מזל"ט במתנה לרוסיה: חשש מתקרית עם ארה"ב

עובדי מכון וולקני מסרבים לתת לראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב את שלט המסוק הזעיר ללא טייס שמסר לו שר החקלאות אורי אריאל. גם מערכת ההפעלה של המסוק לא נמסרה. "כלכליסט" פרסם אמש (יום ב') את הפרטים. 

ההערכה היא כי מסירת ה"מתנה" לאורח תעכב את המחקר במכון לפחות בשנה, ולכן החליטו העובדים לא להעביר לידי הרוסים את שלט המסוק - מה שלמעשה מונע כרגע את הפעלתו. ההערכה היא כי העובדים יסכימו בסופו של דבר להעביר את השלט אם שר החקלאות ידרוש זאת, אך דרישה זו טרם התקבלה, בין היתר על רקע הסערה שעוררה הפרשה מאז פרסומה. מצד שני החשש הוא שאי מסירת השלט תעורר הסתבכות נוספת - במקרה זה תקרית דיפלומטית מול הרוסים.

ביום חמישי שעבר הגיע מדבדב לבחון חידושים בחקלאות במכון וולקני בבית דגן, לרגל ההסכם החקלאי שנחתם בין שתי המדינות. במהלך הסיור נתקלו אריאל ומדבדב במזל"ט. בזמן שמדבדב בחן את שלט המסוק, פנה אריאל למנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, ושאל אם ניתן לתת לאורח את המזל"ט עצמו. המנכ"ל ענה בחיוב. המתורגמן, שנראה כי הופתע מההתרחשות, שאל אם מעוניינים שיתרגם את השיחה למדבדב, והמנכ"ל בן אליהו השיב להפתעתו שכן.

מדבדב ואריאל במכון וולקני (צילום: יוסי אלוני)

מכון וולקני. מי יפצה אותו על מסירת רכושו?(צילום: יגאל אלעד)

לדברי גורמים שנכחו במקום, ניסו נציגי המכון לעכב את ההחלטה מבלי ליצור מהומה וביקשו לדחות את מסירת המזל"ט, אולם בסוף האירוע הוא נלקח על ידי שני מלווים במשלחת הרוסית.

מערכת הפעלה, העברת מתנה - ועוד דברים שלא ממש חשבו עליהם

אך הפרשה אינה מסתכמת רק במסירת המסוק או השלט. למסוק ששוויו 200 אלף שקל גם מערכת הפעלה בשווי 100 אלף שקל, שגם אותה התכוון אריאל להעניק לראש הממשלה הרוסי. בשלב זה הצליחו חוקרי המכון הוולקני לעצור את העברת מערכת ההפעלה בטענה כי מדובר במערכת שמפעילה גם כלי טיס אחר של המכון - מסוק נוסף המשמש למחקר מקביל.

משרד החקלאות מסרב לומר אם ירכוש מערכת הפעלה חלופית, מאיזה תקציב ומתי. זאת אף שהמשרד הבטיח לפצות את המכון על המסוק - דבר שיגרום להוצאה כוללת בגובה 400 אלף שקל, שכן המסוק מיוצר בספרד ועלות הבאתו לארץ עומדת על 100 אלף שקל.

סערת המסוק שהעניק השר אריאל גם הביכה את מוסדות השלטון. למרות הצהרת משרד החקלאות כי "מסירת הרחפן לאנשי המשלחת הייתה באישור גורמי המקצוע הרלוונטיים", כל הגופים הממשלתיים האמורים לקחת חלק בדבר נדרשו לעניין לראשונה אתמול. כך למשל אגף החשב הכללי באוצר האחראי על הוראות התכ"ם (תקנון כספים ומשק) מסר רק כי "הנושא בבדיקה". זאת למרות הערכות כי מדובר בחריגה מהוראות התכ"ם שבתחום אחריות החשבת הכללית. 

גוף נוסף שהיה צריך לתת אישור למתן המתנה הוא משרד הביטחון, או יותר נכון הוועדה לפיקוח על הייצוא. הוועדה אמורה לאשר כל ייצוא ביטחוני מהארץ - לוודא שהמוצר שמיוצא הוא כזה שאינו פוגע בביטחון ישראל וגם לוודא שניתן לייצא למדינה שאליה מייצאים את המוצר.

אך רק אתמול פנו ממשרד הביטחון למכון וולקני בדרישה לבדוק אם על המסוק היו טכנולוגיות אמריקניות שאסור לייצא לרוסיה. ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי ההעברה לא תואמה איתו. 

הוצאת נכס של המדינה ללא אישור היא עבירה על חוק נכסי המדינה וצריכה כעת להטריד את היועץ המשפטי לממשלה. הוא אמור היה לאשר את המתנה מלכתחילה, אולם כעת לאחר שכבר ניתנה ללא אישור, הציפייה היא כי הוא יבחן את הנושא. היועצת המשפטית של מכון וולקני פנתה אליו במכתב וגוללה את התרחשות האירועים.

משרד החקלאות, שטען כי הוא קיבל את כל האישורים הנדרשים להעברת המסוק, סירב להשיב מי הם גורמי המקצוע שאישרו זאת, כיצד ניתן האישור החריג, מה מקור התקציב לפיצוי המכון על אובדן המסוק הזעיר ומהיכן יגיע התקציב להובלת המסוק החדש ולמערכת ההפעלה עבור הרוסים.

מעבר לעלויות המצטברות שכבר עומדות על 400 אלף שקל, עלולה להירשם פגיעה משמעותית במחקר החקלאי שנועד להוזיל את עלויות הייצור של החקלאים בארץ דרך שימוש במצלמות המנטרות את השדות ונותנות מידע המאפשר שליטה מדויקת יותר בכמויות המים והדשן, וכך מביאות לחיסכון משמעותי בהוצאות החקלאים.