"כשלא אוהבים אותי אני מרגיש חסר ערך"
לערן חשוב שיחבבו אותו מיד, ומשזה לא קורה הוא מסתבך ומקלקל לעצמו. בטיפול הקבוצתי אליו הגיע, הוא מצליח להבין כיצד התנהגותו משפיעה על האופן בו אחרים מתייחסים אליו וכיצד עליו לשנות אותה כדי להפוך לאהוד יותר חברתית
"אני מצטערת לשמוע", אמרה דפנה. "גם אני קצת כזו, לפעמים אני רוצה יותר מדי וכשאנחנו רוצים יותר מדי, זה בדרך כלל לא טוב, זה...", אפרת קטעה את דפנה: "אני נזכרת בתחילת המפגשים שלנו איך היה חשוב לך להרשים אותנו, לגרום לנו לצחוק, נראה לי שאתה מאד מתאמץ שאנשים יאהבו אותך". "נכון, אני גם זוכר את זה", הצטרף דויד. "הרגשתי אפילו שאנחנו קצת בתחרות ולא רציתי להיכנס איתך לפינה הזו אז ויתרתי, אבל אני זוכר שעצבנת אותי".
המראות שעל הקיר
כולנו נולדים לתוך קבוצה, מתפתחים בתוך קבוצה, נפצעים לעיתים על-ידי קבוצה, וגם משתקמים בתוכה. האדם הוא חיה חברתית, וגם אם התרבות הקפיטליסטית מעודדת אותנו לאינדיבידואליזם - לסמוך בעיקר על עצמנו ולדאוג בראש ובראשונה לעצמנו, אנחנו לעולם נישאר חיות של להקה.
אחת הפונקציות העיקריות שקבוצה טיפולית מספקת, בשונה מטיפול פרטני למשל, היא השתקפות והכרה על ידי משתתפים אחרים. קבוצה היא בעצם חדר של מראות, כאשר כל אחד מהמשתתפים מחזיק מראה קצת אחרת המשקפת את היחידים בקבוצה בדרכים שונות, כך שכל משתתף יכול להכיר ולהבין את עצמו טוב יותר דרך המראות השונות.
כאשר ערן הגיע לקבוצה, הוא לא הבין בהתחלה מה הוא בדיוק עושה שמכשיל אותו בדייטים. הפידבק שקיבל מהמשתתפים השונים במהלך המפגש אפשר לו בהדרגה להבין את הצורך שלו להיות אהוב ולהתבונן בפחד שלו מנטישה. אולם ערן לא לבד, לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים שלו, לעיתים באופן כלל לא מודע, להרחיק ולהדוף אינטימיות. זה יכול להיות דרך נמהרות כפי שערן הפגין, או דרך ביקורתיות ושיפוטיות, חשדנות וחוסר אמון, סגירות וניתוק רגשי, חוסר אותנטיות, ציניות והרשימה עוד ארוכה. קבוצת היחסים הבינאישיים מאפשרת לכל משתתף להחשף לדרכי ההתנהגות שלו המרחיקים ממנו את האחרים.
"דויד, אתה יכול בבקשה לפרט מה בדיוק ערן עשה שעיצבן אותך?" ביקשתי, ודויד השיב: "הרגשתי שחשוב לו להרשים במיוחד את הבחורות בקבוצה, וזה לא השאיר לי ולאחרים הרבה מקום. זה יוצר תחרותיות ומרחיק".
"אני מרגיש שמה שקורה לך לעיתים בקבוצה זה שאתה מאד רוצה להתקרב, אבל אתה בעצם רק מרחיק את עצמך. אולי זה מה שקורה לך גם בדייטים?", פניתי לערן. "אני מרגיש שאם לא אוהבים אותי ישר זה יכול לחרפן אותי, אני מרגיש ש...", ענה ערן בשקט. "אתה מרגיש חסר ערך", השלימה אותו לילך. ערן שתק ולבסוף השיב: "כן, חוסר ערך, בגלל זה אולי אני רוצה שהכל ילך מהר עם בחורות. אתן מבינות אותי נו...".
לראות את עצמנו באור חדש
לרבים מאתנו יש שבר בסיסי בנפש שהתרחש בתקופות מוקדמות יותר של חיינו, והשאיר בנו צלקת, והשבר הזה בנפש יוצר בהווה מכשולים וחסימות הכובלים או חונקים את הרצון המודע שלנו. ערן לא התכוון להתנהג באופן שהוא התנהג עם בחורות, אולם משהו הרבה יותר ראשוני וחזק השתלט עליו. הוא לא עשה זאת כמובן במודע, אלא מפחד להיפגע ולהתאכזב שוב מאנשים שכפי הנראה אכזבו אותו בעבר.
אנשים הם יצורים המשחזרים בהווה דפוסי קשר הלקוחים מעברם הרחוק. אולם גם אם אנחנו אנשים מודעים ואיננו מרוצים מהעולם שיצרנו, לעיתים פשוט קשה לנו מדי להשתנות רק מכוח הרצון. וכאן נכנסת כוחה של הקבוצה - היא מאפשרת לנו קודם כל לראות כיצד השבר הבסיסי שלנו בא לידי ביטוי בקשרים, ולאחר מכן היא מסייעת לנו להתחזק, לראות את עצמנו באור אחר ולעודד אותנו להתנסות בדרכים חדשות היכולות לחלץ אותנו מהמקום האוטומטי למקום שיש בו יותר בחירה וחופש.
הטיפול הקבוצתי מאפשר למשתתפים להבין את עצמם טוב יותר באמצעות תהליך סמוי הכולל ארבעה מרכיבים עיקריים:
1. "זו ההתנהגות שלי" – דרך המשוב שמשתתפים אחרים נתנו לערן, ודרך ההבחנה העצמית שערן פיתח עם הזמן, הוא למד לראות את עצמו כפי שהוא נראה בעיני אחרים מזוויות שונות.
2. "זה מה שהתנהגותי גורמת לאחרים להרגיש" – ערן וגם אחרים בקבוצה למדו על ההשפעה שיש להתנהגותם על רגשותיהם של אחרים. ערן למד כיצד התלות שלו ומקורותיה, כמו גם הפחד שלו מנטישה גרמו לו להתנהגויות שונות המרחיקות ממנו אנשים בסביבתו, מבלי שהוא מתכוון לכך.
3. "כך התנהגותי משפיעה על דעותיהם של אחרים עלי" – הרגשות שאחרים מרגישים כלפינו מביאים לכך שאחרים מעריכים אותנו, מסתייגים מאתנו, סולדים מאתנו, נמנעים מאתנו וכן הלאה. ערן למד על האפקט שהיו להתנהגויות שלו על הדעה שאחרים בקבוצה גיבשו עליו.
4. "כך התנהגותי משפיעה על הדעה שאני מחזיק על עצמי" – על יסוד המידע שנצבר בשלושת השלבים הקודמים, ההערכה העצמית שלנו יכולה להתחזק או להיחלש. ההערכה העצמית שלנו מורכבת מיסוד בלתי תלוי המתפתח בילדות מאינטראקציות עם הסביבה הקרובה, ומיסוד תלוי המתפתח יומיום מההשתקפויות שאנו מקבלים מאחרים כתוצאה מפעולותינו.
הבחורות שדחו את ערן גרמו לו לפקפק בעצמו ופגעו בהערכתו העצמית. לאחר שערן הבין כיצד ההתנהגות שלו פוגעת בו, הוא התחיל לשקם את ערכו באמצעות הקבוצה. ההבנה שמשהו באופן שאני מתנהג הוא זה שפוגע בי, ולא שמשהו בי פגום כאדם באופן אינהרנטי, מקלה ועוזרת להחזיר ולשקם את הערך העצמי. אחד היתרונות הנוספים בקבוצה זה לקבל את צרכי האידיאליזציה שכה חשובים לנו לבניית ערך עצמי. הקבוצה מספקת לנו משהו שקשה לנו מאד לתת לעצמנו – אהבה והערכה. הקבוצה יכולה להוות עבורנו מעיין ממנו אנו שואבים כוח כדי להמשיך, להתגבר ולעשות דברים שאיננו מעיזים או יכולים לעשות בעצמנו.
במפגש הבאה ערן פתח את הפגישה ואמר: "היה לי קשה במפגש הקודם, הרגשתי שהייתם כולכם נגדי". "זה הרגיש שהיית מאד פגיע ומשהו מהפנימיות שלך נחשף", פניתי לערן. "כן זה הרגיש מוזר מצד אחד אבל גם משחרר מצד שני".
"אני דווקא הרגשתי שאתה אמיץ, ושפעם ראשונה נתת לי להכיר אותך מעבר למסכה שאתה עוטה על עצמך רוב הזמן", פנתה לילך לערן.
"כן, גם אני. זה היה נחמד לפגוש את ערן הלא תחרותי", אמר דויד.
"מה הרגשת כלפיו?" שאלתי את דויד.
"פעם ראשונה הרגשתי קרוב אליו".
"אני חושבת שאתה אחלה בחור ואתה לא צריך להתאמץ כל כך. תן לדברים לקרות בטבעיות, תן לאנשים להכיר אותך ועם הזמן הם יאהבו אותך. אני למשל ממש מחבבת אותך ככל שאני לומדת להכיר אותך", אמרה דפנה.
לקבוצה יש כוח לקדם את האדם לקראת שינוי. היא תורמת להבנה שאנו יכולים לשנות את העולם שבו אנו רגילים לחיות, שהשינוי אמנם מפחיד אך אפשרי, ושכדי להשיג את מה שאנו רוצים עלינו להשתנות על-אף הפחדים שלנו. בבסיס כל שינוי נמצאת אחריות. ערן למד שאין לו תקווה לשינוי אלא אם כן הוא לוקח על כך אחריות.
משתתפים אחרים יכולים לסייע לו בכך, אולם הם אינם יכולים לחולל את השינוי עבורו, והשינוי לא יחולל את עצמו לבדו. ההשתתפות בקבוצה גרמה לערן ולאחרים להבין שהם אחראים לחייהם בהווה הקבוצתי ובעתיד בעולם החיצוני. לעיתים, השינוי עובר דרך הבנת הפרדוקסים מאחורי ההתנהגויות שלנו. אצל ערן, לדוגמה, הפרדוקס היה שהוא ביקש לקיים קשר בוגר ושוויוני עם בחורה, בו בזמן שדרך הנמהרות שלו הוא שידר לבחורה מסר בסגנון "טפלי בי, הגני עליי, תני לי להיות חלק ממך". הוא הבין עם הזמן שהוא אינו יכול לרצות שבת זוגו תהיה גם אמא שלו, כיוון שאלו הם שני צרכים שמתנגשים.
לתרגל את השינוי בתוך הקבוצה
אחת הפונקציות החזקות בטיפול קבוצתי היא שמשתתפים יכולים להשתמש בקבוצה בכדי להתנסות בהתנהגויות חדשות שמהן הם חוששים, במנות קטנות ובאופן מבוקר. זה יכול להיות התגברות על ביישנות, ביטוי של כעסים, חשיפה של חולשה, התמסרות לאחרים וכן הלאה. כאשר הצטרפו משתתפים חדשים לקבוצה, ערן הצליח להתאפק ולא ניסה ישר להרשים אותם אלא חיכה קצת, האמין בעצמו ובמה שיש לו להציע עם הזמן. כתגובה, הקבוצה חיזקה את ההתנהגות החדשה שלו דרך משוב חיובי.
"אני מרגיש שאני הרבה יותר שולט בחיים שלי ושיש לי את הכוח להשתנות. אני מבין היום מה אני עושה שמרחיק ממני בחורות ואני מנסה להיות מודע לכך. גם נתתם לי להרגיש שאתם אוהבים אותי לא מהסיבות הרגילות שחשבתי שאוהבים אותי בדרך-כלל, אלא מתוך תחושה של זמן והכרות עמוקה יותר", סיים ערן את הפגישה.
רועי צור הוא מטפל פרטני וזוגי, מנחה קבוצות יחסים בינאישיים, ומרצה בבית הספר להתפתחות אישית ה"סקול-אוף-לייף".
לפנייה לכתב/ת 
