תקציב המדינה אושר בכנסת: אלו הסעיפים העיקריים

מליאת הכנסת אישרה הלילה (ד') בקריאה ראשונה על תקציב המדינה לשנים 2017-2018. היקף התקציב לשנת 2017 נאמד על 359.7 מיליארד שקל ולשנת 2018 על 376.7 מיליארד שקל.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הגידולים הבולטים בתקציב המדינה לשנת 2018 לעומת 2016 הם 28.4% למשרד הבינוי והשיכון, הניצב במקום הראשון, 21.1% למשרד הבריאות, 20.5% למשרד הפנים והרשויות המקומיות, 20.1% למשרד התחבורה, 13.8% למשרד לביטחון פנים, 13.7% למשרד הרווחה, 13.7% לביטוח הלאומי, 11.9% למשרד הביטחון, 9.1% לחיילים משוחררים, 7.5% לגמלאות ניצולי השואה, 7.5% להשכלה גבוהה, ובמקום האחרון , 6.8% למשרד החינוך.

כצפוי, משרד הביטחון מוביל מבחינה נומינלית עם גידול של 7.1 מיליארד שקל בין שנת 2016 ל-2018, בה יעמוד על 70.5 מיליארד שקל. אחריו משרד הבריאות עם גידול של 5.9 מיליארד שקל, משרד התחבורה עם 5.1 מיליארד שקל, הביטוח הלאומי עם 4.6 מיליארד שקל ומשרד החינוך עם גידול של 4.4 מיליארד שקל. מכאן, שדווקא המשרדים החברתיים, משרד התחבורה ומשרד החינוך, שזקוקים לתמיכה וחיזוק על מנת לתמוך באוכלוסיות החלשות, בהתמודדות עם אתגרי התחבורה וחיזוק תוצאות החינוך, אינם בראש רשימת הגידולים.

הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים והגדלת הצמיחה והפריון

במסגרת צמצום הפערים נכללת ההצעה השנויה במחלוקת להטיל מס שנתי על בעלי נכסים המחזיקים בשלוש דירות ומעלה, על כל אחת מהדירות החל מהדירה השלישית. האוצר מקווה שהצעה זו תביא לפתרון משבר מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים, תצנן את ביקוש המשקיעים לדירות ותגדיל את ההכנסות בהיקף של 900 מיליון שקל.

לעומת זאת, ישנה התנגדות רבה להצעתו של שר האוצר כחלון, והיא חוצת מפלגות בקרב חברי הכנסת. בין היתר, המתנגדים חוששים שבעלי הדירות יגלגלו את המיסוי על שוכרי הדירות בטענה שאותן הדירות הן לעתים ההכנסה היחידה של אנשים שעבדו כל חייהם, אך מקבלים פנסיה זעומה.

הצעה נוספת המשתייכת למלחמה בצמצום הפערים היא השוואת תנאי המיסוי של הקיבוצים לתנאי כלל המדינה. כיום, אופן מיסוי הקיבוצים וחיובם בהפרשות לביטוח הלאומי מנציח עיוות והפלייה בין חברי הקיבוצים לבין שאר תושבי המדינה, הכוללים תשלומי מס וביטוח לאומי מופחתים. לפי ההצעה, חברי קיבוץ ימוסו וישלמו דמי ביטוח לאומי כמו כל אדם אחר בישראל.

קרן ארנונה לצמצום הפערים ברשויות המקומיות

בהמשך כולל התקציב הצעות דוגמת הפחתת מס ההכנסה בדגש על מעמד הביניים, הפחתת מס חברות, מסלול לקידום ההיי-טק ומשיכת השקעות לישראל, ייעול שוק ההימורים החוקיים והקצאת הרווחים לציבור (למרות, שבתחילת החודש דווח שהוצא מהצעת התקציב - הוא עדיין נוכח בה) והטלת מס על פיצויי פיטורין בסך פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, כלומר, כ-30 אלף שקל.

עוד מובאת להצבעה במסגרת התקציב, ההצעה להקמת קרן ארנונה לצמצום הפערים ברשויות המקומיות. לפי התוכנית תוקם קרן לחלוקה דיפרנציאלית של כספי הארנונה שמשולמים על ידי הממשלה. כיום ישנם גופים רבים שהממשלה משלמת עליהם ארנונה, ביניהם משרד הביטחון. לפי המנגנון הקיים היום, מרבית הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות החזקות, אך ברשויות חלשות יותר, לא משולמת ארנונה מלאה. קרן הארנונה החדשה תחזק רשויות חלשות על ידי הקצאת תקציבים לרשויות בהיקף של כ-500 מיליון שקל לרשויות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום.

בין סעיפי התקציב הנוספים ישנן רפורמות צרכניות כמו הרצון בשינוי מבנה הוועדות של מכון התקנים, והכניס לתוכן גורמים בלתי תלויים, כך שלזהות התעשיינים לא תהיה השפעה על תהליך התקינה. כן מוצע לאפשר גם למעבדות פרטיות להתחרות במכון התקנים, ולמנוע מצב של מונופול.

עוד מוצעות הקלות בייבוא מוצרי חשמל, טואלטיקה ותמרוקים במטרה להפחית את הרגולציה, להכניס שחקנים חדשים לשוק ולהפחית את המחירים לצרכן. לגבי שוק התקשורת, מוצעת הפרטת עידן פלוס, הפצת הערוצים גם באינטרנט וקידום תחרות התקשורת הקווית מול בזק והוט.

התקציב גם מציע לקדם את התחבורה השיתופית באמצעות מוניות מיוחדות, בהן הנוסעים יוכלו לשתף את עלות נסיעתם עם אחרים שנוסעים ליעדים סמוכים.

התקציב אף מדבר על יציאה לביצוע של שני קווי רכבת קלה בתל אביב, הסגול והירוק, החל מהשנה הבאה, קו רכבת קלה חדש נוסף בירושלים, הארכה והוספה של קווי המטרונית בחיפה, קו רכבת קלה חדש בין נצרת לחיפה ומסילת רכבת כבדה חלופית למסילת החוף.

בנוסף, הנושאים האחרים בהצעת התקציב הם קידום תחרות שוק הגז הביתי, הסדרת משק הביוב, הטלת דמי פיתוח ברמה הארצית, הגדלת השלמת הכנסה לקשישים ודמי אבטלה לעצמאיים.