איך ייראו הפולשים ממאדים?
האם יצורים מכוכב לכת אחר ייראו בערך כמונו, או שונים לחלוטין? מה אומרים המדענים?
ראינו את הרגע הזה בעשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה: הגיבור, ואנחנו איתו, פוגשים בפעם הראשונה יצורים מעולם אחר. הם הגיעו בחלליות משוכללות מכוכבים מרוחקים, המטרות שלהם עדיין מסתוריות, הם זרים ככל שיצור חי יכול להיות זר והם נראים... פחות או יותר כמונו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון:
מדוע הכוכבים כדוריים?
תעלת הימים נגד בולענים? הכתובת על הקיר: מה ההבדל בין טוש פרמננט לטוש מחיק?
כן, החייזרים של המדע הבדיוני נראים, בדרך כלל, אנושיים להפתיע, בעלי תבנית גוף ואפילו פנים דמויי-אדם. למעשה, רוב בעלי החיים על כדור הארץ, שחולקים איתנו היסטוריה אבולוציונית ולא מעט מהגנים שלנו, שונים מאיתנו הרבה יותר מהחייזרים בסרטים, שהיו אמורים להתפתח על כוכב לכת אחר. האם זה נובע מאילוצים טכניים בלבד (השחקנים בסרטים אלו הם מן הסתם בני אדם, וגם מסכות הגומי אינן יכולות להסתיר זאת לחלוטין), או שיש היגיון בכך שיצורים אינטליגנטיים, בעלי תרבות טכנולוגית, ייראו דומים לנו? אם וכאשר ניצור קשר עם יצורים מכוכב לכת אחר, האם עלינו לצפות ל"בני אדם בשינוי קל", או למשהו שונה לחלוטין?
השאלה הזאת מובילה אותנו לשאלת ההתפתחות שלנו-עצמנו. האם אנחנו, כיונקים בעלי שתי ידיים, שתי רגליים, מוח גדול וכל השאר, תוצאה בלתי נמנעת של האבולוציה - ואז נצפה לראות העתקים דומים לנו גם בכוכבי לכת אחרים - או שהמאפיינים המיוחדים לנו התפתחו בעקבות רצף של מקרים חד-פעמיים?
להריץ מחדש את קלטת החיים
הביולוג סטיבן ג'יי גולד טבע בספרו "חיים מופלאים" (Wonderful Life) את הביטוי "להריץ מחדש את קלטת החיים". בניסוי מחשבה זה, אנחנו חוזרים לנקודה מסוימת בעבר הרחוק של כדור הארץ – למשל, תחילת החיים הרב-תאיים, לפני קצת יותר מחצי מיליארד שנה - וצופים באבולוציה מתרחשת מחדש. אם נעשה זאת, האם נחזה בהתפתחותם של אותם בעלי חיים שאנו רואים סביבנו כיום?
גולד משיב בשלילה. אמנם, הברירה הטבעית אינה תהליך אקראי, כפי שמציגים אותה לפעמים - זהו תהליך מכוון מאוד, שבו הפרטים שורדים בזכות התאמתם לתנאי הסביבה שבה הם מתקיימים כעת. במזג אוויר קר יש סיכוי הישרדות גבוה יותר לבעלי פרווה עבה. כפי שכתב גולד, גם יכולת שחייה יוצאת מגדר הרגיל לא תעזור לדג כאשר האגם שבו הוא חי מתייבש. ההתאמות עצמן נובעות בסופו של דבר ממוטציות, שינויים ברצף ה-DNA, המתרחשים באופן מקרי. כך מתפתחות במהלך האבולוציה תכונות משוכללות יותר ויותר - עין העיט, שיני הכריש, חוסנו של עץ הסקויה ועוד ועוד. עם זאת, המזל והמקרה משחקים גם הם תפקיד באבולוציה של היצורים החיים, בין השאר ביצירת התנאים הבוררים בסופו של דבר מי ישרוד ומי לא.
