שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החרדים באקדמיה: יותר רופאים, פחות משפטנים
    כשברקע טענות על הפרדה מגדרית פסולה בקמפוסים ולימודים ברמה נמוכה, יפעיל המל"ג תוכנית רב-שנתית חדשה לשילוב חרדים במוסדות ההשכלה הגבוהה. היעדים צנועים יותר: קצת פחות סטודנטים – העיקר שישרדו את התואר. אז מה הם מעדיפים ללמוד? מה ההבדל מהציבור הכללי? מי מנצח – הבנים או הבנות? והכי חשוב: איך קובעים מיהו חרדי?

     

    צילום: אלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שנת הלימודים האקדמית תשע"ז, שתיפתח בשבוע הבא, מביאה איתה גם היסטוריה קטנה: לראשונה מאז יצא לדרך הפרויקט לשילוב חרדים במוסדות ההשכלה הגבוהה, צפוי המגזר לעמוד ביעדי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), ולשלוח לא פחות מ-13 אלף צעירים וצעירות לאוניברסיטאות ולמכללות. למה היסטוריה "קטנה"? כי כדי להגיע להישג הנדרש, אחרי חמש שנים מאכזבות, בחרה המועצה בדרך הקלה – פשוט להנמיך ציפיות: התחזית היא ל-13,110 סטודנטים חרדים בשנה הקרובה? נשפץ את היעדים מ-16,500 ל-12,800 – ובא לציון גואל.

     

     (צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)
    (צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)

     

    אבל אחרי הנימה הצינית והעוקצנית, האמת צריכה להיאמר: בעוד מספר הלומדים באוכלוסייה הכללית נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לשנה שעברה (ובתואר הראשון אף ירד במעט), בציבור החרדי נרשמת עלייה מתמדת ומרשימה של כ-14% בשנה. בין שעומדים ביעדים ובין שלאו, מספר הסטודנטים הכפיל את עצמו בתוך חמש שנים – מ-5,500 ב-2011, ל-11,500 ב-2016 – ובסך הכל רשם עלייה של כ-400% (!) ב-15 השנים האחרונות.

     

    מענקים והלוואות

    הגבר החרדי הממוצע פונה ללימודים אקדמיים בשלב מתקדם בחיים ביחס למקבילו החילוני, אחרי כמה שנות לימודים בישיבה עד החתונה – ולרוב גם לאחריה. אל שערי האקדמיה הוא ייכנס כשהוא בן 28, נשוי ואב לשניים-שלושה ילדים, בלי השכלה תיכונית בסיסית ועם הרבה טרדות פרנסה. לאוניברסיטה הוא לא יבוא כדי להרחיב אופקים או לפתח חיי חברה סטודנטיאליים טיפוסיים, אלא מוכוון מטרה – לרכוש מקצוע פרקטי במינימום זמן, ובלי לשלם על כך מחיר כלכלי או משפחתי.

     

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    במסגרת המאמצים להנגיש את ההשכלה האקדמית לחברה החרדית הגברית, הקימה הוועדה לתקצוב ולתכנון (ות"ת) במל"ג בשנים האחרונות מסגרות ייעודיות לאוכלוסייה זו, בפריסה ארצית ועם מגוון רחב של תחומי לימוד. אמנם הן פועלות תחת אחריות מלאה של המוסדות האקדמיים המוכרים, אך סביבת העבודה בהן שונה לחלוטין. את ההפרדה המוחלטת בין גברים לנשים אין צורך לציין – אך גם התכנים הנלמדים ומערכת השעות מותאמים לאורח החיים ולצרכים המיוחדים.

     

    כמהלך משלים שנועד לתמרץ את הצעירים החרדים לרכוש השכלה גבוהה, ומתוך הבנה כי הפרופיל של הסטודנט החרדי שונה, כאמור, מזה של החילוני, הם נהנים גם מתוכניות נדיבות למימון שכר הלימוד. במוסדות המתוקצבים מעמידה עבורם המדינה הלוואות מיוחדות, שחלק גדול מהן (70%-40%) הופך עם סיום התואר למענק. בנוסף, גופים פרטיים מסייעים להם במלגות קיום חודשיות, על מנת להסיר מהם דאגות כלכליות ולאפשר להם פניות נפשית מוחלטת ללימודים.

