ביקורות ניכויים של ביטוח לאומי - תחום פרוץ

בלי הסדרה בחוק וללא ביקורת שיפוטית נוצר מנגנון בלתי מרוסן הגובה ממעסיקים מדי שנה מאות מיליוני שקלים ומחייב אותם בקנסות אדירים. דעה

עו"ד יפית מנגלפורסם: 13.11.16 , 16:06

(צילום: אוהד צויגנברג )

מנגנון ביקורות הניכויים שמבצע הביטוח הלאומי בקרב מעסיקים מתבצע ללא הסמכה בחוק וכמעט ללא ביקורת שיפוטית. במסגרת זו גובה המוסד ממעסיקים מיליוני שקלים בשנה ללא הצדקה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביטוח לאומי פועל מכוח חוק כרשות מנהלית וכפוף ל"עקרון חוקיות המנהל". עקרון זה קובע כי הרשות יכולה לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת שהוענקה לה בחוק. העיקרון חל ביתר שאת על פעולות שיש בהן משום הטלת חובה מצד הרשות על האזרח או שפוגעות בזכויות יסוד שלו.

הביטוח לאומי אינו רשות מס שתכליתה גביית כספים מהציבור, אלא רשות מנהלית האמונה על הביטוח הסוציאלי של תושבי מדינת ישראל. למרות זאת, במהלך השנים אימץ המוסד מנגנוני גבייה הקיימים במס הכנסה, בעיקר בכל הנוגע לביקורות ניכויים אצל המעסיקים - זאת ללא הסמכה בחוק וכמעט ללא ביקורת של מערכת המשפט.

תביעה

כך עוקל חשבון בנק בגלל רשלנות ביטוח לאומי

עו"ד חיה אביסרור-שמעוני

דרישות תשלום שיועדו לתושב חולון נשלחו משום מה לכתובת ישנה שלו בירושלים. אחרי שלא שולמו, מיהר המוסד להפעיל את הצעד הקיצוני: העיקול

כך עוקל חשבון בנק בגלל רשלנות ביטוח לאומי

התוצאה היא מנגנון בלתי מרוסן הגובה ממעסיקים מדי שנה מאות מיליוני שקלים כדמי ביטוח נוספים ואף מחייב אותם בקנסות בסכומים שערורייתיים.

במונח "ביקורות ניכויים" הכוונה לבדיקה שמבצע המוסד בקרב מעסיקים, ובה הוא בוחן אם הם שילמו דמי ביטוח כנדרש עבור עובדיהם בהתאם להכנסתם המלאה. הביקורת מתבצעת בדרך כלל כל 5-3 שנים כשתאגידים גדולים נבדקים באופן שגרתי.

בעבר, הביקורות נערכו על ידי פקיד הגבייה הראשי בכל סניף, שהכיר מקרוב את פעילות הגופים המטופלים על ידו, והחיובים שנמצאו נשלחו למעסיקים בתוך זמן סביר. פרקטיקה זו הייתה נהוגה עשרות שנים, אלא שבתחילת שנות ה-90 התקבלה החלטה להעביר את פעילות הביקורת מהסניפים לאגף אחד בירושלים.

במקביל, פעילות מבקרי הניכויים הוסדרה בהנחיות וכללים פנימיים שקבע המוסד לביטוח לאומי על דעת עצמו מבלי לעגן אותם בחקיקה, כנדרש מכוח עקרון החוקיות. חמור מכך, מרבית הכללים הפנימיים הללו עומדים בניגוד להוראות מפורשות של חוק הביטוח הלאומי ואף בניגוד לדין הכללי.

כתוצאה מכך, עם השנים התארכה והלכה התקופה שבין מועד הדיווח של מעסיק על הכנסת עובדיו לבין עריכת הביקורת והנפקת הדרישה לתשלומים נוספים, אם נמצאו. ויודגש: מעולם לא הוסדר בחוק פרק הזמן המקסימלי לחיוב מעסיקים בביקורות ניכויים. מצב זה יצר עיוותים מבלי שהמעסיקים ערים לפגיעה המתמשכת בזכויותיהם ובזכויות עובדיהם.

כך לדוגמה, הטלת תוספת דמי ביטוח על מעסיקים בעקבות ביקורת ניכויים, זמן רב אחרי שנסגרו השומות למס הכנסה, הביאה במקרים רבים לסתירה בין דיווחי הכנסות העובדים לביטוח הלאומי ודיווחי ההכנסות למס הכנסה.

בנוסף, במהלך השנים התפתחה פרקטיקה (גם היא מעולם לא הוסדרה בחוק) שבה במסגרת ביקרות הניכויים מחייב הביטוח הלאומי את המעסיק בסכום גלובלי מבלי לתת את הדעת לתכלית הגבייה – תשלום הפרשי גמלאות לעובדים ולמעסיקים. בחקיקה אין למעשה מנגנון המאפשר תשלום הפרשי הגמלאות המגיעות לעובדים ולמעסיקים (כגון פגיעה בעבודה, לידה ומילואים) כנגד הגדלת "השכר המבוטח" במסגרת הדו"חות של מבקרי הניכויים.

המעסיקים גם מחויבים לעתים קרובות בקנסות אסטרונומיים ומבקרי הניכויים פועלים כחוקרים – והכל ללא הסמכה והסדרה בחוק.

למרבה הצער, בביצוע הביקורות קיימים כשלים מהותיים, אך נדמה כי אותם "כללים פנימיים" של הביטוח הלאומי השתרשו עד כדי כך שמעסיקים ואנשי מקצוע רואים בהם תורה מסיני, פועלים על פיהם, ומשלמים מיליוני שקלים שלא לצורך.

ועדות שומה

סוגיית ועדות השומה היא דוגמה לתחום שבו הושגה הצלחה מסוימת בהתמודדות מול ביקורת הניכויים של המוסד. יותר מ-20 שנה סירב המוסד לביטוח לאומי למנות ועדות שומה חיצוניות שידונו בהשגות מעסיקים על חיובים בביקורת ניכויים, זאת עד לאחרונה.

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש משרדנו (2300/14 נס טכנולוגיות בע"מ נגד הביטוח הלאומי ואח'), הודה המוסד לביטוח לאומי בכשל המתמשך והודיע לבית המשפט העליון כי ימנה ועדת שומה חיצונית כערכאת ערעור שתדון בהשגות המעסיקים על חיובים בביקורות ניכויים.

כיום פועלת ועדת שומה אחת בתל אביב, שאליה ניתן להפנות השגות על חיובים בביקורת ניכויים. בשל מעמד הוועדה כערכאה מעין שיפוטית יש חשיבות קריטית לניהול הליך ההשגה באופן מיטבי ומקצועי.

על פי נוהל שפרסמה ועדת השומה, מעסיק המבקש להגיש השגה יגיש כתב ערר מפורט בדומה לכתב ערר המוגש לבית המשפט, ובו יפרט את הנימוקים העובדתיים והמשפטיים לביסוס טענותיו.

כתב הערר צריך להיות מושתת ככל הניתן על טיעונים משפטיים ולעגן אותם בהוראות חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, בפסיקה ואף בכללים מהדין הכללי. החשיבות של הצגת טיעוני ההשגה במישור המשפטי נועדה להותיר פתח להגשת ערעור לבית הדין לעבודה במקרה שבו ועדת השומה תדחה את ההשגה.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
משרד עו"ד יפית מנגל עוסק בייצוג מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי ומס הכנסה בדיוני שומות והשגות על חיובים בביקורות ניכויים

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו