ראייה מרחבית / הכל מקצועי
צופפנו את האמצע? תקפנו מהאגפים? יותר ויותר מאמנים שמים דגש על אזור אחר במגרש – מרחבי הביניים. איפה הם נמצאים? איך הם עוזרים לפרוץ הגנות? ולמה ליברפול של יורגן קלופ מנצלת אותם הכי טוב באנגליה?
כותרות רוב כלי התקשורת הבריטיים ממסיבת העיתונאים של יורגן קלופ אי-אז בתחילת אוגוסט לא עסקו בכדורגל. ליברפול הביסה את ברצלונה 0:4 במשחק ידידות אבל ההתעקשות של קלופ לא להתייחס לשאלות של כתב ה"סאן", עיתון שאותו מחרימים בליברפול מאז האשים את אוהדיה באסון הילסבורו לפני 27 שנים, תפסה מקום בסדר היום. קלופ ביקש להמשיך הלאה, לדבר על הניצחון. "הצגנו כדורגל מעולה", הוא אמר. "התמקדנו במרחב הביניים, וזה הלך טוב".
מרחב ביניים? על מה הוא מדבר? אנשי כדורגל תמיד אומרים משפטים כמו "צופפנו את האמצע", או "תקפנו מהאגפים", אבל בשנים האחרונות יותר מאמנים שמים דגש על אזור אחר במגרש, בין האמצע לבין האגפים, וקלופ הוא אחד המובילים שבהם. כמעט בכל דיון מקצועי תמצאו אותו אומר halbrum, זה המונח הגרמני המקורי, או half space, התרגום המילולי לאנגלית. אנחנו נקרא לו "מרחב הביניים".
בעבר, במבט על רוחב מגרש כדורגל, היה נהוג לחלק אותו לשלושה חלקים: אגף ימין, אגף שמאל ואמצע. צורת המגרש כמובן לא השתנתה עם השנים, אבל אופן ההסתכלות עליו כן. אנשי מקצוע מדברים היום על חמישה אזורים, כשהם מוסיפים, כפי שאפשר לראות באיור המצורף, את שני מרחבי הביניים, בין האגפים לבין המרכז.
היכן מסתיים אזור אחד ומתחיל שני? לכל מאמן התפיסה שלו, מטר לפה מטר לשם, אבל המחשבה דומה: לא רק "עבודת אגפים" או "ניסיון לחדור מהאמצע". הגנות אפשר לפרוץ דווקא מהשטח שביניהם.
לפני שניגע בליברפול עצמה, חשוב להבין מה היתרונות של שחקן שנכנס למרחב הביניים:
א. במרכז המגרש, השחקן הכי קרוב לשער ויש לו הרבה אפשרויות פעולה, אבל מדובר באזור הכי עמוס וצפוף. מלא בבלמים, קשרים אחוריים וחלוצים שיורדים לעזור. האגף, לעומתו, דליל יותר, אבל קו החוץ, זה שפפ גווארדיולה קרא לו פעם "המגן הטוב בעולם", מגביל. במרחב הביניים אפשר ליהנות משני העולמות: פחות עמוס ואפשר לנוע לכל הצדדים.
ב. קבלת כדור במרחב הביניים כמעט מכריחה את היריב לשבור את קווי ההגנה שלו. אם המגן נכנס לכיוון המרכז כדי לסגור שחקן, מתפנה מקום בצד שמאפשר למגן התוקף לרוץ על הקו. אם אחד הקשרים המרכזיים בא לעזור, נותר אזור פנוי במרכז המגרש. אם הבלם מגיע, נפער חור בקו ההגנה.
מובן שלא מדובר במדע מדויק. שחקן לא נהנה מיתרון אם הוא נמצא מעט ימינה או שמאלה מקו דמיוני. אבל יש חשיבות לרעיון. שחקנים הגיעו לכל נקודה במגרש מאז ומתמיד, אבל מאמנים וגם פרשנים ואנליסטים (מאמרים רבים נכתבו על מרחב הביניים) מלמדים היום איך להשתמש בשטחים האלו, מי השחקנים שמתאימים לנצל אותם, ומה ההוראות הטקטיות שיש לתת להם.
פריצת דרך
לפני קצת יותר מחודש, קלופ התארח בתוכנית המופלאה "מאנדיי נייט פוטבול" ושוחח עם הפאנליסט, שחקן העבר של ליברפול ג'יימי קראגר. קלופ הרחיב על שיטת הלחץ המפורסמת שלו, עיקרון המשחק החשוב ביותר של המאמן, שעליה נכתב בהרחבה במדור זה בעונה שעברה.
בהמשך, כהרגלו, שוב הזכיר את מרחב הביניים והסביר שבנה את הדרך שבה ליברפול משחקת לפי השחקנים ברשותו. "אין לנו קיצונים אמיתיים", אמר קלופ. "יש לנו שחקנים יצירתיים אחרים, ואנחנו מוצאים שיטה שתתאים ליכולות שלהם".
בזכות השחקנים האלה ליברפול מנצלת את מרחב הביניים במכוון וטוב יותר מכל קבוצה אחרת באנגליה. רוברטו פירמינו, שמשחק לרוב בעמדת החלוץ המרכזי, הוא שחקן קישור במקור ואוהב לזוז לצדדים, לשטח פחות צפוף. פיליפה קוטיניו, שמשחק לצד החלוץ, הוא לא קיצוני קלאסי ואזור המחיה שלו הוא בדיוק שם, בין האגף למרכז. אדם ללאנה רב-גוני, יכול לשחק גם בשלישיית הקישור וגם בהתקפה, ועושה תנועות למעלה ולמטה בתוך מרחב הביניים.
בעצם, שחקן האגף היחידי של ליברפול הוא סאדיו מאנה, וגם הוא נכנס יותר למרכז אצל קלופ. במשך שנים סבלה ליברפול מקושי בפריצת הגנות מעובות. בדרך כלל נהוג לומר שהפתרון הוא ליזום התקפות מהאגפים, אבל לא בליברפול הנוכחית.
כן, הכדור מגיע לכל האזורים, זה ברור, אבל פריצת ההגנה מגיעה הרבה בזכות תנועה בלתי פוסקת למרחב הביניים והחוצה ממנו. גם אם שחקן לא מקבל את הכדור, פעמים רבות עצם הכניסה שלו לאזור מחייבת את ההגנה להגיב. לכן מאמנים אוהבים לומר "העסקנו את מרחב הביניים".
הרבה קבוצות משתמשות פחות בקיצונים אמיתיים מתוך הבנה, חדשה יחסית, שלא חייבים לתקוף מהכנפיים כדי לשבור בונקר, אבל קלופ הוא בהחלט אחד מפורצי הדרך בנושא. ההבנה הזו, העבודה על תנועה בלתי פוסקת, וכמובן העובדה שיש שחקנים מתאימים לכך, מציבים את ליברפול במקום הראשון באנגליה עם לא פחות מ-30 שערים ב-11 משחקים.
השדרוג של קוטיניו
"קלופ דורש מאיתנו לנוע בלי כדור הרבה יותר ולמקומות מסוימים", אמר קוטיניו אחרי הניצחון האחרון, 1:6 מהדהד על ווטפורד. לפחות באנגליה אין כרגע טוב מהברזילאי בשילוב התנועה הזו עם מגוון שלם של יכולות התקפיות, כמו בעיטה, מסירה חכמה וכדרור. הוא, כמו שחקנים דוגמת דויד סילבה ואדן הזאר, מתאים בדיוק לעבודה במרחב הביניים.
הברזילאי, יחד עם בן ארצו פירמינו, הוא המרוויח הגדול מההתמקדות של קלופ בשטח הזה. בהשוואה למקרים שבהם שיחק באגף, כעת הוא קרוב יותר לשער. בניגוד לימים שבהם הוצב ממש מאחורי החלוץ, יש לו עכשיו קצת יותר מקום וקצת יותר זמן להראות את הגאונות שלו.
נכון לשלב הזה של העונה, קוטיניו הוא השחקן היעיל בפרמייר-ליג. מדד יעילות שפורסם אתמול, ובדק כל כמה זמן שחקן כובש או מבשל שער שדה (כלומר ללא פנדלים), הציב אותו במקום הראשון, לפני קלצ'י איהנאצ'ו ואלכסיס סאנצ'ס, עם שער או בישול כל 75 דקות (ראו טבלה). אם בודקים את כמות המצבים ששחקני הפרמייר-ליג סידרו לחבריהם לקבוצה במשחק השוטף (ללא מצבים נייחים), פירמינו וקוטיניו מחזיקים בשני המקומות הראשונים בליגה.
הדרך עוד ארוכה, אבל אם ליברפול תצליח לשמור על המקום הראשון ולזכות באליפות אחרי 27 שנים, אפשר להמר כבר עכשיו שקוטיניו יהיה שחקן העונה. התואר הכפול הזה יגיע, אם וכאשר, הרבה בזכות אותה התמצאות במרחב.
רוצים לקרוא עוד ניתוחי כדורגל? היכנס לדף הפייסבוק של "הכל מקצועי" ועקבו אחרי אורי קופר בטוויטר.
לפנייה לכתב/ת 
