אכלתם בחד פעמי בחג? זהו המחיר הסביבתי

חגי תשרי אשר פוקדים אותנו בימים אלה, הם לא תמיד חגיגה לסביבה: בתקופת החגים רבים מאזרחי ישראל נוטשים את ההרגלים הסביבתיים שסיגלו לעצמם עם השנים, ומכניסים לכוננות ספיגה את הפקחים באתרי הטבע, כמו גם את אנשי אתרי הפסולת ברחבי הארץ.

אחרי ראש השנה: החג נגמר, הלכלוך ביערות נשאר

אם מדי יום מגיעים 3,000 טון אשפה ביתית לאתר הפסולת חיריה, הרי שמניסיון העבר בראש השנה יש עלייה של כ-50% בכמות הפסולת. פסולת עודפת זו כוללת גם אריזות של מתנות חג והרבה מאוד פסולת אורגנית, שמקורה בשאריות מזון.

אתר הפסולת חיריה(צילום: ירון ברנר)

"השינוי בכמויות האשפה בחגים הוא תוצאה של צריכה מוגברת", מסבירה ריבה וולדמן, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי - "תוצרת חיריה". בנוסף, בגלל העומס והלחץ בחגים, אנחנו לא ממחזרים או מפרידים מוצרים רבים שניתן למחזר, והתוצאה היא עלייה בהיקף האריזות והקרטונים שמגיעים לאתר. "אנחנו רואים המון פסולת תעשייתית שמגיעה מהקניונים ומאזורי המסחר", אומרת וולדמן, "לבעלי העסקים אין תמיד פנאי להפריד את הפסולת למכולות הקרטון שנמצאות בסביבה".

מגמה נוספת שמורגשת בחגים, מוסיפה וולדמן, היא בזבל שמייצרים התיירים: "יש תנועת תיירות מוגברת, במיוחד מתל אביב. מדובר בזבל של פארקים, בתי מלון ושווקים. עיריית תל אביב מוסיפה בתקופות האלה קו פינוי ממלונות, ואפשר לזהות את האשפה המגיעה משם. ביום רביעי אחרי החג אנחנו רואים את התוצאות של ארוחות החג".

עוד שינוי בולט בשנים האחרונות הוא עלייה בהיקף פסולת המוצרים קצרי הטווח, שעד לפני כמה שנים היו יקרים לשימוש. "אם עד לפני שלושים שנה המגבונים הלחים לא היו כל כך נפוצים או זולים, היום הם לא משמשים רק להורים לתינוקות, ויש גם מגבונים לרהיטי עץ ועור, מגבונים לשיש, ועוד", אומרת וולדמן. בתקופת החגים, שבה אנו עסוקים בניקיונות, הנוכחות של המגבונים למיניהם מורגשת אפילו יותר מהרגיל.

צפו: כך נראה אזור ירושלים לאחר ראש השנה

"ואחרי החג נתחיל לטייל", ממשיכה וולדמן, "אם עד לפני כמה שנים היינו לוקחים ערכת קפה וסלסלת פיקניק, היום הכל מבוסס על כלים חד פעמיים - לא תצא לטבע בלי חמש חבילות מגבונים. למוצרים האלה יש השפעה בעיקר אסתטית על הניקיון של הסביבה. זה בעיקר פוגע במראה של כל אתרי הטבע שלנו. אי אפשר לטייל בלי להיתקל בשובל מגבונים. פחי האשפה עולים על גדותיהם באשפה, כי המטיילים לא לוקחים את הזבל שלהם איתם".

בסערת החג הרגלי הפחתת צריכה מתבטלים

באתר חיריה ממוקמת תחנת מעבר לפסולת ואשפה, מהגדולות בעולם. לאתר מגיעות מדי יום כ-1,000 משאיות אשפה, הפורקות כ-3,000 טונות של אשפה ביתית, וגזם גינות, וכ-400 משאיות נוספות המובילות כ-1,000 טונות של פסולת בניין מ- 30 רשויות מקומיות בגוש דן. הפסולת עוברת תהליכי מיון, הפרדה ומיחזור, והפסולת להטמנה מובלת במשאיות לאתרי הטמנה.

