קצר ולא לעניין
הטעות הטיפשית והחמדנית של סם אלרדייס גרמה לו לאבד את משרתו 67 ימים בלבד לאחר שמונה כמאמן נבחרת אנגליה, אבל גם התקופה הלא ארוכה הזו לא מתקרבת לשיאנים השליליים בתחום. הנה כמה מהסיפורים המוזרים ובעיקר הקצרים ביותר בעולם הכדורגל כולל המחליף הכושל של מוריניו, המנג'ר שהחזיק 10 דקות בלבד והזווית הישראלית
לא הייתה שום דרך שבה הוא יכול היה להמשיך בתפקיד אחרי שהתברר שהוא מייעץ ל"אנשי עסקים" כיצד לעקוף את חוקי ההתאחדות לכדורגל – זו שמעסיקה אותו ומשלמת לו כ-3 מיליון ליש"ט לשנה. בעצם, הייתה אמורה לשלם לו – כי את השכר הנאה הזה הוא הפסיד בשל הטיפשות, היהירות והחמדנות שלו.
קשה להאמין שאלרדייס גאה בהישג הזה שלו, כי מה שכולם יזכרו ויזכירו לו זו העובדה שהוא שרד בתפקיד 67 ימים בלבד, כלומר קצת למעלה מחודשיים. סטיב מקלארן, עוד מאמן כושל, היה עד עתה השיאן האנגלי, כי החזיק בתפקיד המאמן הלאומי במשך 18 חודשים ו-18 ימים, בהם ניהל את הנבחרת ב-18 משחקים. לשמחתו השיא השלילי הזה נלקח עתה ממנו...
אבל מי שחושב ש-67 הימים של סם אלרדייס בתפקיד המאמן זה שיא עולמי או משהו שקרוב לזה, כדאי שיחשוב שוב. או עדיף, שיקרא את הסיפורים המוזרים - והמאוד קצרים – האלו.
בראיין קלאף – 44 ימים
בראיין קלאף היה אחד המנג'רים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי. הוא הוליך את דרבי קאונטי לאליפות ב-1971 ואת נוטינגהאם פורסט לאליפות ב-1978 ולשתי זכיות בליגת האלופות בשנתיים שלאחר מכן.
מעבר להישגיו האדירים בקבוצות קטנות, הוא גם היה ידוע בפה הגדול שלו. הרבה לפני ז'וזה מוריניו, בראיין קלאף היה ספק הכותרות הראשיות בתקשורת האנגלית של שנות ה-70. אולם לקלאף, שנפטר לפני 12 שנה, היה גם כתם אחד גדול על הקריירה, כששרד רק חודש וחצי בלידס יונייטד הגדולה.
לידס הייתה בתחילת שנות ה-70 אחת הקבוצות הגדולות של אנגליה, וכאשר המנג'ר דון ריבי מונה ב-1974 למנג'ר נבחרת אנגליה, קלאף קיבל את התפקיד במקומו. הבעיה הייתה שקלאף תקף בשנים הקודמות במילים קשות את לידס ואת סגנון המשחק הברוטאלי שלה.
באחד האימונים הראשונים הוא אמר לשחקנים, כוכבים בינלאומיים כמו נורמן האנטר, בילי ברמנר וג'וני ג'יילס: "אתם יכולים לזרוק את המדליות שלכם לפח האשפה, כי לא זכיתם בהן ביושר".
המתח בין קלאף לשחקנים הפך לבלתי נסבל והתוצאות היו בהתאם. הקבוצה ניצחה רק במשחק אחד מששת הראשונים שלה וניצבה במקום ה-19 בטבלה, כאשר ההנהלה החליטה לפטרו אחרי 44 יום בתפקיד. קלאף קיבל פיצויים של 98 אלף ליש"ט, סכום עצום באותם ימים, חתם בנוטינגהאם פורסט שהייתה אז בתחתית הליגה השנייה – וכל השאר זו היסטוריה.
סטיב קופל – 33 ימים
באוגוסט 1996 החליט אלן בול, מכוכבי נבחרת אנגליה שזכתה במונדיאל ב-1966, להתפטר מתפקידו כמנג'ר מנצ'סטר סיטי. הקבוצה רק ירדה אז לליגה השנייה ופתחה רע את העונה. לאחר שלושה מחזורים היא הייתה במקום ה-14.
הנהלת סיטי התלבטה קשות במי לבחור כמנג'ר הבא. בעצם לקח לה חודש וחצי (!) עד שחברי ההנהלה הסכימו למנות דווקא כוכב עבר של היריבה הגדולה מנצ'סטר יונייטד – סטיב קופל.
קופל היה אז בן 41 אחרי שעשה עבודה לא רעה בקריסטל פאלאס. אולם הלחץ במועדון גדול כמו מנצ'סטר סיטי היה יותר מדי עבורו, מה גם שבאותה תקופה הוא עבר הליך גירושים קשה וזכה לאין ספור קריאות לעג מצד האוהדים, שזכרו לו כמובן את ימיו ככוכב השדים האדומים.
לאחר שישה משחקים ו-33 יום בלבד בתפקיד, הוא הרים ידיים. "מאז המינוי שלי כל הסיטואציה הכניסה אותי להלם מוחלט, עד שהרגשתי שאני לא מצליח לתפקד כפי שרציתי", הוא אמר בהודעת ההתפטרות שלו.
טומי דוקרטי – 29 ימים
בנובמבר 1968 מונה טומי דוקרטי למנג'ר קווינס פארק ריינג'רס. מי שאימן שנים לאחר מכן את מנצ'סטר יונייטד היה אז מנג'ר מבטיח בתחילת דרכו. לאחר ארבעה משחקים, בהם הקבוצה ניצחה רק פעם אחת, ניגש דוקרטי ליו"ר המועדון ג'ים גרגורי וביקש ממנו לרכוש את הבלם בראיין טיילר. גרגורי סירב וטען כי אין לו את האמצעים לכך - ודוקרטי הודיע לו מייד: "אם כך, אני מתפטר". בזכרונותיו כתב דוקרטי, היום בן 88: "כשאתה לוחץ ידיים עם ג'ים גרגורי, כדאי שתספור אחר כך כמה אצבעות יש לך".
ג'אמפיירו גספריני – 28 ימים
כשז'וזה מוריניו עזב את אינטר ב-2010, אחרי הזכייה בליגת האלופות, החליף אותו רפא בניטס. אבל הספרדי נכשל ובמקומו מונה הברזילאי לאונרדו, שגם הוא לא עמד בסטנדרטים שהציב "המיוחד".
בקיץ 2011 היו שלושה מועמדים בכירים לתפקיד: פאביו קאפלו, אנדרה וילאש בואש ומרסלו ביילסה. אולם הנשיא מאסימו מוראטי הדהים כאשר החליט למנות את ג'אמפיירו גספריני האלמוני, שפוטר כמה חודשים לפני כן ע"י גנואה.
גספריני החליט לשנות את שיטת המשחק של הקבוצה שהפסידה למילאן בסופרקאפ האיטלקי, לטרבזונספור בליגת האלופות ואז 3:1 לעולה החדשה נובארה – הפסד רביעי בחמישה משחקים. גספריני פוטר ונותר המאמן היחיד בהיסטוריה של אינטר שמעולם לא ניצח משחק.
אוסקר גרסיה – 28 ימים
המאמן הספרדי שהוליך את מכבי ת"א לאליפות הראשונה שלה בעידן ג'ורדי קרויף חזר לצהובים לקדנציה שנייה ב-2 ביוני 2014, לאחר שאימן עונה אחת את ברייטון. אולם אז החל מבצע "צוק איתן" ואוסקר החליט לעזוב את ישראל, בלחץ המשפחה המפוחדת, פחות משלושה חודשים אחרי שמונה לתפקיד.
מהר מאוד הוא מצא לעצמו ג'וב חדש כשחתם בווטפורד האנגלית. זה היה ב-2 בספטמבר. אוסקר עמד על הקווים במשחק אחד, הפסד 3:1 לצ'רלטון, אבל כמה ימים לאחר מכן הובהל לבית החולים כשהתלונן על כאבים בחזה. הוא החמיץ את שלושת המשחקים הבאים בהוראת הרופאים כשהיה בהתאוששות, ואז הוחלט כי יעזוב את התפקיד. רשמית אוסקר היה מאמנה של ווטפורד במשך 28 ימים, למרות שבפועל היה במועדון כשבועיים בלבד.
אגב, בילי מקינלי שהחליף את אוסקר, שרד שמונה ימים בלבד בתפקיד והוחלף ע"י... סלבישה יוקאנוביץ', שהעלה את ווטפורד לפרמייר-ליג והגיע בעצמו מייד לאחר מכן למכבי ת"א!
חוסה אנטוניו קמאצ'ו – 23 ימים
ריאל מדריד זכתה בליגת האלופות ב-1998, אולם הנשיא דאז לורנסו סאנס החליט שזה לא הישג טוב מספיק כדי להשאיר את המאמן הגרמני יופ היינקס בתפקיד.
היינקס פוטר ובמקומו מונה כוכב העבר חוסה אנטוניו קמאצ'ו, שהיה אז מאמן צעיר ומבטיח שעשה עונה טובה באספניול. קמאצ'ו היה כוכב ענק בריאל, שיחק 15 עונות בקבוצה ונחשב לסמל.