לפיכך טען גולד כי בכל "הרצה מחדש" של האבולוציה, האבולוציה של היצורים החיים תתנהל בנתיבים שונים, ותוביל לתוצאות שונות לחלוטין ממה שאנו רואים כיום. כמובן, זהו ניסוי מחשבה בלבד. אך בקנה מידה קטן, אפשר להוציא אותו לפועל - בערך.
זה מה שעשו ריצ'רד לנסקי וצוותו, בניסוי שהתחקה אחר אבולוציה של חיידקים. החוקרים החלו ב-12 מושבות זהות של החיידק E. coli, ועקבו אחר המוטציות שצברו והיכולות שרכשו - למשל, לעכל סוג חדש של מזון - במשך עשרות אלפי דורות. החוקרים לקחו דגימה מהמושבות מדי כמה דורות ושמרו אותה בקירור, וכך יכלו באמת ובתמים "להריץ שוב את הקלטת" - הם לקחו את הדגימות שמקורן בדור מוקדם והניחו להן לגדול, ובדקו אם נוצרו בהן אותן מוטציות ואותן תכונות שהופיעו במושבות המקוריות.
מסקנת החוקרים תומכת בטענתו של גולד: כיוון האבולוציה של המושבות נקבע במידה רבה על ידי מוטציות מקריות שאירעו בדורות הראשונים. לדוגמה, מושבה אחת למדה לנצל מזון חדש לאחר כ-30 אלף דורות, אך החוקרים הראו כי מוטציות שהתרחשו אלפי דורות לפני כן הכינו אותה ליכולת הזאת, או כפי שגולד היה אומר, הציבו אותה על הנתיב המוביל לתכונה זו. אחרות הלכו בנתיב אחר ורכשו יכולות אחרות.
נתיבים מוגבלים
אך יש גם מי שחושבים אחרת, וטוענים כי תולדות האבולוציה של החיים על פני כדור הארץ מראות לנו שיש רק מספר מוגבל של נתיבים התפתחותיים שיצור חי יכול לצעוד בהם, ולכן יש ביכולתנו לחזות איך ייראו החיים כאשר "נריץ מחדש את הקלטת".
הדוגמה הברורה ביותר לכך היא אבולוציה מתכנסת: התפתחות של תכונות ואיברים דומים בבעלי חיים רחוקים אבולוציונית זה מזה. העין, למשל, כאיבר ראייה המורכב מתאים קולטי אור, התפתחה באופן עצמאי לפחות 49 פעמים. יש אמנם שישה סוגים שונים של עיניים, אך כל אחד מהם התפתח כמה פעמים. החזרה על תכונות עשויה להעיד על כך שהן בלתי נמנעות, ויתפתחו תמיד בתגובה על תנאים מסוימים. הביולוג ג'ורג' מק'גי כתב "אם יש בעל חיים גדול, השוחה מהר, באוקיינוסים של אירופה, הירח של צדק ... יהיה לו גוף מוארך ומחודד בעל קווים חלקים, כלומר, הוא ייראה דומה מאוד לדולפין, לאיכטיוזאור, לדג חרב או לכריש".
העובדה שכל בעלי החיים הארציים הללו, השייכים לקבוצות שונות, נראים דומים כל כך, מאפשרת לנו לחזות כי כל בעל חיים בסביבה דומה, אפילו כזה שהאבולוציה שלו התרחשה בכוכב לכת אחר, יפתח פחות או יותר את אותה תבנית גוף.
דוגמה מרהיבה לכך מספקות לטאות האנוליס (Anolis), החיות על ארבעה איים בים הקריבי. משערים כי בתחילה היה בכל אחד מהאיים האלו מין אחד של לטאה, וממנו התפתחו מינים שונים. בכל אחד מהאיים רכשו המינים האלה ממש אותן תכונות. בכל אי, למשל, ישנן לטאות החיות על זרדים, בעלות רגליים קצרות וצבעי הסוואה, ולטאות החיות על גזעי עצים, בעלות רגליים ארוכות יותר, הבורחות בזריזות מפני טורפים. אילו היה בסביבה אי חמישי, גם בלי לדעת עליו דבר, היינו יכולים לחזות איך ייראו לטאות האנוליס השונות על אדמתו.
כמובן, נקודת הפתיחה של אותם מינים שונים כבר הייתה מתקדמת למדי: כולם החלו כלטאות ועברו שינויים מתונים בלבד. גם בעלי החיים הימיים שהזכיר מק'גי כולם בעלי חוליות, ומבנה הגוף הבסיסי שלהם - ראש, עמוד שדרה, גפיים - התפתח לפני היפרדותן של קבוצות הדגים, הזוחלים והיונקים. היות שמדענים כיום בטוחים למדי שכל היצורים החיים מקורם במוצא משותף, ייתכן שההתחלה המשותפת הזאת הטביעה את חותמה גם על ההמשך. אם ישנם חיים בכוכבי לכת אחרים, שאינם חולקים איתנו כל אבולוציה משותפת, האם גם הם יתפתחו בדרך דומה?
האם יש תכונות משותפות הכרחיות?
יש סיבות לחשוב שבמידה מסוימת, התשובה היא כן. לדוגמה, כל יצור חי חייב להשיג אנרגיה, ויש, למעשה, רק שתי דרכים עיקריות לעשות זאת: לספוג את אנרגיית אור השמש (שלנו או כל שמש אחרת) או לאכול יצורים אחרים, וכך לנצל את האנרגיה שאגרו. אמנם יש בכדור הארץ יצורים חד-תאיים המתקיימים על אנרגיה תרמית או גרעינית, אך האנרגיה שאפשר להשיג ממקורות אלו מעטה מכדי שיהיה אפשר לבסס עליה מערכת אקולוגית כלל-עולמית. לכן, גם בכוכב לכת אחר, נצפה למצוא יצורים דמויי-צמחים הקולטים את אור השמש ויצורים אחרים הניזונים מהם.
ישנם חוקרים הלוקחים את קו המחשבה הזה כמה צעדים קדימה. הצורך למצוא מזון ולאכלו עשוי להביא לאבולוציה של ראש הפונה קדימה, ושמרוכזים בו איברי חישה ואכילה (אם כי מדוזות, למשל, מסתדרות בלעדיו). תנועה על היבשה תיעשה, סביר להניח, בעזרת איברים דמויי רגליים, פשוט כי אין הרבה אפשרויות אחרות לנוע ביעילות על משטח קשיח. ליצורים מתקדמים טכנולוגית תהיה בהכרח יכולת לבנות ולתפעל טכנולוגיה - כלומר איברים המסוגלים לפעול בדומה ליד, אם כי צורתם המדויקת עשויה להשתנות.
אך יש גם דברים שבבירור אינם מחויבי המציאות: מספר הגפיים או האצבעות וצורתם, המיקום המדויק של העיניים או הפה ועוד. אין סיבה לחשוב שיצורים על כוכבי לכת אחרים יפתחו את האיברים הללו באותה צורה, ולכן אין סיבה לחשוב שהם ייראו אנושיים כמו החייזרים ב"מסע בין כוכבים" (ועוד פחות, לצפות לקשר רומנטי איתם...).
אם נמצא חיים תבוניים על כוכב לכת אחר, הם יימצאו כנראה במקום כלשהו על הספקטרום שבין קלישאת ה"אדם עם עור ירוק", המופיעה בסרטים רבים, לבין "גוון סופר-אינטליגנטי של הצבע הכחול", אולי החייזר החייזרי ביותר שהומצא אי פעם, המופיע בספריו של דאגלס אדמס. עד שנפגוש בהם, החיים היחידים המוכרים לנו הם אלו שהתפתחו על כדור הארץ. ללא "קבוצת ביקורת" חיצונית אולי לעולם לא נוכל לדעת כמה מתכונותינו הן בלתי נמנעות וכמה מהן היו משתנות לחלוטין בהרצה שנייה של "קלטת החיים".
ד"ר יונת אשחר היא יועצת אקדמית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון
הכתבה התפרסמה באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
