל הבטחתי להם שבנדידת האביב אין חשש. כשהוא יצא מחדרו בשעה 07:45, היו בשקיות הבד כבר 44 ציפורים, בעיקר נודדות מכ-20 מינים, כולל מקומיות כמו נקר סורי, צופית ובולבול. הטיבוע שתוכנן חצי שעה נמשך שעה וחצי, הוא לא רצה לעזוב לארוחת בוקר והתפעם מעושר כה מופלא של טבע בכניסה לחדרו. כל הילדים וההורים שלנו באכסניה התקבצו והייתה ממש חגיגה.
בינואר 2016 קיימתי במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס אירוע שנקרא "ציפורים ללא גבולות", בו הסברתי על החשיבות בשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים לשמירת טבע ככלי לשלום ולצמיחה כלכלית. שמעון היה אמור להגיע לאירוע כאורח כבוד, אך הוא לקה בהתקף לב זמן קצר לפני האירוע ולא יכול היה להגיע. בנו, חמי פרס, מילא את מקומו.
אמרו לי שבלי פרס האירוע לא ימריא, אבל בסוף הגיעו המון אנשים והיה מצוין. פרס כתב את המבוא לחוברת שחילקנו בכנס ומיד עם שובנו ארצה הרים אליי טלפון וביקש שאבוא אליו למרכז פרס לשלום לעדכן אותו באופן אישי על האירוע.
רגש וקשר מיוחד לציפורים
כשנכנסתי למרכז, פרס קיבל את פני בחיבוק חם. סיפרתי לו על ההצלחה באירוע, והענקתי לו ציור יפהפה של פרס שצייר במיוחד עבורו אמן שווייצרי. בפגישה נכחו גם הגנרל מנסור אבו-רשד מירדן, ופרופ' אלכסנדר רולין משוויץ שאחראי על פרויקט ההשבה המדהים של הפרסים לאלפים השווייצרים.
בשל שמו והרגש המיוחד שלו כלפי עופות דורסים, שמעון פרס תמך באופן מיוחד בפרויקט פורשים כנף, המשותף לחברה להגנת הטבע, לרשות הטבע הגנים, לחברת חשמל לישראל ולגורמים ירדנים ופלסטינים.
שמעון היה אדם מיוחד, חם, רהוט ואינטליגנט. אני חושב שהייתה בינינו כימיה מיוחדת. בזכות שמו והקשר המיוחד שלו לציפורים, אך, גם מאחר שהיה איש חזון, ואולי זיהה אצלי "ניצוץ" דומה. שמעון יחסר מאד למדינת ישראל ולי באופן אישי. איבדתי ידיד יקר ושותף לחזון. אך מורשתו תישאר הרבה אחריו.
פרופ' יוסי לשם, אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע וקרן הדוכיפת
לפנייה לכתב/ת 
