שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    בין גרוזני לחלב. כשארה"ב מתקפלת בפני רוסיה
    מטוסי הקרב הרוסיים מפעילים כוח בלתי מרוסן והורגים אזרחים בסוריה בדיוק כפי שעשו במלחמת צ'צ'ניה השנייה (2009-1999) כשהחריבו אזורים שלמים. גם אז, כמו היום, מעלימים האמריקנים עין ומאבדים מכוחם בעולם

    "מוסקבה מפציצה את חלב כאילו היא בצ'צ'ניה", כתב אחד הפרשנים, ואכן - הקשר הגלוי והסמוי בין מה שקורה כעת בחלב הסורית לבין מה שקרה בגרוזני, בירת צ'צ'ניה, בתחילת שנות האלפיים, ראוי לתשומת לב. האם יש הבדל בין חלב לבין גרוזני? מבחינת הרוסים, העיקרון הוא דומה: הפעלת כוח בלתי מרוסן כדי להחזיר ל”שלטון הלגיטימי” לכאורה את סמכותו. הפעלה כזו של כח מדינתי נגד אזרחים היא בעייתית מאוד, וסותרת עקרונות בסיסיים שבשמם פועלת לכאורה ארצות הברית, כמנהיגת המערב בזירה הבינלאומית. אלא שהאמריקנים עצמם נתנו את הלגיטימציה למה שקורה כיום בחלב בהתייחסותם למה שהתרחש קודם לכן בגרוזני ובצ'צ'ניה בכלל.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    במלחמת צ'צ'ניה השנייה (2009-1999) החריבו הרוסים את גרוזני עד עפר - תחילה בהפצצות אוויריות, ואחר כך גם בכוח יבשתי. תחילה עוררה טקטיקה זו ביקורת בינלאומית חריפה שהובילו האמריקנים. נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, הזהיר כי רוסיה תשלם בבידוד בינלאומי על הטקטיקה שבה היא נוקטת בצ'צ'ניה. גם ג'ורג' בוש הבן הזהיר את רוסיה במהלך התמודדותו לנשיאות בנובמבר 1999. באפריל 2000 הזהירה מזכירת המדינה האמריקנית מדלן אולברייט שארה"ב לא יכולה להתעלם מההרג ההמוני של אזרחים בצ'צניה, כמו גם מהפיכתם של יותר מ-200 אלף בני אדם לפליטים. אולם פיגועי 11 בספטמבר 2001, ובעיקר ההכנות למלחמת אפגניסטן בעקבותיהם, שינו את התמונה.

     

    גופת תינוקת שחולצה מבין ההריסות. חלב (צילום: AFP)
    גופת תינוקת שחולצה מבין ההריסות. חלב(צילום: AFP)
    ארה"ב הייתה מעוניינת באור ירוק מרוסיה לכניסתה לאפגניסטן. היא זכתה בו, ואף קיבלה סיוע לוגיסטי והשתתפות מוגבלת של כוחות היחידות המיוחדות הרוסיות ללחימה בסמים שפעלו יחד עם האמריקנים באפגניסטן. אבל ה"עיצוב מחדש" של היחסים עם רוסיה לטובת המלחמה באפגניסטן נתן בפועל לרוסים אור ירוק להתיר כל רסן בדיכוי ההתנגדות הצ'צ'נית. שיתוף הפעולה הזה נתן לרוסים לגיטימציה להציג את המתרחש כמקבילה הקווקזית ללחימה בג'יהאד העולמי, ובעקבות זאת לעצימת עין אמריקנית מהזוועות שאותן חוללה בצ'צ'ניה.

     

    בשם המלחמה בג'יהאד הושמדו כפרים שלמים וגרוזני הפכה לעיי חרבות - ממש כשם שההפצצות הנוכחיות בחלב מכוונות לאו דוקא נגד לוחמי ארגון הטרור "המדינה האיסלאמית" (דאעש), אלא נגד מתנגדי משטרו של בשאר אסד באשר הם. גם אם ברמה המעשית יכולתם של האמריקנים להשפיע על גורלה של גרוזני היה מלכתחילה מוגבל, ראוי לשים לב גם לרמה הסמלית. ההסכמה שבשתיקה עם האמריקנים אפשרה לרוסים הסלמה של פעילות חסרת רסן נגד אזרחים - ובהמשך לכך הרס מוחלט של החברה האזרחית הצ'צ'נית. בשנת 2003 הכריז האו"ם על גרוזני כעיר ההרוסה ביותר בעולם.

     

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    הכניסה לבוץ האפגני הייתה גם תחילתה של הידרדרות במדרון שבה הפסידו האמריקנים לרוסים בזירות שונות. כחלק מהסדר החדש שנוצר אז, חלקו שתי המעצמות במשך זמן מה את ההשפעה במרחב המרכז אסייתי הגובל באפגניסטן. במשך תקופה מסוימת הן חלקו אפילו מרחב אווירי אחד, כששתיהן הפעילו שדות תעופה בקירגיזסטן הסמוכה. אבל לא לאורך זמן. מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים הפסידו האמריקנים בהדרגה את מאחזיהם - הישירים והעקיפים - במרכז אסיה, שחזרה להיות אזור השפעה רוסי מובהק.

     

    מלחמת רוסיה-גיאורגיה בשנת 2008 סימנה שלב נוסף בהתחזקות הרוסית, וכמובן הפלישה אל חצי האי האוקראיני קרים ב-2014 וסיפוחו מחדש לשטח רוסיה. הוויתור בפועל על עקרונות מוצהרים ביחס לפעילות מלחמתית נגד אזרחים לא חיזק את האמריקנים, אלא דווקא החליש את מעמדם הבינלאומי. האם יש כאן גם לקח לגבי היחס בין כוח וסטטוס ולגבי מעמדם של עקרונות מוסריים בזירה הבינלאומית?

     

    האירועים האחרונים בחלב מזכירים לנו כי העסקה שנרקמה עם תחילת מלחמת אפגניסטן הביאה לא רק לתחילת תהליך שבו הרוסים חוזרים להיות "בעלי הבית" במרחבים שפעם שלטו בהם הסובייטים, אלא גם לוויתור אמריקני בפועל על הניסיון, מעושה ובעייתי ככל שיהיה, לייצג ערכים של העולם החופשי בזירה הבינלאומית. הפקרתם המוחלטת של הצ'צ'נים - ולו גם ברמה הסמלית - סימנה והכינה את הבאות להפקרתם של ילדי חלב. האמריקנים אמנם נזכרו עתה למחות ולבטל את ההסכמים האחרונים עם הרוסים, אבל דומה שזה מעט מדי ומאוחר מדי.

     

    ד"ר חן ברם הוא עמית מחקר במכון טרומן לחקר השלום, האוניברסיטה העברית

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בין גרוזני לחלב. כשארה"ב מתקפלת בפני רוסיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    עיר הרוסה. רחוב שהופגז בחלב
    צילום: רויטרס
    צילום: EPA
    האמריקנים מפסידים בהדרגה מאחזים. אובמה ופוטין
    צילום: EPA
    האמריקנים ויתרו על הניסיון לייצג ערכים של העולם החופשי. ד"ר חן ברם
    מומלצים