שתף קטע נבחר

מאירלנד באהבה: טיגריס נדיר הגיע לירושלים

חנה הטיגריסית הסומטרית נפרדה אשתקד מבן זוגה לאחר שמת עקב כשל בכליות. בגן החיות התנ"כי מצאו עבורה שידוך באירלנד בדמותו של אביגדור (ובשמו הקודם - קֶפַּאְלָה), טיגריס בן 11 שנה, סקרן וגרגרן, שהובא לישראל במסגרת פרויקט רבייה שנועד להציל את הטיגריסים הנדירים. השניים מתרגלים זה לזו בהדרגה ובין ריב לנמנום, אף הספיקו להזדווג

 

 

 

בקיץ שעבר מת אביגדור, טיגריס סומטרי נדיר בן עשר שנים לאחר שסבל מכשל בכליות. בת הזוג שלו, חנה, בת ה-11, נותרה בגפה בחצר הטיגריסים בגן החיות התנ"כי בירושלים.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

"כשל בכליות אופייני לחתולים גדולים ומבוגרים. עזרנו לאביגדור בעזרת טיפולים, אבל בסופו של דבר, מצבו הידרדר במשך מספר חודשים עד שהכליה שלו לא תפקדה ואז לא נותר לנו, אלא לעשות לו המתת חסד", אומרת ל-ynet ד"ר נילי אבני-מגן, וטרינרית גן החיות התנ"כי בירושלים.

 

חנה הטיגריסית (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
חנה הטיגריסית(צילום: גיל יוחנן)

 

תוכנית שידוכים לטיגריסים שהולכים ונעלמים מהטבע

לדבריה, במהלך ההתמודדות עם מצבו הרפואי הירוד של אביגדור, החלו בגן החיות לחפש עבור חנה, זכר חדש. "מדובר בהליך שאורך זמן ולאחר בדיקה גנטית אצל רכז תוכנית הרבייה של הטיגריסים בחו"ל, נמצא טיגריס מתאים מבחינה גנטית. בריבוי הטיגריסים בגני חיות, חשוב שהצאצאים לא יהיו קרובים, אלא רחוקים מבחינה משפחתית אחד מהשני".

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

מצבם של הטיגריסים הסומטריים בסומטרה ואינדונזיה נמצא בכי רע. בטבע נותרו כ-300 טיגריסים בלבד ובגני חיות מרבים אותם כדי להציל את תת המין הנדיר מהכחדה מוחלטת בטבע. כיום בשבי מספר הטיגריסים הוא כ-350 פרטים מתוכם כ-122 פרטים באירופה. מדי שנה, ישנן בין 20-35 המלטות חדשות ברחבי העולם בגני חיות.

 

"המנהיג" מאירלנד הפך לאביגדור בישראל

לאחר בירורים מקיפים, מנהל "תוכנית השידוכים" האירופאית מצא מועמד מתאים בגן החיות בעיר דבלין באירלנד. שמו קפאלה (משמעות שמו היא מנהיג - Kepala). הטיגריס נולד בגן חיות באנגליה לפני 11 שנה ובשבע השנים האחרונות חי עם בת הזוג שלו, סיגרה (מהירת תגובה באינדונזית) באירלנד.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

הוא שוקל כ-145 קילוגרם, סקרן וגרגרן, בעל מבנה גוף גבוה ורזה. הזכר הגדול הפך לפני כשבע שנים לאב בפעם הראשונה. במאי 2009 המליטה בת הזוג שלו שני גורים: זכר בשם אמאס (זהב באינדונזית) ונקבה בשם וואניטה (אישה באינדונזית).

 

עם הגיעו לישראל בספטמבר, הוא נאלץ להיפרד משמו המקורי וימשיך לשאת את השם אביגדור. 

 

זוגיות מורכבת: מריבות, נמנומים והזדווגויות

הטיגריסים בטבע הם בעלי חיים יחידאים, הרגילים לחיות לבדם. הנקבה והזכר נפגשים רק בעת הייחום וההזדווגות שנמשכת עד כ-72 שעות. בגני חיות הם צריכים להתרגל לנוכחות זה של זו בטריטוריה מגודרת.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

"הליך ההיכרות ביניהם הוא מורכב, אחרי חודש בו שהו בחצרות נפרדות ותאי לינה מופרדים, ניסינו להוציא אותם ביחד. בימים הראשונים נילי הווטרינרית היתה איתנו ומוכנה לכל תרחיש. למרות שאין יותר מדי מה לעשות בעת מריבה של טיגריסים, כי אי אפשר להיכנס ולהפריד ביניהם", אומר בנימין פיינולד, מנהל מחלקת הטורפים בגן החיות. "הכנו זרנוק לכיבוי אש על הגג של חצר הטיגריסים, כך שאם המריבה תסלים, נוכל להפריד ביניהם באמצעות השפרצת מים, אבל לא הזדקקנו לכך בסופו של דבר". חנה ואביגדור החליפו מהלומות ונהמות, שהותירו כל צד עם פציעות שטחיות קלות.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

לומדים לחיות בשלום זה עם זו

"טיגריסים אמורים לריב במהלך החיבור ביניהם. זו אמורה להיות חלק מההתנהגות שלהם. היה קרב מאוד סימלי ביניהם. יום למחרת, כבר הרגשנו שחנה מיוחמת וזה באמת עזר לחיבור ביניהם. היא היתה רגועה, הוא התנהג כמו זכר ובמפגש השלישי ביניהם, הם אפילו הזדווגו בקצרה, אך אנחנו לא משערים כי נכנסה להריון", מציינת נילי.

