שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הכי הרבה חריגות שכר - באוניברסיטת ת"א
    כך עולה מדו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים ציבוריים ל-2014. בקרב הרשויות המקומיות מככבת עיריית ת"א עם 28 חריגות שכר. גמלאי של חברת חשמל נאלץ להשיב 141 אלף שקל. בסך הכול חלה ירידה של 17% במספר הגופים החורגים

    המוסדות להשכלה גבוהה ממשיכים לככב ברשימת הגופים עם מספר חריגות השכר הגדול ביותר. כך עולה מדו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2014, שמוציא היום (א') אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

     

    בין עשרת הגופים שחרגו בחמש השנים האחרונות ברציפות מככבות האוניברסיטאות בן גוריון, בר אילן, חיפה, תל אביב והאוניברסיטה העברית, וכן הטכניון ומכון ויצמן. בסך הכול נמצאו במוסדות להשכלה גבוההה כ-109 משרות (רובן 100% משרה אך חלקן גם 75% משרה ואף משרה וקצת) בהן נמצאו חריגות. הגוף המוביל מבין הגופים הנתמכים במספר החריגות הוא אוניברסיטת תל אביב עם לא פחות מ-42 חריגות.

     

    החריגה הגדולה ביותר באוניברסיטת תל אביב היא של 58.96% בתפקיד בסגל אקדמי בכיר, שהרוויח ב-2014 58,674 שקל לעומת 33,618 שקל ב-2013. החריגה הבאה באוניברסיטת תל אביב היא של 34.6%, גם היא בתפקיד סגל אקדמי בכיר, בה השכר ב-2014 עמד על 47,339 שקל לעומת 31,855 שקל ב-2013.

     

    החריגה הבאה באוניברסיטת תל אביב היא של 31.54%, בתפקיד מנהל מחלקה, שקיבל ב-2014 שכר של 31,329 שקל לחודש ואילו ב-2013, ב-0.97% משרה, קיבל 23,699 שקל לחודש.

     

    באוניברסיטה העברית נרשמו 16 חריגות, שהגבוהה ביותר בהן היא חריגה של 40.3% בתפקיד ראש מדור, שקיבל ב-2014 שכר חודשי של 13,637 שקל ואילו ב-2013, אז המשרה היתה בהיקף 0.83%, קיבל 9,671 שקל. באוניברסיטת חיפה נמצאו תשע חריגות, שהגבוהה בהן היא של 22.01% במשרת מנהל רשות מחקר בחוזה מיוחד, שהרוויח ב-2014 שכר חודשי של 39,090 שקל ואילו ב-2013 הרוויח 31,616 שקל לחודש.

     

    באוניברסיטת בר אילן נמצאו שמונה חריגות, הגבוהה בהן היא של 12.86% של דיקן מדעים מדוייקים, שהרוויח 46,936 שקל בחודש ב-2014 לעומת 37,663 שקל בחודש ב-2013. נוספת באוניברסיטה, בשיעור זהה של 12.86%, היא במשרת מנהל מחלקת לימודי ארץ ישראל, שקיבל 41,976 שקל בחודש ב-2014 לעומת 33,688 שקל בחודש ב-2013. במכללה האקדמית רופין נרשמו שש חריגות, ואילו בטכניון נרשמו חמש חריגות שכר.

     

    ב-9% מהגופים הציבוריים התגלו ב-2014 חריגות שכר לכאורה בשווי מאות מיליוני שקלים, והמגזר בו נמצא שיעור החריגות הגבוה ביותר הוא מגזר הגופים הנתמכים. כאמור, רוב הגופים שחרגו לכאורה במגזר זה היו מוסדות להשכלה גבוהה.

     

    הסייג בכותרת הדו"ח, "לכאורה", נובע מכך שלא נבדק סופית שאכן התבצעו חריגות אלה. למשל, בפירוט הגופים החורגים לכאורה ייתכן שיימצאו גופים שלמעשה אינם חורגים, אך הם מופיעים בדו"ח משום שתגובתם התקבלה באיחור, או שבחרו לא להגיב לדו"ח.

    אוניברסיטת תל אביב (צילום: ירון ברנר)
    אוניברסיטת תל אביב(צילום: ירון ברנר)
     

    בעקבות פעולות יחידת האכיפה נחסכו יותר מ-130 מיליון שקל

    לפי נתוני הדו"ח, בעקבות פעולות יחידת האכיפה ויחידת החקירות באגף השכר והסכמי העבודה בשנת 2015, נחסכו יותר מ-130 מיליון שקל לשנה זו וחסכו כמיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות. מדובר בפעולות האכיפה בהשבת כספי הציבור לקופת הגופים הציבוריים, כך שבסופו של התהליך כספים אלה ינוצלו למטרות שלשמן יועדו מלכתחילה ולתועלת הציבור. מטרת פעולות אלה לצמצם את היקף חריגות השכר בגופים הציבוריים.

     

     (באדיבות משרד האוצר)
    (באדיבות משרד האוצר)
     

    חריגה לכאורה בשכר מחושבת על ידי בדיקת אחוז השינוי בשכר הממוצע ברוטו של בעלי התפקידים ומקבלי שכר גבוה ושל עובדי הדירוגים בין השנים 2013 ו-2014 בגופים הציבוריים. אז נבדק אחוז השינוי בשכר הממוצע ברוטו של מקביליהם במגזר הממשלתי, ונערכה השוואה בין אחוזי השינוי של הגופים הציבוריים.

    אם המערכת העלתה ששכרו של עובד דירוג, בעל תפקיד או מקבל שכר גבוה בגופים הציבוריים עלה בשיעור העולה על שיעור העלייה של מקבילו במגזר הממשלתי, ייחשב שיעור השינוי כחורג לכאורה.

     

    66 מתוך 719 הגופים שדיווחו בשנים 2013 ו-2014 חרגו לכאורה ב-2014. יש לציין שבין 2013 ל-2014 חלה ירידה של 17% במספר הגופים החורגים. את הגופים שחרגו לכאורה ב-2014, מובילות 30 רשויות מקומיות, 14 הם גופים נתמכים, שישה מבין הגופים שחרגו הם חברות עירוניות, שלושה הם איגודי ערים, ארבעה הם חברות ממשלתיות, חמישה הם מועצות דתיות, ארבעה הם תאגידים.

     

    במרבית הגופים החורגים לכאורה (55 גופים, המהווים כ-83% מכלל הגופים החורגים) נמצאו עד שתי חריגות (עד שני עובדים ששכרם חרג). במחצית מהגופים החורגים, אחוז העובדים החורגים מתוך סך עובדי הגוף, היה נמוך מ-1%.

     

    מבין 66 הגופים עם חריגות השכר, 48 מהם היו גופים בהם חריגת השכר הייתה של בעלי תפקידים, תשעה גופים היו כאלה שבהם חריגת השכר הייתה של מקבלי השכר הגבוה, ו-20 היו כאלה בהם חריגת השכר הייתה של עובדי הדירוגים.

     

    מפעולות יחידת האכיפה הושבו ב-2015 כ-3.55 מיליון שקל במצטבר מהאוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, העברית ותל אביב. בנוסף, בעקבות רכיבי שכר ששולמו במועצה להסדר ההימורים בספורט (טוטו), הופחתו כ-132 אלף שקל מהסכמי השכר העתידיים של המועצה.

     

    גמלאים בחברת החשמל משיבים כסף

    במסגרת הסדרה בהסכמה, הופחתו מגמלתו של עובד בחברת החשמל סכום שמביא לחיסכון שנתי של כ-41 אלף שקל. הגמלאי השיב כ-60 אלף שקל לקופת החברה. עובד אחר השיב כ-141 אלף שקל.

     

    במסגרת הסכמה עם עובד נמל חיפה, הוחלט בעקבות פעולות יחידת האכיפה, כי הוא לא יקבל מעתה תשלום "תמריץ תפוקות" שקיבל למרות שתפקידו לא מזכה אותו בתשלום זה. לא רק שלא היה זכאי לו, העובד היה מקבל את התשלום באופן קבוע למרות שמדובר בתמריץ המשולם כתשלום משתנה בהתאם לתפוקות בנמל. מדובר בחיסכון שנתי של 9,400 שקל. העובד השיב כ-16,800 שקל בגין הסכומים שקיבל בעבר.

     

    בעקבות פעולות יחידת האכיפה גם הוחלט שעובד רשות השידור שיפרוש לא יקבל שתי דרגות פרישה בעת פרישתו. הדבר מביא לחיסכון שנתי של 39,800 שקל.

     

    בקרב החברות העירוניות, בקרב איגודי הערים, בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אלונים, נמצאו שתי משרות שחרגו ב-55.2% בדירוג מהנדסים, שקיבלו ב-2014 שכר חודשי של 15,309 שקל לעומת 9,865 שקל ב-2013. באיגוד ערים פסולת מוצקה גליל מזרחי וגולן, נמצאה חריגה של 24.7% בתפקיד מנהל אתר, שהרוויח ב-2014 15,309 שקל בחודש לעומת 9.865 שקל ב-2013.

     

    בקרב החברות הממשלתיות, נמצאה למשל חריגה של כ-30% במשרת סמנכ"ל מינהל משפטי ופיתוח עסקי בחברה הממשלתית לתיירות, במשרה בהיקף 90%, בה השכר החודשי ב-2013 היה 20,286 שקל בחודש ועלה ב-2014 ל-26,545 שקל בחודש.

     

    בקרב המועצות הדתיות, החריגה הגבוהה ביותר היא של 36.5% בתפקיד מזכיר, שקיבל ב-2013 9,281 שקל בחודש, ואילו ב-2014 עלה שכרו ל-12,720 שקל בחודש.

     

    בקרב התאגידים, נמצאו לא פחות מחמש חריגות ברשות שדות התעופה, שנעות בשיעור של 8.57% ועד 33.27%. החריגה הגבוהה ביותר, של 33.27%, הייתה של מנהל מחלקת מטענים, שקיבל 36,202 שקל בחודש ב-2014, לעומת 27,055 שקל בחודש ב-2013. תאגיד נוסף שנמצא בחריגה גבוהה יחסית היא הרשות לפיתוח ירושלים, עם חריגה של 23.14% במשרת מנהל תחום תיירות נכנסת ופנים, עם שכר חודשי של 20,481 שקל לחודש ב-2014 לעומת 16,035 שקל בחודש ב-2013.

     

    חריגה של 138.7% בג'וליס

    בקרב הרשויות המקומיות מככבת עיריית תל אביב, עם לא פחות מ-28 משרות בהן נתגלו חריגות שכר. החריגה הגדולה ביותר היא של כ-17%, בתפקיד מנהל מדור משאבי אנוש חינוך, אשר הרוויח 15,776 שקל בחודש ב-2014 לעומת 13,294 שקל ב-2013. חריגה נוספת הייתה של כ-16% של מנהל מדור הנדסה שהרוויח 15,356 שקל. חריגה נוספת היתה של כ-16% בתפקיד מהנדס, אשר הרוויח 18,082 שקל בחודש.

     

    במועצה המקומית ג'וליס נמצאה חריגת שכר של 138.7% (בהשוואה לתפקיד מקביל במגזר הממשלתי), מ-6,153 שקל ברוטו בחודש ב-2013, ל-14,878 שקל בחודש ב-2014. במועצה האזורית רמת נגב נמצאה חריגה של שכר שני עובדים, בשיעור של כ-107%, ששכרם כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש.

     

    במועצה המקומית סאג'ור נמצאה חריגת שכר של כ-42% בתפקיד פסיכולוג ב-75% משרה, אשר הרוויח כ-12 אלף שקל בחודש, קפיצה מכ-8,400 שקל ב-2013.

     

    בעיריית מעלות תרשיחא, במשרת ראש מטה ראש העירייה בחוזה בכירים, נמצאה חריגת שכר של 28.3%, בשכר של 16,849 שקל בחודש ב-2014, שעלה מ-12,897 שקל ב-2013.

     

    במועצה מקומית טובא זנגריה, נמצאה חריגה 23.6% בשכר של משרה וחצי בתפקיד פסיכולוג, שעלה מ-10,838 שקל ב-2013 ל-13,439 שקל ב-2014. בעיריית ראשון לציון נמצאה חריגת שכר בכ-20% בתפקיד מנהל אגף משאבי אנוש, ששכרו קפץ מכ-21 אלף שקל בחודש ב-2013 ל-25,491 שקל בחודש ב-2014.

     

    ללא קשר לחריגות, השכר הגבוה ביותר שנמצא בדו"ח, הוא זה של פקח טיסה ברשות שדות התעופה – כ-69 אלף שקל בחודש ב-2014, לעומת 64,229 שקל ב-2013. מדובר בחריגת שכר לא מהגבוהות – 7.07%. שכר גבוה נוסף הוא של טכנאי קשר ברשות שדות התעופה - כ-57 אלף שקל, עלייה מכ-53 אלף שקל ב-2013, וכן שכרו של מנהל מחלקת חשמל מבנים ברשות שדות התעופה – כ-47 אלף שקל.

     

    עוד בין מובילי השכר נמצאים מהנדס ראשי באלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, המרוויח 57.5 אלף שקל בחודש, ראש מינהל תכנון ופיתוח באלתא, המרוויח 51.5 אלף שקל לחודש, סגל אקדמי בכיר באוניברסיטת תל אביב המרוויח 47.3 אלף שקל, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמרוויח כ-44 אלף שקל והמשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, שמרוויח 56 אלף שקל.

     

    מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות ואנו ממלאים בקפדנות אחר הוראות אלו. מעבר לכך, ועד ראשי האוניברסיטאות הסדיר לא מכבר מול הממונה על השכר באוצר את נושא שכר הבכירים כך שכלל תנאי השכר במערכת אושרו במטרה למנוע חריגות שכר".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הכי הרבה חריגות שכר - באוניברסיטת ת"א"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים