שתף קטע נבחר

 

עבודת פרך: כך מתעמרים בבתי הספר המקצועיים

הלחצים, מאבקי השליטה וההנחיות הבוטות: למה במשרד החינוך מנסים לפגוע בעשרות בתי ספר מקצועיים בישראל על גבם של בני נוער שמעוניינים לרכוש מקצוע. משרד החינוך: "הכול נעשה לטובת התלמידים ועתידם". הכתבה מתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות"

לומדים לבשל בבית ספר "תדמור" ()
לומדים לבשל בבית ספר "תדמור"

"מה שמנכ"לית משרד החינוך עושה לבתי הספר המקצועיים שבניהול משרד העבודה והרווחה זה דבר שלא ייעשה במדינה דמוקרטית, במדינת חוק. 'תשבית אותם', היא אמרה לי. 'תשבית אותם כדי כשייאלצו לעבור אליי למשרד החינוך'. אתה מבין? מנכ"לית משרד החינוך אומרת לי לדפוק את התלמידים, שלא ילמדו, רק כדי להעביר אליה את הכוח. אין לי ספק שכמו שהרסו את החינוך הטכנולוגי-מקצועי במשרד החינוך, הם יהרסו גם את בתי הספר האלה".

 

למונולוג יוצא הדופן הזה בחריפותו אחראי יו"ר ארגון המורים, רן ארז. על אף שאינו ידוע בסגנון ובהתנהלות עדינים במיוחד, ארז אפילו עדין יותר מאשר הגורמים הבכירים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. שם טוענים שמנכ"לית משרד החינוך החליטה למחוק לחלוטין את בתי הספר המקצועיים, שמעניקים לבוגריהם מקצוע לחיים, ממניעים לא ענייניים.

 

מאידך, במשרד החינוך טוענים שהכול לשם שמיים. שהמטרה היא אך ורק לפעול לטובתם של התלמידים, כדי שיקבלו את כל הכלים להצליח בחיים. העניין הוא שמה שיכול היה להיראות בתחילה כמו מאבק ערכי-עקרוני, נראה עתה כמלחמת בוץ שמנוהלת בכוחניות על גבם של קצת יותר מ-12 אלף התלמידים שעלולים לשלם את המחיר.

 

"נקמנות וחוסר ענייניות"

ראשיתו של המאבק בקיץ האחרון, כשהתקבלה ההחלטה לחלק את משרד הכלכלה ולהעביר את בתי הספר המקצועיים למשרד החינוך. בפועל, בהחלטה שנויה מאוד במחלוקת, הוחלט להעביר את בתי הספר הללו לאחריות משרד הרווחה. כתבנו אז על הבעייתיות שבמיתוג כל תלמידי בתי הספר המקצועיים הללו כילדי רווחה, וגם על הבעייתיות שבהיעדר תוכניות פדגוגיות זהות לכל תלמידי ישראל.

 

במשרד החינוך לא אהבו את ההחלטה, והחליטו להיאבק בה בכל מחיר. זה התחיל מפנייה לקציני הביקור הסדיר, שאחראיים גם על שיבוץ התלמידים. במכתב שהוציאה באמצע ספטמבר מרב מאור, מפקחת ביקור סדיר ומניעת נשירה מאגף שחר במשרד החינוך, היא כתבה לקב"סים (קציני ביקור סדיר): "מנצלת במה זו להבהיר שוב, כנציגי משרד החינוך חל איסור להפנות תלמידים למסגרות שאינן בפיקוח של משרה"ח בכלל זה התמ"ת. משמע, אין להפנות תלמידים לבתי הספר של משרד הכלכלה".

"הם יהרסו את בתי הספר האלה". ארז ()
"הם יהרסו את בתי הספר האלה". ארז

מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן (צילום: אורי דוידוביץ') (צילום: אורי דוידוביץ')
מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן(צילום: אורי דוידוביץ')

שולי אייל, ראש האגף להכשרה מקצועית ופיתוח הון אנושי במשרד העבודה והרווחה - או המשרד לשירותים חברתיים כפי שהוא נקרא היום - הגיב במכתב זועם, עם העתקים לד"ר סער הראל, מנהל אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, ולד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה. תחת הכותרת "ניסיונכם לחסל את החינוך המקצועי", כתב אייל: "איסור זה מצביע על נקמנות וחוסר ענייניות מצד בכירי משרד החינוך, כל זאת על גבם של תלמידי ישראל".