 

לדברי בנימין, ההזדווגות תורמת לביטחון של השניים אחד בשנייה. "הם עדיין רבים מעת לעת, אבל כבר לומדים לחיות בשלום זה עם זו בחצר. כל אחד תופס לו פינה מרוחקת ושקטה כמו שטיגריס אמור למצוא".

 

חנה, בת ה-11 חוותה בשנים האחרונות מספר הריונות והמלטות שלא הסתיימו בהצלחה. בחלק מהפעמים היא טרפה את גוריה ועד כה הצליחה להמליט גור אחד בשם סילבסטר, שחולץ ממנה וגודל על ידי המטפלים לאחר שלא הצליחה לטפל בו בהצלחה. הגור שנולד ב-2009 עבר לגן חיות בצרפת.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

הטיגריסים בגן החיות אוכלים כארבע פעמים בשבוע. פעמיים בשבוע ניתנת לכל אחד מנה של 15 קילוגרם של בשר ובשאר הפעמים ניתנות להם מנות קטנות של בשר במהלך אימון של הטיגריסים עם המטפלים.

 

"האימון עם המזון נועד להרגיל את חנה ואביגדור לבוא כשאנחנו קוראים להם. הם מזהים את השמות. השימוש בבשר נועד לגרום להם לעמוד על שתי הרגליים האחוריות, כדי שנוכל לבחון את בית החזה שלהם, את כפות הרגליים בזמן שהם משעינים אותן על הסורגים ולראות את מצב הפנים מקרוב", מסביר בנימין.

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

אחיה של חנה הרג מטפלת בניו זילנד

בטיפול בטורפים גדולים כדוגמת הטיגריסים בגן החיות נוקטים באמצעי אבטחה קפדניים, לא רק מבחינת בטיחות החצר ומניעת אפשרות בריחה של החתולים הגדולים, אלא גם בתכנון הכניסה לחצר ולתאי הלינה של הטיגריסים. עוז, אחיה בן ה-11 של חנה, שעבר לגן חיות בניו זילנד לפני עשר שנים, הרג מטפלת בגן החיות לאחר שפתחה את אחד השערים החיצוניים. עוז תקף אותה והרג אותה במקום.

 

"הטיגריסים נחשבים לטורפים הכי מסוכנים ומתייחסים לכך בהתאם. זו התצוגה היחידה שיש לנו מראות שאפשר לראות את הנעשה בתוך התאים, כך שלא יווצר מצב שנהיה ביחד איתם. יש לנו מגנטים מיוחדים על כל הדלתות שמחוברות לאור אדום, אז נוכל לדעת כשאנחנו נמצאים בתוך הבית שלהם, אם יש דלת פתוחה". 

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

בטבע נותרו כ-300 טיגריסים סומטריים

על פי הערכות מספרם של הטיגריסים כיום בסומטרה ואינדונזיה מוערך בכ-300 פרטים בלבד, לעומת אלף פרטים בסוף שנות ה-70. האדם כיום מהווה את האיום החמור ביותר על הטיגריסים. רבים מהטיגריסים הסומטרים חיים בשמורות לאומיות ולפחות כ-100 חיים בשטחים שאינם מוגנים ומועדים להסבה למטרות חקלאות.

 

היערות בהם חיים הטיגריסים המהווים עבורם מקום מחייה וציד, הולכים ונעלמים. ציד בלתי חוקי של חיות בר המהוות את עיקר מזונם של הטיגריסים פוגע בסיכוייהם לשרוד. יערות גשם נכרתים כדי לספק את הביקושים לנייר ומוצריו. היעלמות היערות דוחקת את הטיגריסים לחפש מקום מחייה רחוק יותר ופעמים רבות הם מתקרבים אל אזורים בהם חיים בני אדם, המגדלים צאן ובקר או מתפרנסים מחקלאות. 

 

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

בנוסף, השגשוג של תעשיית התרופות הסינית שנפוצה ברחבי אסיה גם מעודדת ציד של החיות, במטרה להפיק תועלת רפואית משימוש באברי הטיגריסים. בעקבות מצבם החמור בטבע, גני חיות הפכו בשנים האחרונות למקום מפלט לטיגריסים והחלו בהקמת פרויקטי רבייה כדי להגן על הטיגריסים מהכחדה מוחלטת בטבע.

 

"המצב של הטיגריסים ממשיך להידרדר בטבע ולכן יש חשיבות רבה בשימור של הטיגריסים בשבי. ככל שיהיו יותר טיגריסים, נוכל בעתיד להרבות אותם ואף לשמור עליהם בשבי", מסכמת נילי את המבצע להבאת אביגדור מאירלנד. "אם מקום המחייה הטבעי שלהם ישתפר, אז אפשר גם יהיה להשיב טיגריסים בעתיד בחזרה לטבע".  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
אביגדור (קפאלה) החדש בגן החיות בירושלים
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
סקרן במשקל של כ-145 ק"ג וגרגרן לא קטן
צילום: גיל יוחנן
מומלצים