     

     

    אצל הנשים המצב טוב יותר: הן למדו בבית הספר את מקצועות הליב"ה, ולמרביתן יש גם תעודת בגרות - או את המקבילה החרדית לה. לימודים לתואר ראשון – או לכל הפחות לתעודה מקצועית אחרת – הם בדרך כלל חלק ממסלול ההמשך הטבעי ל"סמינר" (המקביל לתיכון) – וכל זה בעידוד הרבנים, כדי שיוכלו לפרנס את משפחותיהן ולפנות את זמנם של הבעלים ללימוד תורה.

     

    קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), קרן הסיוע הגדולה ביותר בתחום התעסוקה לחרדים, תומכת מדי שנה באלפי בני המגזר הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה. כמי שמפעילה עבור המל"ג גם את תוכנית המלגות וההלוואות, ומאחר שרוב הסטודנטים מהציבור החרדי מסתייעים בה, יש בידיה נתונים מעניינים על התפלגותם לפי מסלולי לימוד.

     

    איפה הם לומדים?

    אצל החרדים, כמו אצל החרדים, החינוך בראש. 16% מהסטודנטים במגזר בחרו במקצוע זה, ובקמ"ח מעירים כי השיעור שלהם מזנק עוד יותר עד לכ-30% כאשר מביאים בחשבון גם את אלה הנתמכים בלימודים על ידי משרד החינוך ולא נכללים בתוכנית המרכזית של הוות"ת. גם לימודי המשפטים פופולריים במיוחד עם 14%, ניהול ומנהל עסקים – 13%, רפואה ומקצועות פרא-רפואיים – 12%, מדעי המחשב – 11%, וראיית חשבון – 10%.

     

    בהמשך הרשימה: 7% פנו ללימודי הנדסה, 6% לעבודה סוציאלית, 4% לפסיכולוגיה, 3% לומדים לתואר במדעי הטבע, החיים, החברה או הרוח, 2% כלכלה ופיננסים, 1% אלקטרוניקה וחשמל, 1% לוגיסטיקה ו-0% מוזיקה. המוסדות המובילים במספר הסטודנטים הם הקריה האקדמית אונו והמרכז האקדמי לב, עם 26% ו-17% מהחרדים, בהתאמה. באוניברסיטאות לומדים רק 9%, שני שלישים מהם – באוניברסיטה הפתוחה.

     

     

     

    סמנכ"ל קרן קמ"ח, עו"ד אברהם יוסטמן, מציין כי אף שלימודי המשפטים מופיעים בצמרת הדירוג, מאז 2008 חלה צניחה של כ-50% במספר הסטודנטים הבוחרים בהם – וגם החינוך ומנהל העסקים נמצאים בירידה. מי שתופסים אט-אט את מקומם ורושמים עלייה מתמדת הם מדעי המחשב, מדעי החברה וגם מקצועות הרפואה. "יש אפילו כמה עשרות שלמרות מסלול הלימודים הארוך והתובעני הולכים להיות רופאים ממש, כולל כמה 'אולטרה-חרדים'", מגלה יוסטמן. "אנחנו תומכים בהם במלגות מיוחדות".

     

    בעיית הנשירה 

    האם הדחיפה הגדולה מצד הממשלה והקרנות הפרטיות מביאה תוצאות? אם לשפוט על פי הזינוק במספר הסטודנטים – בהחלט כן. אלא שנתוני מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, כפי שפורסמו בדו"ח המחקר וההערכה של המל"ג בנושא, מגלה כי שיעור הנשירה מלימודים של הסטודנטים החרדים הגברים בתואר הראשון עומד על 51% - בערך פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית. המשמעות היא שלמרות ההשקעה הרבה, כל סטודנט שני נכשל במטרה שלשמה המדינה תמכה בו. עוד נמצא כי גם מי שהצליח להשלים את התואר עשה זאת בפרק זמן ממוצע שנמשך כמעט חמש שנים.

