תניחו לי. אני לא רוצה קשר רציני

גילוי נאות: אני לא מבין נשים. אילו הייתי מבין נשים, אולי לא הייתי בסיטואציה הזו, שאני כותב את הטור הזה "ביחידת הדיור התת קרקעית הטחובה, צמודת הווילה וחשוכת המרפא" שלי. מצד שני, איזה גבר באמת מבין נשים? הרי כל העסק מתבסס על חוסר ההבנה הזה. אנחנו, בעצם כולנו, חלק מקומדיה שלמה של טעויות. ושלא תבינו לא נכון, אני חולה עליכן, אני מכבד אתכן מאוד, אני הגבר הכי משקיען בעולם, ואני יודע גם לעשות זוגיות. למעשה, זה מה שעשיתי רוב חיי. אבל רבאק, נפרדתי מאשתי לפני חודש אחרי 20 שנים ביחד (עוד דוגמה לחוסר הבנה), ומאז אני מנסה להיות כן אתכן ואתן לא מקשיבות לי... לא מקשיבות בכלל!

אתן כל הזמן מבקשות כנות, ואני משפריץ כנות! אני אומר בדיוק מה אני רוצה מכן, ואתן מהנהנות, אבל אז אנחנו שוב חוזרים לנקודת ההתחלה. אני משמיע כל הזמן את אותן חמש מילים שמפחידות אתכן כל כך: "אני-לא-מחפש-קשר-מחייב". בפרצוף אני אומר לכן את זה, ואתן בכל זאת דוחפות אותי לשקר, לשחק משחקים, להתנצל, להסביר ולהיות דיפלומט. לא שאני כזה שטחי, אני לא מחפש רק סקס. מבחינתי אפשר ללכת ביחד להצגה או לסרט, אפשר לנגן על גיטרה ולשיר במרפסת, אפשר ללכת לתערוכה, אפשר לגלגל ביחד... סושי, ואי שם בעתיד, גם צימר בצפון יכול לבוא בחשבון. אבל מה יש לכם עם הקטע הזה של "קשר רציני"? כדי להדגים את כוונתי, אצרף בזאת תסריט לארבע שיחות טיפוסיות שניהלתי.

שיחה מספר 1

היא: "שלום, נעים מאוד, אני שחלות. אם תהיה בשקט תוכל לשמוע ביצית נפלטת בדיוק עכשיו."

אני: "אז אפשר להזמין אותך אולי לאיזה דרינק? מה את שותה?"

היא: "לא, מיותר. אני אשתה כבר מהבר האקטיבי בחתונה שלנו. אגב, לא סגרנו עדיין על המנה העיקרית. סלמון? קבבונים?"

אני מסתכל מסביב ומשפשף את עיניי: "זה פיק אפ בר, או אולם חתונות?"

שיחה מספר 2

היא: "אז מה חשוב לך בקשר?"

אני: "מי דיבר על קשר? אני יכול להציע כיף כרגע, זה מה שאני... מאגר בלתי פוסק של פאן".

היא: "וזרע, כן?"

אני: "סליחה?"

היא: "כן, בהנחה ש... אז הזרע שלך, איך הוא? לא עצלן? מתעורר בבוקר? ספירה טובה? אתה הולך עם תחתוני בוקסר, נכון? אין לך היסטוריה של מחלות נפש במשפחה? רגע אחד. זה סלולרי בכיס שלך או שאתה שמח לראות אותי? סלולרי זה קרינה, חביבי! ישר על האשכים. מתי עשית ספירת זרע לאחרונה?"

אני: "אה... אני לא בטוח... באופן כללי זה עובד ויש לי שלוש ילדות להוכיח, אבל נראה לי שאני אזוז".

היוש, אני בדיוק מבייצת. רוצה להכיר?(צילום: Shutterstock)

שיחה מספר 3

היא: "גם אתה סקסי על".

אני: "באמת?"

היא: "כן. ואתה יודע מה הכי סקסי בך?"

אני: "החיוך שלי?"

היא: "לא, איך שאתה עם הילד שלנו, יוראי. אתה פשוט אבא נהדר כשאתה לוקח אותו ללונה פארק, ומלמד אותו לרכב על אופניים..."

אני: "אה, נראה לי שהתבלבלת קצת. יוראי? איזה מין שם זה?! וחוץ מזה אני ממש חייב לזוז".

את בטוחה שאת רוצה בן ממני?(צילום: Shutterstock)

שיחה מספר 4

היא: "אז מה חשוב לך בקשר?"

אני: "תראי, לפני חודש אשתי אמרה לי אחרי 20 שנות נישואים שהיא לא מעוניינת בי, אז כרגע חשוב לי להתנחם בכמה שיותר רגלי נשים ללא הבדל דת, גזע ומראה חיצוני. בקיצור, אני נואש וחרמן מאוד".

היא: "אז מה אתה מחפש בעצם?"

אני: "אם להיות כן, אז סקס".

היא: "עם האחת שתסחוף אותך מהרגליים?"

אני: "מה זה תסחוף אותי מהרגליים? זה משפט בעברית בכלל? זה נשמע לי כמו איזה תסחיף ריאה או תרגום גרוע לקומדיה רומנטית. איך אפשר לסחוף מישהו מהרגליים? זה נשמע לי יותר כמו משהו שאיש מערות עושה...".

היא: "אז מה בעצם אתה מחפש?"

אני: "כרגע? את המפתחות של האוטו. נראה לי שזה פשוט לא זה".