יועמ"ש הכנסת: לבדוק אם חוק ההסדרה לא ייחשב לסיפוח שטחים

אחרי הסערה שעורר בשבוע שעבר חוק ההסדרה שעבר בקריאה טרומית בכנסת התכנסה הבוקר (ג') הוועדה המיוחדת שאמורה להכין את החוק לקריאה ראשונה לדיון מיוחד, וגם היום לא שקטו הרוחות. הבעיות המשפטיות בחוק הזה, שאמור להסדיר יישובים ביהודה ושומרון ובראש ובראשונה לפתור את סוגיית עמונה שמיועדת לפינוי בסוף החודש הבא, עלו שוב.

מדובר בחוק שיזמה ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) המבקש להסדיר את מצבם המשפטי של יישובים ביהודה ושומרון בכל מקום שבו מתגוררים יהודים על קרקע שהוכח כי בעליה הם פלסטינים המבקשים את הקרקע בחזרה. מועלם-רפאלי מציעה כי בכל מקום שבו המדינה הייתה מעורבת בהקמת מאחז או במימונו, יימצא מסלול חלופי והמתגוררים בו לא יפונו באופן אוטומטי.

הצעת החוק מבקשת להפנות את הבעלים המקוריים של הקרקע לאחראי על הרכוש ביהודה ושומרון, והוא יציע לבעלי הקרקע הפלסטיני קרקע חלופית או פיצוי כספי בשווי 125 אחוז משווי הקרקע.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר הביע התנגדות נחרצת לחוק, ואמר שהוא מעורר קשיים משפטיים מהותיים וסותר את החוק הבינלאומי. הבוקר בדיון בכנסת הצטרף לעמדה גם היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, שהבהיר לח"כים כי ההצעה משייטת, לדבריו, מחוץ למים טריטוריאליים מוכרים וצריך לבחון כיצד להחזיר אותה אל חוף מבטחים. "עולה השאלה אם לא מדובר פה בסיפוח דה פקטו", אמר ינון, וציין כי מדובר במצב יוצא דופן שבו הכנסת מחוקקת חוק הנוגע לפלסטינים שאינם בעלי זכות בחירה.

עו"ד איל ינון(צילום: גיל יוחנן)

‏"מוקש ראשון שיש לתת עליו את הדעת הוא אם לכנסת יש סמכות לחוקק באיו"ש", אמר ינון בפתח דבריו. "ישראל הלכה בין הטיפות. היא מעולם לא קיבלה את זה שהשטח כבוש במובן הקלאסי והשטחים לא סופחו. אחת המשמעויות של העובדה המשפטית הזו הייתה שהם אינם נתונים לחקיקת הכנסת אלא תחת המפקד הצבאי. בחלוף הזמן החלה הכנסת לחוקק שם אך ורק מה שמכונה 'חקיקה פרסונלית' או 'משפט המובלעות', העוסק רק באזרחים הישראליים ששם. ההצעה מבקשת לשנות את הסוגיה ולחוקק ביחס לתושבים הפלסטינים ולשטחים ביהודה ושומרון. השאלה היא אם בכלל יהיה תוקף לחקיקה ואם זה לא יחשב לסיפוח השטחים דה פקטו", אמר.

לדברי יועמ"ש הכנסת, "העיקרון שלפיו אי-אפשר להטיל מגבלות ואיסורים על אנשים שאין להם זכות בחירה בפרלמנט, זה עיקרון יסודי דמוקרטי שההצעות חותרות תחתיו ויש לתת עליו את הדעת. זו עליית מדרגה בתחומי החקיקה. ברור שההסדר המוצע לא יתקבל על-ידי מדינות העולם, אך גם את פעולות ישראל כיום ביו"ש לא מקבלות רוב המדינות בהיבט המשפט הבינלאומי, כך שלא יהיה בזה שינוי גדול".

יוזמת החוק שולי מועלם-רפאלי(צילום: אוהד צויגנברג)

מייחלים לפתרון. עמונה(צילום: AFP)

עו"ד ינון הביע עמדה על הסעיף המבקש למצוא פתרון רק במקומות שהמדינה הייתה מעורבת בהם ואמר: "הטענה שהמדינה שלחה אנשים לשם היא חרב פיפיות שעלולה לחתור תחת מפעל ההתיישבות. מאז שהרשות הפלסטינית היא חלק מבית הדין הפלילי, זה פחות משנה שישראל לא חברה בו כי נוצרת סמכות לבית הדין לבדוק דברים שם. לכן יש לבחון אם קידום החוק פוגע במאמצי ישראל להימנע מהחלטה על חקירה".

"בבג"ץ בית אל", הסביר ינון בדיון, "התקבלה הטענה שהתיישבות היא צורך צבאי. בג"ץ אלון מורה נתן לגיטימציה משפטית גם במישור הבינלאומי לקיומן של התנחלויות באיו"ש בתנאים מסוימים, והתנאי העיקרי – שאותם יישובים לא יוקמו על קרקע פרטית. עכשיו יש לנו ערעור של הקונסטרוקציה הזו. ברור שיש פגיעה בקניין וההסדרים המוצעים בהצעת החוק אינם נוקטים איזונים במידתיות בין עלות תועלת וספק אם הם חוקתיים. המשמעות היא שלא יכולה להיות ביקורת חוקתית על החקיקה. יש פה ניסיון לאחוז בחבל שיש לכנסת סמכות לחוקק ואין לבית המשפט סמכות לדון בכך. נכון לעכשיו יש קשיים מורכבים בהסדר המוצע. יש פה פגיעה בשוויון כשמדובר בהסדר שלא אמור לחול על פלסטינים שהקימו בתים על קרקעות של יהודים בשטחים".

ינון התייחס למוקש נוסף - ניסיון לפתור ספציפית באמצעות החוק את בעיית עמונה ולמנוע את הפינוי המתוכנן שנקבע בהחלטת בג"ץ. "המוקש האחרון מתעורר מעצם ההחלה הרטרואקטיבית. מהלך מהסוג הזה חריג בשיטת המשפט שלנו והדוגמאות שמביאים אינן מתאימות למקרה שלנו. הדוגמה שישראל משחררת רוצחים שיש לגביהם פסקי דין חלוטים אינה מתאימה כי מוסד החנינה ידוע וקיים וכן במשפט הפלילי הקורבן אינו צד בסכסוך. ההצעה כרגע, במידה רבה, משייטת מחוץ למים הטריטוריאליים המוכרים, והשאלה אם אפשר להחזיר אותה לחוף מבטחים נתונה לכם".

במהלך הדיון התרעמה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) על העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא הופיע בעצמו לדיון ושלח נציגה להציג את עמדתו: "מה עם כבוד הכנסת?", תקפה רוזין. "אולי אני אשלח את העוזר הפרלמנטרי להקריא מדף את עמדתי?"