גם באתרי ההטמנה, בדומה לחיריה, מורגשת העלייה בכמות הפסולת בחגים. "בראש השנה ובפסח יש עלייה של 20% בכמויות הפסולת שמגיעה אלינו", מספר עידו רובנשטיין, מנכ"ל אתר הפסולת דודאים בדרום. "זה נובע מניקיונות ובישולים, בעיקר לפני החג ואחרי החג. אחרי ארוחות החג יש מבול של פסולת, ואחר כך נרשמת ירידה.

"מאזור הדרום אנחנו מקבלים כ-1,500 טון פסולת ביום רגיל, ובימים שלפני החג זה עולה לכיוון ה-1,800 טון. אנשים מתחדשים בחג אז מגיעים אלינו גם מזרונים או ספות ישנות. אנשים ב'אטרף' של קניה, אז הם זורקים דברים ישנים מהבוידעם. כל מה שהם חושבים שלא צריך בבית יותר".

פסולת בפארק הירקון אחרי פסח(צילום: ירון ברנר)

אז מה אפשר ללמוד על הישראלי הממוצע מהפסולת שמגיעה לאתר בחג?

"זה לא מקשה אחת. יש מקומות שיותר ירוקים ויש פחות. בסך הכל, בסערת החג, הרגלים טובים שהיו של הפחתת צריכה מתבטלים. אנחנו רואים הרבה יותר כלים חד פעמיים ובקבוקים, וג מוצרים שניתנים למיחזור, כמו קרטונים".

עלייה של 300% באשפה ביערות

התגברות כמויות האשפה לא פוסחת, כאמור, גם על אתרי הנופש. מדי שנה נערמים ביערות ובפרקים של קק"ל כ-2,000 טון אשפה. בחגים כמויות האשפה גדלות ב-300% בהשוואה לסופי השבוע.

יערני קק"ל נערכים מבעוד מועד לקליטת מאות אלפי המטיילים בחגי תשרי. בשנה שעברו ביקרו בתקופה זו ביערות כמיליון מטיילים. ומיליון מטיילים פירושו המון אשפה.

השנה, מעבר להסברת חשיבות הניקיון, יבקשו נציגי קק"ל מציבור המטיילים למלא שאלוני "התנהגות מטיילים", כדי לבחון ולסייע בהבנת התנהגות הציבור, ולהטמיע את התובנות שיתקבלו בתוכניות הסברה שמקיימת קק"ל כל שנה לקראת החגים.

גלעד מסטאי, מנהל אזור החוף והשפלה בקק"ל, מספר: "אנחנו מתמודדים עם בעיית הפסולת בכל ימות השנה, ומנקים את היערות ומוקדי הקהל בצורה סדירה. לקראת החגים יערני קק"ל יסתובבו ויחלקו שקיות למטיילים ויתגברו את מערך הניקיון.

"אנחנו מבחינים במגמת שיפור אצל המטייל הישראלי. גם במודעות הציבורית. עצם העובדה שיש כתבה על פרמטר הזבל - זה הישג עצום. זה עוזר לייצר ולייצב תהליך בו הציבור משאיר אחריו את האתרים נקיים. אבל עדיין לא הגענו לאוטופיה. הדרך עוד ארוכה.

"אני יערן 26 שנים, והיו שנים שבהן הציבור השאיר לכלוך על השולחן ואפילו לא פינה אתו לפחי הזבל. היום אנחנו בכיוון אחר. ביום העצמאות האחרון, בעקבות הרעש שהיה בפסח, ראינו מגמת שיפור".

מסטאי מזהיר, כי זבל שנשאר בטבע מתפזר על ידי בעלי החיים ויכול לפגוע בהם, ומציע כמה טיפים לציבור המטיילים: "תבואו עם פחות אריזות ליער. תבואו עם כלים רב פעמיים. מרבית הפסולת היא נפח אריזות. קחו אתכם את הבקבוקים. אל תבעירו אש ביערות ואל תדליקו מדורות. צריך להיזהר מאוד כי כל דבר עלול לגרום לאסון".