 

אייל הוסיף וכתב: "ממשלת ישראל, בחוק ההסדרים לשנת 2015, הקציבה כסף להקמת בתי ספר צמודי מפעל. האגף להכשרה מקצועית ביחד עם נציגי חברת Caterpillar בארץ, הקימו שני בתי ספר כאלו אך ישנה הנחיה מפורשת של אנשיכם למנוע רישום תלמידים לבתי ספר אלו ובעצם להביא לקריסתם... ראש ממשלת ישראל השקיע מזמנו ללימוד סוגיית בתי הספר המקצועיים, קבע כי יש להעצימם (ואף נתן לכך ביטוי בתקציב 2017) ולהעבירם למשרד העבודה, אך משרד ממשלתי אחר פועל לחיסולם.... כיצד משרד ממשלתי מפעיל לחץ כבד על רשתות החינוך כדי שיפרו חוזה חתום עם משרד ממשלתי אחר? כיצד משרד האוצר באמצעות רשות החברות הממשלתיות ויו"ר ועדת הכספים, עובדים במרץ בשנה האחרונה כדי להפריט את בית הספר תדמור כ'עסק חי', תוך שאתם פועלים לחסלו. בוודאי תשמחו גם לדעת שמאמציכם נושאים פרי, ואנו חווים ירידה של 20% בהיקף הלומדים מאז החלו הסנקציות של משרד החינוך".

 

בבתי הספר של החינוך המקצועי, 74 בסך הכול ברחבי הארץ, טוענים כי משרד החינוך מפעיל לחץ בלתי פוסק על ראשי מינהל החינוך בעיריות, וגם על מנהלי רשתות החינוך הגדולות, כדי לייבש את בתי הספר שלהם, ולהעביר את התלמידים לאחריותם. "אם המדינה הייתה נורמלית - והיא לא - היו נותנים לתלמידים לבחור בין האפשרויות", אומר איש חינוך מאחד מבתי הספר המקצועיים, שמדווח על ירידה במספר התלמידים שנרשמו לבית ספרו בעקבות הלחץ של משרד החינוך. "תחשוב על התסכול של ילד שנמצא בתיכון רגיל ולא עושה כלום. משרד החינוך רוצה שכל הילדים יעשו בגרות, גם אלה שזה לא מועיל להם, כדי שיוכלו להציג נתונים טובים יותר, גם על הגב של התלמידים החלשים".

 

אבל יש חינוך מקצועי גם במשרד החינוך.

"זה קשקוש. אם הם טוענים שזה אותו דבר, הם פשוט משקרים. מי שלומד שם אלקטרוניקה, עושה בגרות באלקטרוניקה אבל לא מקבל תעודת מקצוע וגם לא יוכל לקבל בחיים. כי בשביל לקבל תעודה אתה צריך 15 שעות שבועיות. משרד החינוך משקר גם לתלמידים, כי הם לא יכולים לתת תעודת מקצוע. רק משרד הכלכלה, וכיום הרווחה. כדי להתהדר ולהביא בגרויות, משרד החינוך פשוט דופק את התלמידים", הוא אומר. "על הגב של מי אתם עושים מלחמות?"

 

מי ייתן את התעודה 

לטענת אייל, המקור לסכסוך הוא השאיפה של משרד החינוך להעניק תעודות מקצוע גם ל-140 אלף התלמידים שלומדים בחינוך המקצועי-טכנולוגי של המשרד. "כדי לקבל תעודת מקצוע, הם צריכים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים", הוא אומר. "הם רחוקים מזה שנות דור. קח למשל תחזוקת מחשבים: תלמיד אצלם מקבל 6 שעות שבועיות, ואצלי 18. כך גם בטבחות. אצלי, תלמיד בתדמור יוצא טבח, שף. אצלם יש תוכנית לימודים דלה. עוד? אצלי התלמידים עובדים בשכר כבר מכיתה י"א, שם המציאו פטנט שהתלמידים עובדים מעט שעות שבועיות, בלי שכר, כ'הכשרה'. הם רוצים לקחת לי את הסמכות לתת תעודות מקצוע, כדי שבעוד שנתיים או שלוש הם יספרו לכל העולם שכל התלמידים בישראל יוצאים עם משהו. גם אם זה לא שווה כלום. הצלחנו למנוע את זה אז מיכל כהן, מנכ"לית המשרד, קיבלה החלטה להשמיד אותנו".

 

תמיר נוימן, מנהל משאבי אנוש של מספנות ישראל, מעסיק כמה מאותם תלמידים, במסגרת שיתוף פעולה עם צור ים ובית ספר שוהם. "תראה איך זה עובד", הוא אומר. "יש לי שמונה תלמידים שמקבלים שכר ועושים עבודה סבבה, ויש עוד כמה תלמידים ממשרד החינוך שעובדים פחות ואני לא רשאי לשלם להם. אני צריך את העובדים האלה, עם הניסיון. לא מזמן חיפשתי עובדים, קיבלתי רק ארבעה קורות חיים. אף אחד מהם לא בתחום שאני מחפש. זו שערוריה. אי-אפשר להשיג כאן רתכים, מסגרים, חרטים, נגרים. אנחנו בונים אוניות, כלי שיט מלחמתיים לציים זרים, זו אמנות. ואין לנו אפשרות להשיג אנשי מקצוע. עכשיו, במקום לחזק את התחום הזה ולדאוג לעתודה של עובדים, מנסים להפריע. לא משאירים לנו ברירות, ונצטרך לייצא תעשייה החוצה או להביא עובדים זרים מחו"ל".

