שתף קטע נבחר

 

המכה הגדולה בפנסיה: ההכנסה שלכם תיחתך ב-50%

מוכנים לירידה דרמטית ברמת החיים? החיסכון הפנסיוני שלנו סובל מבעיות רבות שגורמות לקצבה שנקבל להיות הרבה יותר נמוכה מכפי שציפינו. במקרים רבים מדובר אף בפגיעה ביכולת הקיום הבסיסית. כפי שכותב מבקר המדינה בדו"ח בנושא - אם המדינה לא תתייחס לנושא כבעיה לאומית, זה גם עלול להיות מאוחר מדי. האמת, לפחות לגבי חלק מהחוסכים זה כבר מאוחר מדי

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מציף מחדש את אחת הבעיות המרכזיות של החוסכים לפנסיה בישראל: למרות שנים של חיסכון, ספק אם נקבל קצבה ראויה בעת הפרישה. שלל גורמים פועלים לרעתנו, ומדינת ישראל לא פועלת מספיק כדי למזער נזקים.

 

בעת הפרישה לפנסיה הכסף שיעמוד לרשותנו יהיה קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי שהיא כ-2,200 שקל בחודש - במקרה האופטימאלי ביותר (רבים יקבלו הרבה פחות, שכן קצבת הזקנה הבסיסית היא 1,530 שקל ובתוספת ותק ניתן להגיע ל-2,200 שקל), והחיסכון הפנסיוני שצברנו. מעטים הם בני המזל שהגיעו לגיל הפרישה עם חסכונות נוספים שיוכלו להוות מקור הכנסה עתידי נוסף.

 

החיסכון הפנסיוני אמור להיות המקור העיקרי לקיום העתידי שלנו, אך הוא כאמור, הולך ונשחק. תוחלת החיים ההולכת ומתארכת מדי שנה, גורמת לכך שהחיסכון שנצבר יצטרך להספיק להרבה יותר זמן משחשבנו וזה אומר שנקבל פחות כסף מדי חודש.

 

בנוסף, שוק ההון, שם מושקע רוב הכסף, מתעתע והתשואות שהוא מניב אינן יציבות, כך גם הריבית השוררת בישראל ובעולם מאז המשבר הכלכלי של 2008, שנמצאת בשפל. כל אלו משפיעים על החיסכון שלנו ואם לא די בכך, הרי שדמי הניהול שאנו משלמים במרוצת השנים נוגסים עוד בחיסכון - פגיעה שיכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

 

המציאות המתוארת גורמת לכך שההכנסה שתהיה לנו אחרי שנפרוש מהעבודה, תהיה רחוקה מאוד מהשכר אליו הורגלנו. כמה רחוקה?

 

ניקח למשל את יעקב, עובד בן 50, שהחל לעבוד בגיל 25. הוא החל בשכר חודשי של 2,700 שקל בחודש, והשכר גדל ב-5% בממוצע מדי שנה. ליעקב היה מזל גדול. מדוע? כי לאורך כל שנות עבודתו כל השכר שלו בוטח בביטוח פנסיוני – אצל רבים, חלק ניכר מהמשכורת אינו מבוטח לפנסיה.

 

גם ההפקדות לפנסיה, הן שלו והן של המעביד, היו מעל המקובל. בנוסף, יעקב מעולם לא משך כספים במרוצת השנים וגם לא היו לו תקופות בהן לא עבד, כך שבכל אותן שנים הוא הפריש לפנסיה בהתמדה.

 

דמי הניהול בתכנית הפנסיוניות שלו היו נמוכים מהממוצע: 3% מהפרמיה (התשלום החודשי) ו- 0.25% מהצבירה (סך הכספים שנצברו בחיסכון).

 

בשורה התחתונה, המקרה של יעקב הוא אופטימאלי ודי נדיר ולמרות כל זאת - יעקב צפוי לקבל בעת שיפרוש קצבת פנסיה חודשית בשיעור של כמחצית מהשכר שיקבל עד אז.

 

בגיל 67, קצבת הפנסיה שלו תהיה בשיעור של 57% בלבד משכרו ערב הפרישה. כך, שכרו ערב הפרישה יעמוד על 21 אלף שקל, וקצבת הפנסיה שלו צפויה להיות כ-12 אלף שקל בלבד.

 (מתוך דו"ח מבקר המדינה) (מתוך דו
(מתוך דו"ח מבקר המדינה)
 

 

אם מצבו של יעקב נחשב אופטימאלי, תחשבו מה תהיה קצבת הפנסיה של כל אלו שלא חסכו את המקסימום האפשרי, לא התמידו בחיסכון לאורך כל השנים, משכו אפילו חלק קטן מכספי הפיצויים אי שם באמצע החיים ושילמו דמי ניהול גבוהים.

 

יתרה מכך, השכר החציוני בישראל נע סביב ה-7,000 שקל. תחשבו מה צפויה להיות קצבת הפנסיה של עובד ששכרו החודשי ערב הפרישה נע סביב סכום זה. לא מדובר בתרגיל תאורטי - זו המציאות. ומה תהיה קצבת הפנסיה שלכם? זה שינוי דרמטי, אפילו קריטי, שצריך להיערך אליו.

 

לצערנו, כאן לא נגמרת הבעיה. גם אם הבנו עד כמה המצב חמור ואנחנו רוצים להתייעץ עם איש מקצוע כדי לנסות ולראות איך לשפר את מצבנו, נגלה כי הייעוץ הפנסיוני בישראל הוא בעיה בפני עצמה. כפי שכותב מבקר המדינה בדו"ח - אין היום באמת ייעוץ פנסיוני מקצועי אובייקטיבי. אם יש - אז בקושי. כמעט לכל הגורמים בתעשיה יש אינטרס כזה או אחר והאינטרס הזה לא עולה בקנה אחד, בדרך כלל, עם טובת המבוטח ושיפור עתידו הכלכלי.

 

לדברי מבקר המדינה, מדינת ישראל, באמצעות משרד האוצר ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, עושים מעט מדי ואם ישראל לא תתייחס לנושא הזה כבעיה לאומית ממדרגה ראשונה - זה גם עלול להיות מאוחר מדי. לפחות לגבי חלק מהחוסכים זה כנראה כבר מאוחר מדי.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים