אורנה פיטוסי: "לא צריכה להרגיש רע כי עבדתי בפיצוצייה"

בשנות ה-90 אורנה פיטוסי הייתה סמל התל אביביות, אבל אחרי 22 שנה בעיר היא החליטה לנטוש את שדרות רוטשילד, הברים ושכר הדירה המופקע, ולעבור לפרדס חנה. "מיציתי את העיר הגדולה", היא אומרת בראיון למדור "עשיתי סצנה", "נמאס לי לשלם 6,000 אלפים שקל על דירת שלושה חדרים.  אתה עובד כל החודש רק בשביל קורת גג ונהיה עבד של שכר דירה".

פיטוסי (48), גרושה ואם לשתי בנות, פרצה בזכות תפקיד בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "הפוך", ששודרה בערוץ 2 בשנים 1998-1996. מאז עברה הקריירה שלה כברת דרך - היא הנחתה שעשועון, שיחקה בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה כמו "חסמב'ה דור 3", "שבתות וחגים", "סרוגים", "אולי הפעם" ועוד. בשנים האחרונות היא מתמקדת בעיקר בסדרות נוער כמו "אליפים" ו"כוכב הצפון".

"לא ויתרתי על קריירת המשחק", היא אומרת, "היום אני מלוהקת לתפקידי אימהות בסדרות נוער ופוגשת שחקנים מהמחזור שלי שגם הם בתפקיד האבא או ראש העיר. בשנים האחרונות הייתה ירידה בעשייה שלי והתחלתי לחפש ולמצוא לי חלום אחר, גם כדי לא להיות תלויה. אבל אני אוהבת את המסך".

בין היתר התפרנסה פיטוסי מעבודות מזדמנות ומלימוד שיעורי משחק. "הייתה תקופה שניהלתי טאפאס בר בתל אביב, אחר כך עבדתי בפיצוצייה של חברים בנווה צדק. מההרפתקאה הזאת יצא הלחם והחמאה שלי וגם שפשפתי את הכושר הטיפולי שלי - אנשים היו מגיעים לקנות סיגריות, ופתאום היינו מתחילים שיחות". היום, במקביל לעבודה בבית ספר למשחק בפרדס חנה ועיסוק בקורסי הדרכה רוחניים, היא עובדת כמנהלת פיצרייה.

"זו משפחה". פיטוסי ב"הפוך"

העבודות האלה מאכזבות מבחינתך?

"התחלתי להתבאס כשבני נוער היו מזהים אותי בפיצוצייה ואמרו לי 'את סמדר מאליפים'. גם בטאפאס בר, גם כשייחצנתי מסיבות - בכל מפגש זיהו אותי, וההתמודדות הזו קיימת עד היום. בטאפאס בר הייתי לבושה יפה ונעלתי נעלי עקב, מאופרת ומסודרת. בפיצוצייה למעשה 'שיחקתי' תפקיד של מוכרת בפיצוצייה כי אני שחקנית בנשמה, הייתי יושבת שם עם כל השיער מפוזר, ממש יצאתי מהמיטה ובאתי לעבודה. אז אנשים היו מרימים גבה, ובהתחלה התבאסתי והייתי צריכה להסביר שאני צריכה כסף ולמה אני לא משחקת, אבל במהלך תשעת החודשים שעבדתי שם אמרתי לעצמי שאני לא צריכה להרגיש רע, הרי אם אני באמת רוחנית ומאמינה שכל דבר קורה מסיבה מסוימת - סימן שיש סיבה שאני שם. ועכשיו בפיצרייה זה אותו הדבר - אני עובדת, מלמדת את עצמי להיות בחורה מסודרת שמתעסקת עם כספים".

דרך חשיבה יפה.

"אני לא יכולה להגיד שהכל ורוד כי הוא לא, אבל כך אני משתדלת לחשוב, לקום בבוקר ולחייך. גם לגבי המעבר לפרדס חנה - הרבה חברות אמרו לי 'איזו אמיצה את', ועניתי להן שאני לא מבינה איפה האומץ. העיר נהייתה קשה, לפני 22 שנה הייתה תקופה קלה הרבה יותר. הייתה אופוריה, לא היה את הקטע של ריבוי מועדונים ובני נוער שיכורים ומסתובבים באלנבי עם סמים. עכשיו מסואב בתל אביב, זה נהיה מגעיל עם הסמים שנמכרים בפיצוציות. אתה רואה אנשים מחוקים.

"מצד אחר מאוד אהבתי שהבנות שלי גדלו בתל אביב כי היא עיר פתוחה, עם אמנות ועתיק וישן וחדש וריבוי ומגוון אוכלוסיות. הן יכלו לשחק בחוף הים עם דוסים או עם סודנים וחוזרים בתשובה, בבית הספר הן למדו עם סינים וילדים להורים חד מיניים ודו מיניים וגרושים. מאוד אהבתי את הפתיחות הזאת".

"בסך הכל נשיקה על השפתיים". פיטוסי ועינת ויצמן

והיית רוצה לחזור?

"אני בגן עדן. בחיים שלי לא הייתי כל כך מאושרת. פתאום אני והחברים, שהיינו מעשנים ג'וינטים בברים בתל אביב, נמצאים ביחד במרפסות בפרדס חנה, שמים רגל על רגל. אנשים אומרים שהתרחקנו מהמרכז, אבל אני עונה שתל אביב היא הפריפריה שלי. שנה שלמה עשיתי הכנה לבנות שלי לקראת המעבר, הן בכו וכעסו. יום אחרי שעברנו לפה נסענו לישון

אצל אמא שלי בעכו, והבנות בכו שהן רוצות לחזור הביתה - לפרדס חנה, לא לתל אביב".

פיטוסי, כאמור, עשתה את דריסת הרגל שלה בעולם המשחק עם דרמת הצעירים התל אביבית "הפוך", שבה גילמה את אתי ארגוב לצדם של דני שטג, עינת ויצמן, נירו לוי, גילי שושן, אסנת חכים ואחרים. "'הפוך' הייתה ההתחלה של הקריירה שלי, ושום דבר לא השתווה אליה מאז", היא נזכרת,  "עשיתי דברים כיפיים ומעניינים, אבל 'הפוך' זו משפחה. שלוש עונות שעשינו בתנאים ששום הפקה לא חושבת לעשות, קיבלנו גרושים. במקביל אלינו היה את 'חברים' האמריקנית. היו שטענו שאנחנו סוג של 'חברים' הישראלית, אבל בזמן שלהם העלו בעונה השנייה את השכר ל-500 אלף דולר לפרק, אנחנו קיבלנו 1,400 שקל לפרק וחיפשנו פינות בין בתים כדי להתלבש ולעשות פיפי. 'הפוך' חקוקה בלב של הרבה מאוד אנשים, היא מחזירה אחורה לתקופה מאוד נעימה ויפה של תום".

הסצנה הזכורה ביותר מבחינתה מאותה תקופה של תום היא הנשיקה שלה עם עינת ויצמן. "זה היה אז להיט, בסך הכל היא נישקה אותי על השפתיים והעולם נרעש ונרגש. הייתי מאוד נבוכה מזה".