 

עוד דרך לפגוע בבתי הספר המקצועיים, לטענת אייל, היא באמצעות הבגרויות. "כדי להעלות את אחוז מקבלי הבגרות, הם הורידו את המשקל של הציון במבחן לשליש. כלומר, 30 אחוז זו הערכה בית ספרית, והשאר מתחלק בין בחינות מגן לבחינת הבגרות", הוא אומר. "אבל אצלנו, הם החליטו שתלמידים שלא זכאים למגן לא יקבלו מגן, ועל ה-30 אחוז הם דורשים בחינה נוספת. כלומר, התלמידים המוחלשים יידרשו לעשות שתי בחינות. איך רוצים שהתלמידים האלה ימשיכו אחר כך ללימודי הנדסאות?"

 

איך באמת?

"לשמחתי, גם לימודי הנדסאות הם אצלנו במשרד. אז אני אעתיק את כל מה שמשרד החינוך עושה, אתן לתלמידים שלי את מה שהם מקבלים, ואארגן תעודה שתאפשר להם להמשיך ללימודי הנדסאות. אני לא אתן להם לשבור אותנו".

 

גבי שטרית היא אימא לתאומים שלומדים בתדמור. במיוחד בשבילם, היא עברה זמנית מנצרת עילית לפתח-תקווה, בזמן שבעלה נותר עם שני הילדים הנוספים בביתם בצפון. "בתדמור הם לומדים מקצוע, לא רק תיאוריה", היא אומרת. "בית הספר הזה נותן להם את האפשרות להתפרנס בכל מקום, תמיד. שניהם קמים בבוקר לעבודה, אחראיים, עצמאיים. אני נדהמת מהשינוי שהם עברו. לא לכל ילד מתאים בית ספר רגיל. לא לכולם מתאימים לימודי ליבה, אבל כולם יכולים להצליח בחיים אם נותנים להם את ההזדמנות. אם ילד יכול לצאת מבית ספר עם מקצוע לחיים, במקום להיפלט מהמערכת ולהפוך לנטל, למה לא לתת לו את זה? כל ילד צריך להתפתח בכיוון שמתאים לו".

 

הבעיה של הרשתות המקצועיות היא ש-90 אחוז מהתקציב שלהן עדיין מגיע ממשרד החינוך. "זה שוט ענק", אומר אייל. "במשך כל הקיץ הייתי צריך להרגיע את מנהלי הרשתות, להראות להם שמיכל משקרת להם כשהיא טוענת שכולם חוץ מהם כבר עזבו. בסופו של דבר, הם הצליחו להעביר אליהם שלושה בתי ספר של אורט, מתוך ה־14 שהיו אצלי. זו התנהגות בריונית".

 

רן ארז מצטרף לדברים. "אמרתי למנכ"לית משרד החינוך: אתם הרסתם את החינוך המקצועי בישראל, מחקתם אותו. מה שנשאר, זה רק כי משרד העבודה שמר עליו. גם את זה אתם רוצים להרוס? היא לא ענתה. לצערי הרב שר החינוך, שהוא אדם חכם ומוכשר, לא מתערב, כי הוא עסוק במנהרות בעזה, בעמונה, במאבק עם ביבי על עוד ארבעה מנדטים".

 

תגובת משרד החינוך

במשרד החינוך לא הכחישו את המאבק שהם מנהלים, ומסרו בתגובה: "אנחנו מתקנים עוול היסטורי של ויתור על תלמידים והסללה שלהם. לא נאפשר שתלמידי מערכת החינוך יעברו ללמוד במסגרות של הרווחה. אנחנו נלחמים על כל תלמידה ותלמיד ונמשיך לפעול כך, כי מקומם במערכת החינוך. משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה שרואה בראש ובראשונה את התלמיד וטובתו האישית במרכז. בהתאם לזאת, המשרד מוביל מדיניות שנועדה לתקן עוול היסטורי, של ויתור על תלמידים ונשירתם ממערכות החינוך. המשרד עושה וימשיך לעשות הכל כדי שהתלמידים יסיימו 12 שנות לימוד במערכת החינוך, תוך התאמת המסגרות הלימודיות לצרכים האישיים שלהם. משרד החינוך מסרב בתוקף לראות את התלמידים במסגרות חינוכיות של הרווחה ויפעל בכל תוקף כדי שהם לא יעברו למסגרות אלו. בעבר המערכת ויתרה על התלמידים. לא עוד. היום הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמערכת החינוך ומכלל התלמידים של מדינת ישראל".

 

הכתבה מתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים