מנכ"לי היי-טק: מחסור בעובדים, הענף בהאטה

מנכ"לים בחברות היי-טק ישראליות מתלוננים על קושי בגיוס עובדים, וטוענים כי המחסור בכוח אדם מתאים גורם להאטה בקצב הפעילות.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

הסיכוי של אישה בדואית למצוא עבודה - קלוש

 כמה תרוויחו במקצועות העתיד של ההיי-טק?

ליהנות מכל העולמות: להיות שכירה - ולנהל עסק

מנכ"ל חברת האינטרנט Hola, עופר וילנסקי, אומר: "יש מחסור ענק בעובדים, זה עוצר אותנו ועוצר את כל ההיי-טק הישראלי. אנחנו חברה רווחית, מצאנו את מקומנו, אך כדי לגדול ולהרחיב את המוצרים אנחנו צריכים אנשים סופר-מוכשרים".

וילנסקי מתאר כי החברה, שמעסיקה 150 עובדים ויש לה 60 משרות פנויות, מתמודדת עם המחסור באמצעות העסקת עובדים מחו"ל ב"שלט רחוק": "בהינתן שיש כזה מחסור של 'סופר טאלנט', אנחנו מחפשים בכל העולם, ואיפה שאנחנו מוצאים אנשים, אומרים להם 'בואו נעבוד' והם עובדים מהבית.

"זה הרבה פחות נוח מאשר לעבוד עם מישהו מהארץ וזה גם לא יותר זול, כי יש מקומות שהשכר למהנדס הוא גבוה מהשכר בארץ, כמו למשל בארה"ב".

וילנסקי, שעובד כ-22 שנה בענף ההיי-טק, טוען כי הבעיה אינה בכמות מקבלי התארים, אלא בכך שגם מי שמגיע עם תואר, אינו בעל הכשרה מעשית מתאימה. "לישראל יש משאב מתכלה - לסעודיה יש נפט ולנו יש מוח. אנחנו משתמשים בכל הנפט בבאר, ועכשיו כולנו נאבקים על המעט שיש. הדבר החיובי שיוצא מזה הוא שהמשכורת עולות בטירוף".

עופר וילנסקי(צילום: נדב כהן יונתן)

"פגיעה בלב העשייה"

גם מנכ"ל חברת Vonage ישראל וסמנכ"ל פיתוח של Vonage העולמית, שמפתחת פתרונות תקשורת בענן, שגיא דודאי, אומר: "יש מעט מדי בוגרים של הנדסת תוכנה ויש לכך השפעה דרמטית על השוק". דודאי, שעובד בתחום ההיי-טק כ-20 שנה, ומגייס בעיקר מהנדסי תוכנה, מוסיף כי בכל רגע נתון, ישנם כ-20 משרות בלתי מאויישות בחברת Vonage ישראל, כשליש מכמות המשרות הקיימות.

דודאי מדווח כי המחסור "פוגע בחברה בצורה משמעותית, המרכז בישראל הוא אחד ממרכזי הפיתוח ואנחנו עובדים בחצי כוח או בשני שליש כוח, לעומת מה שיכולנו. הרווחים של החברה היו הרבה יותר גדולים אם היינו מפתחים יותר מוצרים, זו ממש פגיעה בלב העשייה".

דודאי סבור כי המחסור במהנדסים קשור להאטה בענף ההיי-טק כולו בשנים האחרונות. "אין מספיק השקעה באקדמיה, לא יוצאים מספיק בוגרים, וכתוצאה מזה ישראל היא כבר פחות 'סטארט-אפ ניישן'. אנחנו עדיין מעצמה טכנולוגית, אבל לעומת מה שישראל הייתה יכולה להיות - זה חבל".

החברה מנסה להשלים את המחסור באמצעות קורסים המכשירים עובדים שאינם בעלי תואר לעבודה המעשית בחברה, מה שעולה לחברה כסף, ודודאי מעיד כי "זו השקעה גדולה". הוא סבור כי כדי לפתור את המשבר, יש לפעול בטווח הארוך ובטווח הקצר: "העולם נהיה כפר גלובלי ומכל מקום מגיעים אנשים לכל מקום בעולם, האנשים מהודו מגיעים לארה"ב ומעשירים את השוק, בארץ זה אסור.  

"בטווח הארוך, שהוא הפתרון האמיתי, צריך להשקיע הרבה יותר פר תלמיד, במדעים מדוייקים ובהכשרה לתוכנה, ההשקעה בחינוך בארץ, מבתי ספר יסודיים ועד לאקדמיה, היא פשוט נמוכה מדי".    

שגיא דודאי(צילום: עדי לם)

התואר לא מספיק מעשי

סמנכ"ל פיתוח ב-indeni, ספקית פתרונות תוכנה לאיתור תקלות במערכות, ירין בנאדו, מוסיף: "רמת הלימוד באוניברסיטאות היא אמנם קשה, אבל גם לכאלו ש'יש להם את זה', אין ניסיון מעשי וצריך להשקיע בהם".

בנאדו, שעובד כ-16 שנה בענף, מדווח על חמש משרות פנויות בכל רגע בחברת indeni, כשליש מכמות המשרות של החברה בישראל. "המחסור לא מורגש בשטח, זו התמודדות שאנו מתורגלים אליה, אבל אנחנו צריכים לעבוד ב'מוד' איטי יותר. מבחינת הפיתוח של המוצר, אם היו יותר עובדים, היינו יכולים לקצר הליכי פיתוח ולהיות עם הגרסה הבאה רבעון או שניים לפני הזמן הנוכחי".

ירין בנאדו(צילום: שוקה כהן)

"העובדים ההיקפיים לא מרוויחים"

וילנסקי מסביר: "בהיי-טק אין כל כך משמעות למשכורת, כיון שזה מוצר דיגיטלי ואפשר לשכפל אותו מיליארד פעמים ולכן החברות גדלות בקצב של האיכות של המוצר שלהם. הבעיה היא שההיי-טק בונה את שאר התעשייה, וכיון שמספר העובדים לא עולה, העובדים ההיקפיים לא מרוויחים מזה".

לגבי ההשקעה בחינוך, וילנסקי אומר: "היוזמה של בנט לגבי חמש יחידות היא מעולה אבל יקח לזה עשר שנים עד שזה ישפיע. דבר אחר שצריך לעשות הוא לאפשר חופש עיסוק, לייבא עובדים זרים לעבודה בארץ, או להעסיק עובדים היכן שהחברה רוצה.

"בעמק הסיליקון יש התפוצצות של מוחות, המתכנתים מהודו שהגיעו לעמק הסיליקון מקבלים משכורת הדומה לאחרים, הם מאפשרים לחברות להיבנות, והמשכורת הממוצעת עולה ככל שיש יותר מהנדסים, יש תעשייה שלמה שמרוויחה מכך. המדינה צריכה להגיד: 'בוא נסיים את הפרק הסוציאליסטי', אנחנו צריכים להיות עם ביטחון עצמי מספיק גבוה כדי לומר 'בוא נעשה פה חברות גדולות'".

העובדים בהיי-טק מרוויחים יותר? לא בהכרח. צפו בדיון באולפן ynet: