האמת על הילד השלישי
שרי אלפי גילתה שילד שלישי לא מגדל את עצמו וגם הבינה שאימהות לא נמדדת בכמות הילדים, אלא בכמות האהבה. ויש לה גם מסר חשוב לכל המייעצים ומצקצקי הלשון
לפני שלושה חודשים וקצת ילדתי את בתי השלישית, ועל פי החוק, הסתיימה לה חופשת הלידה שלי. קודם כל, בואו נתעכב לרגע על המושג "חופשת לידה". אני לא יודעת מי חשב על ההגדרה הזאת, אבל סביר להניח שהבן אדם הזה לא ילד תינוק מימיו. ברוב המקרים, חופשת לידה היא רגועה ונטולת דאגות כמו חופשת בטן גב על החוף בעזה. מה שבטוח - חופש זה לא.
חוץ מזה, אני רוצה לומר לכל אותם מחוקקים שהחליטו שזה הגיל הרלוונטי בו אמא אומרת ביוש לתינוקת וחוזרת לעבוד - תסתכלו על הפיצית שלי. היא אולי גאון קטן של אמא, כבר פותרת משוואות מורכבות עם שלושה נעלמים ושנייה מפיצוח האטום, אבל היא עדיין פיצית קטנה שחייבת טיפול של אחד על אחד, בעדיפות לאחד מהוריה. עכשיו כדי לאזן את הכעס שלי על כל זה - הנה צילום אילוסטרציה שלי עם תינוקת יונקת מול נוף אקזוטי.
מי אמר "חופשת לידה" ולא קיבל? אז כולם סיפרו לנו שהילד השלישי מגדל את עצמו. ולתדהמתנו, עד כה זה לא ממש קורה. זה נכון שאנחנו לפעמים שולחים את התינוקת לקנות לעצמה מגבונים כשנגמר, אבל חוץ מזה נראה שהאחריות לגדל אותה עדיין מוטלת עלינו.
אני ברמת הזדהות מאוד גבוהה עם הפיצית הקטנה, כי גם אני ילדה שלישית. רק שבזמן שלה יש שתי אחיות חמודות ששרות לה ועושות לה הצגות תיאטרון בובות מושקעות בשלוש מערכות, לי היו שני אחים גדולים ששרו לי קריאות עידוד של בית"ר ירושלים ועשו מופע של נאדים בשני קולות ממש מעל הראש שלי.
לכתבות וטורים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כאמא לשלוש בנות אני מגלה שההבדלים בין ילדה ראשונה לשלישית הם קיצוניים. לא בגלל הילדה. בגלל ההורים שדרגת העייפות שלהם הוכפלה בשלוש.
ילדה ראשונה: מנגבים כל פליטה קטנטנה עם חיתול בד חדש עשוי כותנה אורגנית.
ילדה שלישית: מנגבים פליטה עם דש הבגד שלה שירשה מאחותה הגדולה.
ילדה ראשונה: קונים עגלה שעולה כמו בית.
ילדה שלישית: גרים בעגלה. תינוקת בעגלה של סופר.
ילדה ראשונה: מכינים לה מחיות מספר מתכונים של בישול גורמה לפעוטות.
ילדה שלישית: טעימות ראשונות בדוכן פלאפל.
ילדה ראשונה: קונים רכב חדש שעבר מבחני בטיחות מחמירים עם בגאז׳ גדול לעגלה.
ילדה שלישית: אותו רכב, שמונה שנים אחרי, דפיקה רצינית מאחורה ומלא בלאגן בבגאז׳. תינוקת במונית.
ילדה ראשונה: תינוקת זוחלת ואוכלת לכלב את האוכל - רצים למיון.
ילדה שלישית: תינוקת זוחלת ואוכלת לכלב את האוכל - מוותרים לה על ארוחת צהריים.
לטורים הקודמים:
- שרי אלפי לא חושבת שיש לה טפשת הריון
- "כל שנות נעוריי התביישתי בשמי"
גילי, חברה שלי, ילדה בהפרש של ארבעה ימים ממני את בתה הבכורה. ולמרות שזו הילדה השלישית שלי ושלה הראשונה, יש בינינו הרבה מן המשותף, כי שתינו נמצאות בשלב המכונה על ידי הפסיכולוגים "שלב ההשתקעות האימהית הראשונית". בשפה פשוטה זה אומר שאין לנו מושג אולי מי ראש הממשלה אבל אנחנו יכולות לפרט לפרטי פרטים את היציאות של הילדה כולל מרקם וצבע, וששתינו מודדות כרגע את מדדי הסיפוק שלנו בסולם שבין "קקי-גב-במנשא-באמצע-הסופר" ל"שימור-שינה-מהסלקל-לעריסה".
ועדיין, ההבדלים בינינו מהותיים. אחד מההבדלים הבולטים הוא שגילי, כאמא לילדה ראשונה, מוקפת במייעצים ומצקצקי לשון מכל הכיוונים, שבטוחים שהם יודעים טוב יותר ממנה מה טוב בשביל התינוקת שלה. ולמרות שמדגדג לי בלשון לצקצק ולהתנשאות, כי היי, ילדתי שלוש ילדות, ואני רוצה להאמין שכל כאבי הצירים האלו שווים איזה צקצוק אחד או שניים, העדפתי אתמול להסתכל לחברה שלי בעיניים ופשוט לומר לה: "את אמא נהדרת". כשעיני התכלת שלה התמלאו דמעות, הבנתי פתאום שזו הפעם הראשונה שהיא שומעת את זה.
אימהות לא נמדדת בכמות הילדים. היא נמדדת בכמות האהבה. ואני רוצה להאמין שלכל האימהות יש לב מלא בה. אז לכל האימהות שם בחוץ, לאימהות לאחת, לאימהות לחמישה ולכל אלו שמרגישות כבר אימהות עוד לפני שיש עובר ברחמן, אני רוצה לומר - את אמא נהדרת! כי הלב שלך מלא באהבה.
הכותבת היא זמרת, יוצרת ותסריטאית. נשואה לאיש חתיך ואמא לשלוש בנות קסומות
צפו בשיר "אישה-ילדה" של שרי אלפי:
לפנייה לכתב/ת 
