כלבת הרחוב שכבשה את החלל
היא נמצאה משוטטת ברחובות מוסקבה ונשלחה למשימה בחלל ב"ספוטניק 2". היא הומתה ככל הנראה על-ידי מזון מורעל, כיוון שלחללית של הסובייטים לא היה סיכוי לחזור בשלום לכדור הארץ. 59 שנה למותה של הכלבה לייקה. השבוע לפני
היא אמנם לא הייתה בעל החיים הראשון שנשלח לחלל - אבל כלבת הרחוב לייקה הייתה הראשונה שנכנסה למסלול סביב כדור הארץ, בעזרת החללית הסובייטית ספוטניק 2. היא מתה במהלך המסע ב-3 בנובמבר 1957. בברית המועצות של אותם ימים הכלבה הפכה לגיבורה, והיא הונצחה בין היתר בפסלים וגם בבולים בגוש הסובייטי - שם הסתירו במשך שנים כי לא היה לה כל סיכוי לחזור בחיים לכדור הארץ.
זבובי פירות היו בעלי החיים הראשונים שנשלחו לחלל. הם הוצבו בתוך טיל V-2 ב-20 בפברואר 1947 בארצות-הברית, פחות משנתיים אחרי סיומה של מלחמת העולם השנייה. שנתיים לאחר מכן הפך אלברט השני, קוף רזוס, לקוף הראשון בחלל. גם הוא שוגר בטיל דומה, לאחר ששיגור מוקדם יותר - שבו היה אלברט הראשון - נכשל. אלברט השני טיפס בטיסתו לגובה של 134 ק"מ ומת כשהתרסק אל הקרקע. הוא נתן את האות לשיגור של כמה וכמה קופים על ידי האמריקנים בשנות החמישים והשישים. רבים מהם הורדמו בזמן השיגור. בהמשך שיגרו האמריקנים עכבר לחלל, ושנה אחר כך שלחה ברית המועצות לחלל את הכלבים ציגן ודזיק - היונקים הראשונים ששרדו את המסע אל מחוץ לכדור הארץ.
הכלבה לייקה, שעל-פי ההערכות הייתה בת שנתיים או שלוש, נמצאה משוטטת ברחובות מוסקבה. תשעה ימים לפני המשימה היא נבחרה להיות זו שתטוס ב"ספוטניק 2" לחלל. הסיבה לבחירתה של לייקה מבין הכלבים שאומנו לא ידועה, אך יש מי שאומרים כי היא נבחרה בשל יופייה ובשל הרצון שהחלוץ בתחום החלל, אפילו אם הוא בעל חיים, יהיה פוטוגני.
ד"ר ולדימיר יזדובסקי, שהיה בין המדענים שאימנו את לייקה, כתב כי כמה ימים לפני השיגור לחלל הוא לקח את הכלבה לביתו ושם היא שיחקה עם בתו. "רציתי לעשות משהו נחמד עבורה. נשאר לה זמן קצר לחיות", הוא אמר על הכלבה, שלא הייתה אז כל דרך להחזיר אותה בחיים לכדור הארץ.
הכלבה לייקה המתינה בחללית לשיגור שלושה ימים בשל תקלות טכניות של הרגע האחרון. כששוגרה לחלל המדענים נרגעו, כיוון שקצב הלב של לייקה - שעלה באופן משמעותי בשיגור - ירד, ולחץ הדם שלה היה נורמלי.
"ירח עם כלב חי"
ב-3 בנובמבר 1957 בישרה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" כי הרוסים שיגרו השכם בבוקר "ירח" מלאכותי שני ובתוכו כלב חי.
רדיו מוסקבה דיווח אז כי החללית כבר עברה מעל מוסקבה בשעות 4:20 ו-6:50. בלונדון אמרו כי שידורי החללית נקלטו בקיימברידג'. סוכנות הידיעות הסובייטית "איטר-טאס" פרסמה הודעה רשמית על שיגור החללית.
בשידור מיוחד של "רדיו מוסקבה" נמסר כי הכלבה לייקה התנהגה יפה בשעות הטיסה הראשונות ומצבה הכללי משביע רצון. עוד דווח אז כי ייעשה ניסיון להחזירה בשלום במצנח אל כדור הארץ.
בברית המועצות, כך דווח אז, אומנו במיוחד כמה כלבים לטיסה בחללית. הם אולפו לאכול את ארוחותיהם לאחר צלצול פעמון, שיצלצל לעתים קצובות. המדענים הסובייטים רצו לדעת את השפעת הטיסה על גופם של הכלבים.
