שתף קטע נבחר

אושר: תשלום קצבת זקנה יחושב החל מהשנה הראשונה

במסגרת חוק ההסדרים, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה את הסעיף לפיו תשלום קצבת זקנה יחושב החל משנת העבודה הראשונה. שר האוצר, משה כחלון: "מדובר בצעד נוסף ביישום דו"ח העוני ובמסגרת מדיניות הממשלה לצמצום הפערים החברתיים ואי השוויון במשק"

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה הבוקר (ב') פה אחד את הסעיף בחוק ההסדרים, לפיו עד שנת 2020 שנות הוותק לצורך תשלום קצבת זקנה ושאירים יחושבו החל משנת העבודה הראשונה, בניגוד למצב כיום הדורש 10 שנות ותק.

 

כתבות נוספות בערוץ הכסף שלי

 

הסעיף החדש מיטיב את מצבם של עקרות בית ועולים חדשים שיקבלו תוספת לקצבת הזקנה. סכום התוספת החודשית ינוע בטווח של כ-80 שקלים לאדם יחיד עד גיל 80 ועד 323 שקלים לבני זוג מגיל 80 ומעלה. ההשקעה של המדינה בתכנית תגיע לכמיליארד שקלים בשנה, בתוספות הדרגתיות החל מהשנה הבאה.

 

במסגרת התכנית, בשנת 2020 המדינה תקצה כ-1.4 מיליארד בבסיס התקציב לתוספות לוותק, פחות 400 מיליון שקלים שיחזרו לקופה בשל ההפחתה במספר מקבלי הבטחת ההכנסה. הדבר יעשה בארבע פעימות, החל משנת 2017 ועד שנת 2020.

 

כמו כן, אישרה הוועדה סעיף נוסף של "חוק ההסדרים" העוסק בהגדלת קצבת "הבטחת הכנסה" לקשישים. הסעיף מאשר את הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה. מדובר בהעלאה של 130-61 שקלים לחודש לקשיש נזקק. עלות הגדלת התוספת לקצבאות הזקנה מוערכת ב-400 מיליון שקלים.

 

סה"כ מקבלים את קצבת הבטחת ההכנסה כיום כ-230 אלף קשישים נזקקים (140 אלף יחידים ו-45 אלף זוגות). מדובר בקשישים אשר מרביתם חיים מקבצה זו בלבד, שכן החלת פנסיה חובה בישראל קיימת רק בשנים האחרונות. נוסף על הקצבה, זכאים אותם קשישים גם לקבלת סיוע בדיור (סיוע בשכר דירה או דיור ציבורי).

 

קצבת הזקנה הבסיסית בישראל עומדת היום על 1,531 שקלים ליחיד. כאשר מי שהיה מבוטח בביטוח לאומי מעל 10 שנים מקבל תוספת של 2% בשנה בעד כל שנת ביטוח עד ל-50% תוספת. כך שהקצבה המירבית יחד עם תוספת הוותק הינה 2297 שקלים ליחיד.

 

כאמור, עד היום תוספת הוותק ניתנה רק לאחר 10 שנות ביטוח. שיטה זו היותה פגיעה מסוימת בשתי אוכלוסיות מרכזיות, העולים החדשים ונשים נשואות שאינן עובדות. על פי דו"ח המוסד לביטוח הלאומי, שהתפרסם בחודש שעבר, ישראל ממוקמת בתחתית מדינות ה-OECD בתשלום קצבאות לאזרחיה המוחלשים.

 

"שיפור במצבם הכלכלי של מעוטי היכולת"

שר האוצר, משה כחלון מסר כי "מדובר בצעד נוסף ביישום דו"ח העוני ובמסגרת מדיניות הממשלה לצמצום הפערים החברתיים ואי השוויון במשק. התפקיד שלנו הוא להצמיח את המשק ולהעביר את הפירות למקומות הנכונים. חובתנו המוסרית כחברה לעזור לקשישים שלנו שאינם יכולים להתפרנס ושידם אינם משגת. כפי שעזרנו לחיילים, לקשישים, לחד הוריות ולעובדי הקבלן נמשיך לעזור גם לשאר האוכלוסיות המוחלשות בישראל".

 

ממשרד האוצר נמסר כי "על פי הערכת הביטוח הלאומי, יישום המתווה יביא לשיפור משמעותי במצבם הכלכלי של קשישים מעוטי יכולת. כמו כן, עולים חדשים ונשים שעד היום לא קיבלו את מלוא תוספת הוותק מקצבת הזקנה שלהם יקבלו תוספת של עד 20% בחודש".

 

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף קרא לממשלה להגדיל את הוצאותיה בתחומי הרווחה. יש לציין כי הממשלה אינה מיישמת את ההמלצות בתחום זה של הביטוח הלאומי למרות שאלו חזרו על עצמן שוב ושוב בעשור האחרון. הממצאים, המעידים על הוצאות רווחה ותשלום קצבאות נמוכות מאוד יחסית לעולם המערבי, מלמדים כי על אף העובדה שבשנת 2015 מערכת הביטחון הסוציאלי התחזקה במעט: הועלתה קצבת הבטחת ההכנסה לקשישים עניים והוחזר הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצע באמצע 2013 - באמצעות הגדלת קצבת הילדים, ובאמצעות חסכון חודשי של 50 שקלים לכל ילד שישולם רטרואקטיבית ממאי 2015, ישראל עדיין ממוקמת נמוך במדרג ההוצאה על רווחה.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים