בכירי היי-טק: "מחסור בנשים - אתגר אדיר"
רק 35% מהעובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית המהוללת, הם נשים. המנהלים טוענים שהבעיה מתחילה בילדות: "לא שולחים את הבנות לחוגי טכנולוגיה". הפתרון: לעודד סטודנטיות ממגזרים עם אחוזי העסקה נמוכים ולערוך היכרות עם רובוטים כבר מגיל הגן
להפוך את ההיי-טק לשיויוני: בכירים בתעשייה מתארים את הרתיעה של נשים מטכנולוגיה כבר מגיל צעיר, ומספרים על התוכניות שמנסות לשפר את המצב.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
"לגברים קל יותר להשיג מימון לעסק"
המהנדסות מדברות: "הרווחתי פחות מגבר רק כי אני אישה"
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2014, 35% מכלל המועסקים בתחום ההיי-טק היו נשים. שחר בר-אור, מנכ"ל חברת "סאנדיסק ישראל" המתמחה בתחום האחסון, מתאר: "מרגישים את היעדר הנשים בצורה משמעותית, אנחנו מאמינים שזה לא רק עניין חברתי, אלא יש כאן גם רווח עסקי. צוותים מעורבים מביאים ליותר יצירתיות, ניתן להסתכל על דברים מנקודת מבט שונה.
"בשנה שעברה יצאנו בחברה בקמפיין, שבו עשינו את המקסימום לגייס נשים והצלחנו להגיע למצב שלמשך תקופה קצרה 40% מהגיוסים הם נשים, אבל כשעשינו את המאמץ גילינו שיש פחות מועמדות נשים, כבר בשלב קורות החיים, 75% מקורות החיים הנשלחים הם של גברים".
האם המחסור קשור לשעות העבודה הארוכות של הענף?
"הענף היום הוא מאוד בוגר ומאוד מגוון, בסוף לכל אחד יש את האיזון שלו. אני עובד שלושים שנה בתעשייה ולא מכיר מישהו שפוטר, או לא התקדם רק בגלל השעות".
תמיכה בנשים פורצות דרך
כדי לעודד את העסקת הנשים, חברת סאנדיסק ישראל משתפת פעולה עם עמותת עתידים, בפרויקט שמעניק תמיכה לסטודנטיות הלומדות את מקצועות ההיי-טק. בר-אור מספר:"החלטנו ללכת ולתקוף את הבעיה בלב שלה, לטפל ספציפית בנשים שבמגזרים שלהם אחוזי ההעסקה הם הכי נמוכים - ערביות, חרדיות ונשים מהפריפריה הגיאוגרפית".
הפרויקט מאתר סטודנטיות שהתחילו את התואר הראשון בתחומים כמו הנדסת חשמל ומדעי המחשב ומעניק להן מלגת לימודים ומלגת קיום. "מצמידים לכל אחת מנטורית מהתעשייה, אחות גדולה שתוריד חלק מהלחץ, אנו דורשים מהן שעות התנדבות בתוך הקהילות שלהם כדי שישמשו דוגמא, רואים בהן נשים פורצות דרך".
.JPG "שחר בר-אור והסטודנטיות בפרוייקט (צילום: אורן שליו )")
עובדות בתחומים רכים יותר
כיום ישנן נשים בתפקידים בכירים בתעשיית ההיי-טק, אך חלק גדול מהן אינן מגיעות מלב התעשייה, אלא עובדות בתחומים "רכים" יותר, דוגמת שיווק ומשאבי אנוש. סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת התוכנה "פריון", ריני קרלין, התחילה כיועצת ארגונית: "בהיי-טק יש מיעוט נשי ואני מגיעה מחברת יעוץ, שם זה הפוך. נשים נרתעות מלהגיע להיי-טק ודווקא חשיפה של יותר מקרי הצלחה יאפשר ליותר נשים להשתלב". סמנכ"לית שיווק בחברת פריון, חנית מרינוב, מוסיפה: "אני הרגשתי שאני מביאה לעולם של היי-טק דווקא עולמות יותר רכים".
.JPG "ריני קרלין")
ישנם דברים המקשים על נשים להשתלב בתעשייה?
"העולמות הם גלובלים והמרקטינג לא לוקאלי, את עובדת מול גורמים בחוץ ואת צריכה מערכת תמיכה מהבית שתאפשר לך לעשות את זה בשעות שהן לא שעות. אני מוצאת את עצמי בלילה מדברת עם הפרטנרים בניו יורק, בסן פרנסיסקו ובארגנטינה."
.JPG "חנית מרינוב")
מנכלי"ת IATI - האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק בישראל, קרין מאיר רובנשטין, מוסיפה: "יש רצון גדול מאוד בהיי-טק לקבל נשים, אין חסמים מהחברות. העבודה היא אינטנסיבית, לטווחי זמן קצרים, 24/7 ויכול להיות שלא כל הנשים בנויות לזה. יחד עם זאת, נשים רבות מצליחות לנצל את הגמישות ולעמוד בהצלחה בדרישות התפקיד".
.JPG "קרין מאיר רובנשטין (צילום: יורם רשף )")
"הבעיה מתחילה כשנכנסים לבית הספר"
מנכ״לית חברת רובוטק, חברת-בת של רובוגרופ שמתעסקת בתחום החינוך הטכנולוגי, כרמית מורן, מספרת על הלך הרוח הגברי בתעשייה: "כשהגעתי לחברת רובוטק הייתי מנהלת יחידה בין אחד עשרה גברים, והשפה הייתה גברית. כשנכנסתי להנהלה רוב הזמן לא הבנתי מה אומרים שם. כשמישהו עיצבן אותי הייתי בוכה, וכיון שזה ממש לא עבד, אמרתי 'אני אלמד את השפה כדי לקבל את מה שאני רוצה', הבנתי שאני צריכה לבוא עם הרבה ניירת והרבה מספרים".
מורן עומדת בראש חברה שמפעילה תכניות רובוטיקה בגנים, בבתי הספר יסודיים ובחטיבות הביניים והיא מתארת את השלבים הקריטים בחינוך להיי-טק: "רוב הילדים הצעירים שלומדים רובטיקה לומדים עם לגו ואמהות פחות קונות לגו לבנות שלהן, לא שולחות את הבנות לחוגי רובוטיקה, יש לי בת שעובדת בהיי-טק אבל לא שלחה את הבת שלה לחוג כזה.
"יש רתיעה מאוד גדולה מטכנולוגיה, ההורים מסיתים את הילדות מהתחום. הבעיה היא שבארץ מתחילים מלמעלה, התעשייה דוחפת כי היא רוצה אנשים אז היא הולכת לכיוון האוניברסיטאות והתיכונים".
"המדינה חייבת להתייחס"
סמנכ"לית תקשורת בתעשייה האווירית, אליענה פישלר, מתארת: "מספר הנשים שלומדות באוניברסיטה מקצועות טכנולוגים נמוך באופן משמעותי ממספר הסטודנטים, ואני מניחה שזה מתחיל עוד קודם, במגמת הריאליות בתיכון. עיקר המאמץ הוא לעודד נשים ובנות להגיע לתחומים האלה.
.JPG "אליענה פישלר")
"זה מתחיל בדברים טכניים כמו שעת הנקה, משרת אם, יום ללא שעות נוספות וזה ממשיך בפעילות אקטיבית, לעודד נשים בתוך החברה להתקדם, להצמיד מנהלות בכירות לנשים זוטרות, על מנת לפתח אותן ולבצע פנייה יזומה לנשים שמתאימות לתפקידים. זה אתגר אדיר ברמה הלאומית, הצורך הזה רק גובר ומתחדד והמדינה חייבת לדעת להתייחס לזה".
לפנייה לכתב/ת 
