אוהד קנולר: 'מירי רגב עושה את העבודה שלה'

המדינה כולה סערה: שרת התרבות מירי רגב התנתה תמיכה כלכלית במוסדות תרבות בנאמנות למדינה, השחקנים זעמו וגינו את רגב ותומכיה, ואף הוחתמו עצומות נגדה - ורק אוהד קנולר, האיש שעמד בראש ארגון השחקנים שח"ם - לא הצטרף לחרם על שרת התרבות. היו שאמרו עליו שהתנהלותו רפה, אבל קנולר חושב אחרת - גם חודשיים אחרי שסיים כהונה בת חמש שנים כיו"ר הארגון. "התפקיד שלי היה לשמור על הארגון ולייצג אותו, אני חושב שעשיתי עבודה טובה, נפגשתי עם מירי רגב", הוא אומר בראיון.

לפעמים נדמה היה שאתה יותר מסכים איתה מאשר עם מי שאתה אמור לייצג.

"אני לא מתחבר לגישה של 'אם אין נאמנות אין תמיכה'. אני לא מתחבר לזה שאני בתור שחקן צריך להצהיר נאמנות, ומישהו אחר שעובד בשירות המדינה לא צריך להצהיר נאמנות. גם לא מתחבר לכל החשדנות הזאת מול השחקנים. אני כן מתחבר לביקורת של מירי רגב על עולם התרבות, שבו לא תמיד כל הקולות נשמעים באותה צורה, אבל אלה דברים שנמצאים בשינוי.

"אין מספיק גופי תרבות בתוך הפריפריה עצמה. אני לא מתכוון לכך שמביאים לשם הצגות, אלא לכך שבתוך הפריפריה לא מייצרים משהו מקומי. אנחנו רואים את זה בטלוויזיה מאוד יפה - איך עצם זה שנותנים לקול של הפריפריה להישמע עושה רק טוב. הסדרות השתנו - פעם הן עסקו באנשים שגרים בתל אביב - היום מאוד לא. 'זגורי אימפריה', 'מטומטמת', 'בתולות', 'מלאך של אמא', וגם 'מפלצות קטנות' שמספרת סיפור שקורה בכפר סבא - לא מספרות סיפור תל אביבי צר. זה מתבקש שאם התרבות היא של כולם, אז צריך להיות ייצוג לכולם. מצד שני, קשה לדבר על כך שאין גיוון בקולנוע - הסיפורים השנה ובשנים האחרונות מאוד מגוונים ורחבים".

אז אולי מירי רגב רק רצתה לעשות הון פוליטי על חשבון השחקנים?

"צריך לשאול אותה. בסוף היא מנסה להניע לכיוון של יותר גיוון, אז אני מניח שחלק מהעניין זה לעשות טלטלות כאלה. ובכלל פוליטיקאים מדברים בצורה מאוד חדה כדי להזיז את העגלה לכיוון שלהם. הדוגמה הכי טובה למשהו שהיא עשתה זה בגלגלצ - היא רצתה להתערב בתכנים ואמרו לה 'לא', בגלל שאין לה סמכות, אבל בסופו של דבר הכניסו את אבי שושן (שהיה מבקר המוזיקה המזרחית ב-ynet, ר.ב) לישיבות הפלייליסט, וזה לא היה קודם. אתה לא יכול לדעת אם במילא היו מכניסים אותו. השאלה היא אם הדברים שהיא עושה גורמים לדבר הזה לנוע יותר מהר. היא גם מובילה שינוי קריטריונים בתמיכה שמעודדים את התרבות בפריפריה. מירי רגב עושה את העבודה שלה".

"אנשים מרגישים שיש להם יותר ביטוי". אוהד קנולר(צילום: ענת מוסברג)

אתה חושב שההתנהלות של רגב פוגעת בחופש הביטוי?

"אני חושב שתמיד יש מחסום של חופש הביטוי, והמחסום הוא לא כי החוק קובע שאסור, אלא כי לפעמים ההתנגדות של אנשים לדברים שמרגיזים אותם היא חסרת פרופורציות ולא קשובה. אין ספק שהמשמעות של חופש הביטוי היא גם לשמוע קצוות מבחינת החברה, היום יש מצב שהרבה מאוד אנשים מרגישים שהם לא באים לידי ביטוי בתרבות הישראלית. אני אומר את זה מהיכרותי עם הרבה דברים, הקול המזרחי מתחיל עכשיו לאט לאט לקבל את המקום שלו. הוא לא היה במיינסטרים ולא קיבל את הבמה שלו".

זה אומר שמבחינתך לפני כן הייתה אפליה?

"לא אומרים למישהו 'אתה לא תדבר בגלל מי שאתה', אבל בסוף צריך לבחור למי לתת את הכסף. אם אתה מסתכל על הטלוויזיה הישראלית לפני 15 שנה ומסתכל מי ישב שם, תראה שהיום המצב השתנה ושיש הרבה יותר מזרחים, ושהסיפורים הם כאלה פריפריאלים שלא היו בעבר. אולי היו, אבל לא באותה צורה. אין לי ספק שהרבה מאוד אנשים מרגישים שיש להם יותר ביטוי מאשר פחות ביטוי".

אוהד קנולר ובנו פטר(צילום: ענת מוסברג)

אז אתה לא מסכים עם האמנים?

"אני לא יודע מי הם האמנים. אני ייצגתי חלק גדול מהאמנים. יש פה אנשים שמשום מה נחשבים כמייצגי האמנים ויש להם דעה אחרת. הם אנשים שהצליחו לאסוף מספיק אנשים לעצומה, ובסוף יוצא שהם מייצגים את האמנים. מותר להם גם לדבר, הם לא יכולים להיות אחראים על איך הדברים יתקבלו. מותר להם להיאבק את המאבק שלהם. הבעיה היא יותר בשיח. ככל שיותר ויותר אנשים משני הצדדים של כל מאבק, שהוא לא רק ימין ושמאל אלא גם מזרחים ואשכנזים, יקבלו את המקום שלהם - יהיה פחות ויכוח ביניהם. אני אישית אשמח להופיע בקריית ארבע ואריאל, אבל אני יכול להבין אמנים שלא מופיעים מעבר לקו הירוק ורוצים לפעול על פי צו מצפונם. מותר לבן אדם להביע את דעתו ולהגיד מה שהוא רוצה".

קנולר (40), גרוש מהשחקנית נועה רבן, נמצא כבר יותר מ-20 שנה בתעשיית התרבות והבידור הישראלית, וברזומה שלו סרטים וסדרות כמו "יוסי וג'אגר", "הבועה", "בופור", "סרוגים" ו"סיפור על אהבה וחושך" שביימה נטלי פורטמן ("היא מקצוענית וממש לא דיווה").

בחודש האחרון עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה החדשה בהשתתפותו "מפלצות קטנות" (ימי רביעי ושבת 22:30 ברשת) - קומדיה שעוקבת אחר חייהן של ארבע משפחות, כשבתפקיד הילדים - בובות מפלצת. לצדו של קנולר מככבים גם שמרית לוסטיג, אדווה בולה, לירז חממי, אורי פפר ועוד. "זו סדרה מגניבה", הוא אומר, "זאת פעם ראשונה שאני עושה משהו שאני יכול לראות עם הבן שלי. הוא אמנם לא רואה את זה בשעת השידור, אבל הוא רואה. זאת פעם ראשונה שעושים דבר כזה בטלוויזיה, אני מרגיש שזה הולך להצליח בחו"ל וזה יימכר".

איך זה לשחק מול בובות?

"דני סירקין הבמאי הוא איש מקצוע ונעים ברמות קשות, שמסוגל להחזיק סט מאוד מורכב, כי לצלם את הבובות זה קשה. כשאתה רואה את התוצאה הסופית זה נראה כל כך אורגני, אבל בפועל המפעיל של הבובה מסתכל על המוניטור ועונה לך. זאת סצנה שלגמרי מתנהלת מול בובות. אתה משחק כאילו שאתה מדבר עם ילד, לנו זה לא היה קשה, בעיקר בגלל העבודה של המפעילים ושל הבמאי".

"חיבור חזק". אוהד קנולר ואלינה לוי(צילום: ענת מוסברג)

שמו של קנולר עלה לכותרות בחודשים האחרונים בעקבות רומן מתוקשר, שכבר הספיק להסתיים, עם כוכבת "האח הגדול" לשעבר והשחקנית אלינה לוי, אחרי ששיחקו יחד בסרט "מיומנו של צלם חתונות". "מצחיק, ידעתי שאני הולך

לעשות ראיון על אלינה", הוא אומר ומספר מעט על הקשר: "זה קרה הרבה אחרי שסיימנו לצלם את הסרט. הקשר בינינו התחיל כשהיינו בקאן, היו לנו המון זמן להיות ביחד ומצאנו חיבור מאוד חזק. יש בינינו המון הבנה וזה נגמר כשדברים לא הסתדרו".

מה לא הסתדר?

"אני לא אכנס לפרטים. אני עדיין מעריך אותה וחושב שהיא בחורה חכמה, עמוקה, רצינית ומעוררת השראה. אנחנו עדיין צריכים לעבוד יחד וזה לא משהו שמביך אותנו - כבר נפגשנו מאז הפרידה".

אתה מרגיש גרוש מבוקש?

"לא, אני לא מרגיש דון ז'ואן, ואני לא תולה את הדימוי העצמי שלי באם אני מצליח בקרב המין הנשי או לא. אחת שדוחה אותך נשארת בראש יותר מעשר שלא דוחות אותך. דחייה תמיד נצרבת יותר, זה פוגע אבל לא ממוטט אותי".