בהמשך דיווח עיתון נוסף בברית המועצות כי הכלבה קיבלה טיפול מצוין לפני שעלתה לחללית ואף הוגשה לה ארוחה בת שלוש מנות במסעדות בשדה התעופה. באותו מאמר נכתב כי המדענים הסובייטים הולכים בעניין זה, כמו בכל עניין אחר, בדרכי המדען הגדול פאבלוב, ומניחים לכלב - ידידו הנאמן של האדם משכבר הימים - להקריב את חייו על מזבח המדע. אולם, הוסיף הכתב, נעשים כל המאמצים למנוע סבל מיותר מהכלב.
מתה כמה שעות לאחר השיגור
בימים שלאחר שיגור החללית הדיווחים היו כי הכלבה לייקה בחיים ומצבה טוב, אבל בפועל היא מתה כחמש שעות לאחר השיגור לחלל. הסובייטים הודו רק כשבוע לאחר השיגור כי הכלבה מתה. בביטאון המפלגה הקומוניסטית באיטליה נכתב אז כי הכלבה הורעלה על-ידי "הגרגר האחרון" של המזון שהוכן לה בתוך החללית.
מתחת לתמונה גדולה של הכלבה לייקה נכתב: "לייקה מתה כדי שהאנושות תוכל להתקדם". בנוסף נכתב כי הכלבה הורעלה כדי למנוע ממנה סבל מיותר וכי היא הקריבה את חייה על מזבח המדע וכיבוש החלל.
כתב אחד העיתונים במוסקבה תיאר כיצד התקבל דבר מותה של לייקה. "הערב ירדה עצבות על מוסקבה בגלל גורל הכלבה", הוא כתב. "אולם, העיקר היה להשיג את כל האינפורמציה המדעית הדרושה כדי לגלות כיצד יוכל בעל חיים להתקיים בחלל וכדי שגם האדם עצמו יוכל ביום מן הימים להתנשא אל מעבר לאטמוספרה". לאחר מכן הכחישו במוסקבה את הדברים.
חלומות על מאדים
לאחר שיגור לייקה לחלל, כמה ימים לפני ציון 40 שנה למהפכה בברית המועצות, התגאו המדענים הסובייטים בהצלחה. "ספינות חלל בנות 1,700 טון תגענה למאדים לפני צאת המאה ה-20", אמרו אנשי מדע סובייטים.
במוסקבה גילו שניים מחשובי המדענים, שלהצהרתם יש תוקף רשמי, כי "מקורות חדשים" נוצלו להטסת "ספוטניק 2" שמשקלו כחצי טון לחלל. גם מדענים מהמערב גילו את דעתם כי הרוסים השתמשו בדלק ממין חדש כדי להטיס את הירח המלאכותי.
איש מדע אחר, פרופ' סטניוקוביץ' תיאר את החללית כבעלת "צורה מוארכת ביותר" (דבר שמאשר את הסברה המערבית כי "ספוטניק 2" אינו עגול כקודמו), אלא מהווה את החוטם של הטיל שהביא אותו לחלל.
המדען דיקושין אמר אז כי קליע רב-שלבי חדש, נתון לפיתוח מדויק, הופעל לשם הטסת החללית למסלולה. המדען אנרייב הצהיר כי "ספוטניק 2" לא הייתה "מבצע בודד", אלא הוכיחה "שליטה יציבה בענף חדש של מדע והנדסה, שקשה להפריז בחשיבותו אפילו כיום".
והייתה גם מחאה. חברי אגודת צער בעלי חיים בניו-יורק הפגינו מול בניין האו"ם, כשבידם האחת רצועות קשורות לצוואר כלבים ובידם השנייה סיסמאות המגנות את פעילותה של ברית המועצות.
באפריל 1958 התפרסמה ידיעה קצרה ב"ידיעות אחרונות", לפיה בברית המועצות מצפים כי החללית ובתוכה גופת הכלבה תיכנס לאטמוספרה ותישרף.
בנובמבר 2008, יותר מ-50 שנה לאחר מותה של הכלבה, הוקם פסל לזכרה ליד בסיס צבאי במוסקבה – שם נערכו ההכנות לקראת הטיסה ההיסטורי של הכלבה לחלל. בפסל נראית הכלבה לייקה עומדת על טיל.
לפנייה לכתב/ת 