     

     

    "יש אפילו כמה עשרות שלמרות מסלול הלימודים הארוך והתובעני הולכים להיות רופאים ממש". סמנכ"ל קרן קמ"ח, עו"ד אברהם יוסטמן
    "יש אפילו כמה עשרות שלמרות מסלול הלימודים הארוך והתובעני הולכים להיות רופאים ממש". סמנכ"ל קרן קמ"ח, עו"ד אברהם יוסטמן

     

    יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אלי פלאי, מסכים כי פרישה מלימודים לאחר תקופה ממושכת – שלוש שנים וחצי בממוצע לנושר – מסמנת השקעה רבה של משאבים תקציביים ואישיים שיורדת לטמיון, אך הוא סבור כי האחריות לכך אינה דווקא של הסטודנטים אלא של המל"ג. לדבריו, הרחבת מספר החרדים במוסדות ההשכלה הגבוהה לשם עמידה ביעדים נעשתה ללא בחינה רצינית של ההיתכנות לכך ושל ההשלכות על יכולתם לסיים את המסלול.

     

    "אתגר מניעת הנשירה אינו פחות בחשיבותו מהרחבת מספר הסטודנטים", אמר. "מן הראוי היה להקדיש מאמצים מחקריים ותכנוניים משמעותיים יותר לבחינת הסיבות לנשירה בשלבי לימוד שונים, להבחין בין סיבות לנשירה בין המינים ובין מסלולים אקדמיים שונים".

      

    חנוך ורדיגר, יו"ר רשת החינוך החרדית "אור נהרדעא", העיר כי "אם היו שופטים את כמות הכסף שנשפך ביחס לתוצאה – לא בטוח שכולם היו מברכים". במצב שנוצר הוא קורא לוות"ת להשתמש בתקציבים הייחודיים גם כדי לעודד את הציבור החרדי לבחור במקצועות ה"נכונים".

     

    "כמה עורכי דין חרדים צריכים? כמה עורכי דין בכלל צריכים? אם אדם מחליט ללמוד משפטים ולוקח הימור אם כן או לא תהיה לו עבודה, זה עניין שלו, אבל כאשר אנחנו מממנים את הלימודים שלו, אפשר לווסת את זה לצרכים של החברה, כפי שהמדינה צופה אותם לעתיד. אם רוצים שבעוד 15 שנה יהיו לנו, לדוגמה, מספיק טכנאים, כדי שנקבל שירות בפרק זמן סביר בלי שיעלה לנו יותר מדי – אנחנו צריכים לנתב לשם כבר היום את הדברים".

     

    "אם לא תהיה הפרדה הם ידירו רגליהם" (צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)
    "אם לא תהיה הפרדה הם ידירו רגליהם"(צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)

     

    שגיאה נוספת של המדינה, בעיני ורדיגר, היא בכך שהיא לא משקיעה די משאבים בהשכלה הגבוהה לנשים חרדיות – שם אחוזי הנשירה נמוכים משמעותית. הוא מצפה מהוות"ת "לתת פוש ולהרחיב את מעגל המקצועות שהנשים יכולות להשתלב בתוכם – גם באמצעות מימון וגם בהקמת מסגרות ייעודיות". לדבריו, ניסיון העבר מוכיח כי "אם הנשים לא יהיו שם – הגברים לעולם לא יגיעו לשם. ככל שהנשים יקדמו את התהליך הגברים יגיעו בעקבותיהן".

     

    יוסטמן, לעומתו, מצביע על כך שהיחס בין המינים בהשכלה הגבוהה היה ונשאר 35%-65% לטובת הנשים, גם לאחר המאמצים הגדולים מצד הממשלה בשילוב החרדים באקדמיה, וזו בעיניו ההצדקה המרכזית להמשך ההשקעה דווקא בהם. 

