דוד ביטן: סגירת התאגיד תחסוך 2.12 מיליארד שקל

חיסכון של 2.12 מיליארד לקופת המדינה: זה הסכום שייחסך כתוצאה מסגירת תאגיד השידור הציבורי, אותו הציג היום (ה') יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שהגיש הצעת חוק לסגירת התאגיד.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

ביטן מסר את התחשיב שלו, שעד כה לא נחשף, ובו המספרים שהובילו אותו לדחוף לביטול תאגיד השידור והחייאת רשות השידור. על פי מסמך התחשיב, תבוטל פרישה של 800 עובדים ברשות השידור, אגרת הטלוויזיה תמשיך להיות מבוטלת, ואגרת הרדיו תופחת בכ- 30%, מה שכאמור יחסוך לקופת המדינה כ-2.127 מיליארד שקל.

במסמך, שיועבר למשרד האוצר, נכתב: "הקמת התאגיד החדש מחייבת מצד אחד להגיע להסכמי פרישה עם כל עובדי רשות השידור, ומצד שני מחייבת את התאגיד החדש לקלוט כ-900 עובדים חדשים שמתוכם כ-400 עובדים מרשות השידור, שקיבלו את פיצויי הפרישה שלהם מרשות השידור".

עם זאת, מסמך ביטן לא מתייחס לאחד הסעיפים התקציביים המשמעותיים ביותר סביב סגירת התאגיד, והוא סעיף הפיצויים. סגירת התאגיד תביא לפיטוריהם של מאות עובדים שנקלטו לעבודה בשנה האחרונה. התביעות המשפטיות ותשלומי הפיצויים שיגיעו בעקבות הסגירה עשויים להגיע למאות מיליוני שקלים, שאינם מחושבים במסמך.

דוד ביטן(צילום: דוברות הכנסת)

חישוב החסכון לפי ביטן

על פי החישוב במסמך ביטן, עלות הקמת התאגיד כוללות את הוצאות התפעול, שעומדות על 1.77 מיליארד שקל, הוצאות הפרישה של 1,050 עובדי רשות השידור, שעומדות על 1.2 מיליארד שקל, והוצאות הפרישה של עובדי הטלוויזיה החינוכית, שעומדות על 150 מיליון שקל. כך, שסך כל ההוצאות נעמד על 2.527 מיליארד שקל. מסכום זה הוריד ביטן את ביטול הוצאות פרישת עובדי הטלוויזיה החינוכית שימשיכו לעבוד במשרד החינוך, כך שהחיסכון התקציבי עומד על 2.127 מיליארד שקל.

עוד נכתב במסמך: "הבדיקה התקציבית מתבצעת לשנת 2017-2018. ההוצאות עד סוף 2016 לא צריכות להילקח בחשבון לצורך תקציב 2017-2018, אם כי ברור שכל ההשקעות בציוד ובאולפנים של התאגיד החדש יועברו לרשות השידור. האוצר טוען כי הושקעו עד כה בהקמת התאגיד החדש מיליארד שקל, אולם מכירת הקרקע במתחם שרונה, שהייתה בבעלות רשות השידור, בסכום זהה, מכסה את ההוצאות שהיו עד סוף שנת 2016, כולל פיצויי הפרישה של חלק מעובדי רשות השידור עד כה.

"האוצר ממן את אגרת הרדיו באמצעות אגרת הרכב"

על פי ביטן, עלות סגירת התאגיד החדש, וכן ההשקעות הנוספות שיהיו במבנים וציוד ברשות השידור, ימומנו ממכירת מתחם רוממה ושערי צדק, שמוערך במינימום 850 מליון שקל. על פי הצעת החוק, "הרכוש הנדל"ני של רשות השידור יועבר לבעלות המדינה, לרבות רוממה ויימכרו במכרז על מנת לכסות חלק מההוצאות שמוערכות ב-850 מליון שקל."

אגרת הטלוויזיה אמנם בוטלה אולם אגרת הרדיו, שנכללת באגרת רישוי הרכב, נותרה בעינה, ועל פי ביטן אף עלתה בכ-30%. ביטן ציין כי "מבדיקה שערכנו נדהמנו לגלות שאגרת הרדיו, שבמועד חקיקת החוק החדש בשנת 2012 עמדה על 114 שקל, וכיום עומדת על 153 שקל, ב-2017 תעמוד על 162 שקל וב-2018 תעמוד על 171 שקל. האוצר מכסה את עלות התקציב של התאגיד החדש על ידי הגדלת האגרה ב-48 שקל בחמש שנים.

"אם רשות השידור הייתה ממשיכה לתפקד, ההעברה הכספית לרשות השידור בגין אגרת הרדיו בלבד הייתה צריכה לעמוד על כ-450 מיליון שקל. רשות השידור תגבה את אגרת הרדיו ישירות במועד תשלום אגרת הרישוי כפי שהיה בעבר, אולם תהיה הפחתה של האגרה בשנים 2017-2018 לסכום הישן של 114 שקל לרכב".

התייעלות רשות השידור

על פי הצעת החוק של ביטן, ימשיך הליך הפירוק, וזאת על מנת להבטיח את ההתייעלות של רשות השידור, שהיא בסיס להמשך הפעלתה. ביטן מסר: "ברשות השידור עובדים כיום כ-1,050 עובדים, מחציתם כלולים בתאגיד החדש. המשך פעילות רשות השידור תחייב הפחתת מצבת העובדים לכ-800 עובדים וכן התייעלות בשכר בהיקף ממוצע של כ-15% על ידי הפחתתו בהסכמה. בנוסף יהיה צורך בפרישת כ-250 עובדים בעלות של כ-250 מליון שקל. כיום עלות שכר העובדים ברשות השידור נאמדת בכ-300 מליון שקל". לפי הצעתו של ביטן, עלות השכר תעמוד על 180 מיליון שקל.

בנוגע לאגרת הטלוויזיה נכתב כי "החוב בגין אגרת טלוויזיה ברשות השידור עומד על כ-800 מליון שקל, מתוכן ייגבו כ-400 מליון לפחות". עוד נכתב כי "לא תהיה פגיעה בתקציב הפקות המקור שיעמוד על סך של 200 מליון שקל גם ברשות השידור".

בנוגע לטלוויזיה החינוכית, נכתב במסמך כי "כיום עובדי הטלוויזיה החינוכית ממומנים מתקציב משרד החינוך ומכיוון שעלות הפרישה מול עלות ההפעלה לאחר התייעלות מקוזזות, הדבר לא משפיע תקציבית, בהנחה שהוצאות הטלוויזיה החינוכית יעמדו על כ-50 מליון שקל כפי שמתוכנן בתאגיד החדש".

סך הוצאות רשות השידור, לאחר הייעול, יעמדו לטענת ביטן על 500 מיליון שקל: שכר - 180 מיליון שקל, רכישת הפקות מקור - 200 מיליון שקל, הוצאות אחרות - 120 מיליון שקל. בצד ההכנסות, אגרת רדיו לאחר הפחתה - 320 מיליון, חסויות ופרסומות כולל רדיו - 100 מיליון שקל, גביית חובות אגרה ישנים 80 מיליון - סה"כ 500 מיליון.

עוד מוסיף ביטן כי "ההפסד התקציבי של האוצר בהכנסות כתוצאה מגבייה ישירה של האגרה על ידי רשות השידור תעמוד על 340 מיליון שקל בשנה, סך הכול 680 מיליון בתקציב 2017-2018, וכן 250 מיליון שקל שיועדו לצורך פרישת 250 עובדים".

התייחסות לחסכון אבל לא להוצאות

עוד בטרם התקבלה תגובה רשמית ממשרד האוצר ומתאגיד השידור, הביעו גורמים שונים תמיהה על המסמך, שלדבריהם אינו מעוגן בנתונים ועובדות קיימות. כך למשל, נטען כי ביטן מתייחס רק לכמה נחסך אבל לא להוצאות. בעניין ההכנסות, שנכתב במסמך שיתקבלו ממכירת רוממה, הרי שהן יתקבלו רק אם רשות השידור תחליט לפנות את המתחם שבו היא יושבת.

עוד נקבע כבר כי כל נכסי רשות השידור הועברו למדינה ולכן אי אפשר לשקלל אותם בתחשיב. במסמך ביטן נטען כי ייחתמו הסכמים חדשים עם עובדי הרשות אבל לא ברור מי ברשות השידור יסכים לחתום על הסכמי שכר מופחתים עוד מאלה המוכרים כיום. עוד הובעה ביקורת על הצעתו של ביטן, לפיה תקציב הרשות יעמוד על 500 מיליון שקל, בשעה שכיום הוא עומד על 800 מיליון כשמתוכם עלויות השכר בלבד עומדות על 350 מיליון. ביטן לא מסביר כיצד הגיע לחישוב האמור.