הכל נראה מבטיח בימים הראשונים, אולם מהר מאוד החלו לצוץ בעיות, בעיקר ביחסים עם הכוכבים הגדולים ראול ופרננדו היירו, וגם עם הנהלת המועדון. שלושה שבועות בלבד לאחר שמונה, ועוד לפני המשחק הרשמי הראשון, קמאצ'ו פוטר. שש שנים לאחר מכן הוא ניסה שוב את מזלו בריאל מדריד והפעם נשאר הרבה יותר זמן – 115 יום בלבד...
יורג ברגר – 5 ימים
במשך 39 שנות הקריירה שלו אימן יורג ברגר לא פחות מ-21 קבוצות במזרח גרמניה ולאחר שערק מהמדינה הקומוניסטית, גם במערב גרמניה. ב-18 במאי 2009 החתימה אותו ארמיניה בילפלד כדי שיציל אותה מירידה. הבעייה הייתה שלסיום העונה נותר משחק אחד, שאותו הקבוצה הייתה צריכה לנצח.
לרוע מזלו של ברגר המשחק מול האנובר הסתיים ב-2:2, בילפלד ירדה לליגה השנייה וברגר פוטר חמישה ימים אחרי שמונה. זה היה גם המשחק האחרון בקריירה שלו. שנה לאחר מכן הוא נפטר.
דייב באסט – 4 ימים
דייב באסט היה המאמן שלקח את ווימבלדון, מועדון לונדוני קטן ואלמוני, והעלה אותה לפיסגת הכדורגל האנגלי. אולם ב-1984, אחרי שהעלה את ווימבלדון לליגה השנייה, קיבל באסט הצעה מפתה מקריסטל פאלאס, מועדון גדול, בכיר ועשיר יותר – ונענה לאתגר.
באסט אומנם לא חתם עדיין על החוזה, אבל כבר הופיע לאימונים, כשלפתע הגיע למסקנה כי מדובר בטעות. אחרי ארבעה ימים בלבד באצטדיון סלהרסט פארק הוא הודיע למעסיקיו החדשים: "התחרטתי, אני חוזר לווימבלדון".
זו הייתה ההחלטה המוצלחת ביותר שעשה בחייו. כי מכאן והלאה ווימבלדון רק נסקה. באסט העלה אותה לליגה הבכירה ובנה את הקבוצה שב-1988, שנה אחרי שעזב, זכתה בגביע.
בספרו "קרייזי גאנג", על הימים המטורפים של ווימבלדון, כתב באסט: "ברגע שנכנסתי בדלת בקריסטל פאלאס הבנתי שעשיתי טעות קשה".
מרסלו ביילסה – יומיים
מרסלו ביילסה נחשב לאחד המאמנים הארגנטינאים הגדולים של ימינו. דרך העבודה שלו והשיטות שפיתח השפיעו על מאמנים רבים, כולל פפ גווארדיולה. אולם ביילסה ידוע גם באישיות המיוחדת, שלא לומר מוזרה. הוא אדם לא צפוי. לא במקרה הכינוי שלו הוא "אל לוקו" – המשוגע.
אחרי שאימן את מארסיי בעונת 2014/15 ביאלסה לקח לעצמו שנת שבתון אולם בקיץ החליט לחזור לפעילות. ב-6 ביולי הודיע ביילסה כי הוא נענה לפנייה של לאציו ויהיה המאמן החדש של הקבוצה האיטלקית.
לא עברו אלא 48 שעות ואל לוקו הודיע: "אני עוזב". ההסבר שלו למהלך המפיע היה: "כתנאי להתחלת העבודה שלי הוסכם עם המועדון שנחתים לפחות ארבעה שחקנים חדשים עד ל-5 ביולי, אך עד לרגע זה לא הוחתם אף שחקן. בשיטת העבודה שלי כל השחקנים חייבים להיות ברשותי מהרגע הראשון של תחילת האימונים, ומאחר וזה לא המצב, אני נאלץ להתפטר".
אגב, לאציו הודיעה כי היא תתבע את ביילסה ב-50 מיליון אירו על הפרת חוזה. העניין עדיין מתנהל בבתי המשפט.
לירוי רוסניור – 10 דקות
המקרה הביזארי ביותר התרחש ב-17 במאי 2007. טורקי יונייטד מהליגה הרביעית באנגליה
החליטה להחזיר לעמדת המנג'ר את לירוי רוסניור, שאימן בקבוצה בעבר במשך שלוש שנים וחצי, תקופה בה הקבוצה עלתה ליגה וגם ירדה.
רוסניור הוצג בפני התקשורת המקומית, אך 10 דקות בלבד לאחר ההודעה הסכימה הנהלת טורקי לקבל הצעה לרכישת המועדון. הרוכשים החדשים דרשו כמובן למנות את האיש שלהם, פול באקל, כמנג'ר הקבוצה.
רוסניור ההמום אמר: "כמובן שידעתי על עיסקת הרכישה של המועדון שעומדת להתבצע, אבל מה שלא ידעתי זה שהיא תיסגר 10 דקות אחרי שמינו אותי".
לפנייה לכתב/ת 