     

    מהמורות משפטיות

    אבל עם כל הכבוד לנשירה, לאי-עמידה ביעדים ול"תחרות" בין המינים, הסכנה העיקרית לפרויקט מגיעה מכיוונים אחרים: עתירות שהוגשו לבג"ץ, משמאל – נגד ההפרדה המגדרית במוסדות האקדמיים, ומימין – בשאלה "מיהו חרדי", לאחר שאנשים מקהילות מסוימות, כמו חסידי חב"ד, חוזרים בתשובה ו"חרדים מודרניים" נפלו בין הכיסאות ולא נכללו בו. כמו כן נטען כי הנכונות לבוא לקראת אוכלוסייה זו ולעמוד בכל מחיר ביעדים גרמה למל"ג להתפשר באופן קיצוני על רמת הלימוד במסלולים הייעודיים, עד שהיא אינה עומדת בפרמטרים האקדמיים הבסיסיים ביותר.

     

    מאחר שהיה ידוע כי התוכנית הרב-שנתית צפויה להגיע לסיומה בימים אלה, סתיו 2016, לקראת פתיחת שנת הלימודים התשע"ז - נמנע בית המשפט מהתערבות של ממש בסוגיה. השופטים קבעו כי במסגרת גיבוש תוכנית החומש החדשה, על הוות"ת לתת את הדעת לנושאים השנויים במחלוקת, ובהמשך לערוך לה "שימוע ציבורי".

     

    ואכן, במסגרת "יעדי התוכן" שהציבה הוועדה לחמש השנים הבאות נקבע, כי לשם איזון בין הצורך בהפרדה בין גברים לנשים – והיבדלות הסטודנטים החרדים בכלל – לבין הרצון לשלבם בחברה הכללית, יש ליצור מתווה ערכי-משפטי-ארגוני לקיומן של כיתות נפרדות במוסדות ההשכלה הגבוהה, ושמנגד לימודי התואר השני יהיו ברובם מעורבים.

     

     

    הקריה האדמית אונו (הדמיה: ל אור פישביין אדריכלים)
    הקריה האדמית אונו(הדמיה: ל אור פישביין אדריכלים)

     

     יו"ר קמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו, עו"ד משה שמעוני, לא אוהב את המגמה החדשה, וטוען כי יש לאפשר לחרדים ללמוד בכל מקרה בתנאים המכבדים את אורחות חייהם ומסורתם. "ללא ההפרדה הם ידירו את רגליהם מהאקדמיה", אמר. "אנו צריכים לקבל את עולם האמונות והערכים של האוכלוסייה החרדית כפי שהוא ולהפסיק לנסות לשנות אותם ולהתאימם למסגרות החילוניות".

     

    בנוגע לאפלייתם לרעה של חרדים שאינם מוכרים ככאלה, החליטה הוות"ת כי לכל מוסד תותר חריגה של עד 10% מהקריטריונים ל"מיהו חרדי", אך הסטודנטים שייהנו מכך יידרשו להוכיח בדרכים אחרות כי הם שייכים לחברה זו - למשל על פי מקומות המגורים שלהם או המוסדות שבהם מתחנכים ילדיהם.  

     

    ככלל, תוכנית החומש החדשה קבעה יעד של 19 אלף חרדים בהשכלה הגבוהה בשנת תשפ"א (2021) – 7,000 מתוכם גברים (כ-37% בלבד). על מנת לקרב את מאפייני הלימודים של סטודנטים מהמגזר לזה של האוכלוסייה הכללית, נקבע כי 40% מהם ילמדו באוניברסיטאות המחקר, 18% למקצועות טכנולוגיים ו-12.5% לתואר שני. לשם כך יחוזקו התמריצים לצעירים החרדים כדי שיבחרו במסלולים אלה.

     

    סמנכ"ל קרן קמ"ח, אברהם יוסטמן, סיכם: "האתגרים המרכזיים שלנו הם להמשיך את התמיכה המסיבית של הוות"ת-מל"ג מחד, אך לאפשר לימודים נפרדים מותאמים לאורח חיים חרדי מאידך, וכן פתיחת תחומי לימוד נוספים המותאמים לחרדים – כולל תואר שני".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "החרדים באקדמיה: יותר רופאים, פחות משפטנים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים
    בשנה הקרובה: 13 אלף חרדים באקדמיה
    צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים
    מומלצים