שתף קטע נבחר

הסכם בינלאומי להפחתת שימוש בגז מזהם במזגנים ובמקררים

כ-150 מדינות הסכימו, במהלך כנס אקלים ברואנדה, להפחית את השימוש בגז תעשייתי מסוג פחמן הידרו-פלואורדי (HFC). ההסכם הוגדר היסטורי ונציגי המדינות מחאו כפיים לאחר שאושר, אך יישומו יתקיים ב-3 שלבים, ויותר מ-100 מדינות, בהן סין, יפחיתו השימוש רק מ-2024

הכנס בבירת רואנדה קיגאלי (צילום: AP) (צילום: AP)
הכנס בבירת רואנדה קיגאלי(צילום: AP)

נציגים של כ-150 מדינות הסכימו הבוקר (שבת) להפחית את השימוש בגז מסוג פחמן הידרו-פלואורדי (HFC) במקררים ובמזגנים. כך הודיע שר בממשלת רואנדה שמארחת כנס אקלים בינלאומי. ההסכם ייושם בהליך הדרגתי החל משנת 2019, ובמסגרתו חולקו המדינות לשלוש קבוצות עם זמני יעד שונים להפחית את השימוש בגז במטרה להילחם בשינויי האקלים.

 

השיחות בנושא פחמן הידרו-פלואורי (HFC) הוגדרו כמבחן הבינלאומי הראשון בנושא איכות סביבה הראשון מאז הסכם פריז ההיסטורי להורדת פליטות הפחמן שהושג בשנה שעברה. HFC הוגדר כמזהם שהשימוש בו גדל במהירות הגדולה ביותר. תחילה יופחת השימוש בגז מדינות מתפתחות, כולל ארצות הברית שהיא המדינה השנייה הכי מזהמת בעולם. יותר מ-100 מדינות מתפתחות, כולל סין, המדורגת בראש רשימת המדינות הפולטות פחמן, יחלו בפעולות בשנת 2024.

 

 

מספר מדינות קטן, כולל הודו, פקיסטן וכמה ממדינות המפרץ, ביקשו דחייה בפעולות לשנת 2028, ובקשתם אף התקבלה, זאת בטענה שלכלכלת המדינות הללו נדרש זמן רב יותר לגדול. מדובר ביישום שיתרחש שלוש שנים מוקדם יותר ממה שהודו, המזהמת השלישית הכי מזהמת בעולם, הציעה.

 

קבוצות סביבתיות קיוו כי ההסכם יוכל להפחית את ההתחממות הגלובלית בכחצי מעלת צלזיוס עד סוף המאה. "ההסכם מביא את העולם ל-90 אחוז מהדרך לשם", אמר דוראד זילק, נשיא המכון למשילות ופיתוח פיתוח בר קיימא. מהארגון של זליק נמסר עוד כי "מדובר בהפחתת הטמפרטורות הגדולה ביותר שהושגה בהסכם בודד".

 

גורם אחר הוסיף כי ההסכם החדש "שווה ערך לעצירת פליטות ה-CO2 (פחמן דו-חמצני) של העולם כולו מדלקים פוסיליים למשך למעלה משנתיים". קלייר פרי, מנהלת קמפיין האקלים של בריטניה יחד עם הסוכנות לחקר האקלים, הודתה כי "נאלצנו לעשות פשרות", אך הדגישה כי "85 אחוז מהמדינות המתפתחות התחייבו ללוח הזמנים המוקדם החל משנת 2024, וזה הישג משמעותי ביותר".

אדם גורר מקרר בקובה (צילום: AP) (צילום: AP)
אדם גורר מקרר בקובה(צילום: AP)

מזגנים בבגדד (צילום: AP) (צילום: AP)
מזגנים בבגדד(צילום: AP)

מזגנים בהודו (צילום: AP) (צילום: AP)
מזגנים בהודו(צילום: AP)
 

גז ה-HFC נכנס לשימוש בשנות ה-80 של המאה הקודמת כתחליף לגזים הפוגעים באוזון, אבל הסכנה שבו בהם גדלה ככל שמכירות המזגנים והמקררים עלו בכלכלות מתפתחות, דוגמת סין והודו. הכלכלות הגדולות בעולם התדיינו באיזו מהירות להפסיק את השימוש ב-HFC. ארצות הברית, שאת המשלחת שלה הוביל מזכיר המדינה ג'ון קרי, והמדינות המערביות האחרות, ביקשו פעולה מהירה. מדינות כמו הודו ביקשו לתת לתעשיות שלהם זמן רב יותר להסתגל. מדינות איים קטנות ורבות ממדינות אפריקה דחפו לפעולה מהירה, באומרם כי הם עומדים בפני האיום הגדול ביותר כתוצאה משינוי האקלים.

 

"זה אולי לא לחלוטין מה שמדינות האיים רצו, אבל זה הסכם טוב", אמר גורם באיי מרשל. "כולנו יודעים שצריך ללכת רחוק יותר וכך נעשה".

הגז נמצא בשימוש מצומצם יותר מאשר פחמן דו-חמצני, אבל מזכיר המדינה קרי אמר בחודש שעבר כי כמות הפליטות שלהם שוות ערך ל-300 תחנות כוח פחמיות מדי שנה. ההסכם נחתם על רקע הערכה כי כמות הפליטות צפויה לגדול באופן משמעותי בעשורים הבאים כשמקררים ומזגנים יהיו בשימוש של מאות מיליונים של צרכנים חדשים.

 

הגז לא פוגע בשכבת האוזון בדומה לגזים אחרים שהשימוש בהם הופסק תחת פרוטוקול מונטריאול בשנת 1987. העולם כולו אישרר את ההסכם הזה (כולל ישראל בשנת 1992), דבר שסייע לתקן את החורים בשכבת האוזון ולגונן על הארץ מקרני השמש המזיקות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
כנס איכות הסביבה ברואנדה
צילום: AP
מומלצים