"להט"בים יחששו יותר מתרחישי עולם עוין"
רבים מהקהילה הלהט"בית סובלים מחרדה ודיכאון, והולכים בעקבות התחושות הללו לטיפול פסיכולוגי. יעל גזית שוחחה עם ד"ר גבע שנקמן על האופן שבו טיפול פסיכולוגי ללהט"בים שונה מטיפול פסיכולוגי בהטרוסקסואלים, וקיבלה ממנו טיפים שיעזרו בבחירת המטפל הנכון
לצערי, ואחרי כמה חודשים בהם ניסיתי להיפתח, הגעתי למסקנה שאני והפסיכולוגית שלי לא מבינות אחת את השנייה, וכך נותרתי לברר עם עצמי מה בדיוק קורה לי שם בפנים. אחרי שנתיים של הכחשות והעמדת פנים של סטרייטית - תוך הדחקה די ברורה של הרגשות שלי לנשים, החלטתי לתת לטיפול הפסיכולוגי עוד הזדמנות, וכך מצאתי את עצמי מחפשת פסיכולוגית חדשה.
הפעם הלכתי למישהי מבוגרת ומנוסה יותר. חשבתי שהטיפול יאפשר לי לגבש את הנטייה המינית שלי, כשהמטרה של הטיפול מבחינתי, הייתה לדבר על אפשרות של יציאה מהארון וקבלה עצמית. טעיתי, כי כנראה שלא הייתי מוכנה לטפל בעצמי ולשנות גישה. גם בסיבוב הזה נותרתי לבד ומבולבלת. לא הצלחתי לדבר בכנות, המצאתי סיפורים על סטוצים עם נשים והסתרתי היטב את הפחד האמיתי שלי, הפחד מאינטימיות.
רק בשנה האחרונה, עם הפסיכולוגית השלישית במספר, פתאום נפתח בי משהו שלא היה שם - רצון לשתף ולספר הכל. מה השתנה הפעם? לא יודעת להגיד בבירור. כנראה שגם אני עברתי שינוי עם עצמי והרגשתי מוכנה ובשלה יותר, אבל גם הפסיכולוגית שלי הציגה בפני אפשרות שלא הכרתי בעבר, מקום מפגש שמאפשר לי להכיר את עצמי טוב יותר, ובכך, גם לקבל את עצמי ואת הנטייה המינית שלי.
אבל לא לכולם המזל שיש לי. יש מאות, אם לא אלפי להט"בים שמחפשים עדיין את המקום השקט והמאפשר הזה. יש לא מעט מתבגרים ומבוגרים שלא מצאו עדיין את המקום שלהם בחברה הומופובית ומפלה, שלא מקבלת אותם בזרועות פתוחות, ובעיקר, לא מצאו עדיין את הדרך הטובה ביותר להיות שלמים עם עצמם. מתוך הצרכים האלה נפתחו בשנים האחרונות קליניקות שמאפשרות טיפול פסיכולוגי רגיש לחברי הקהילה. אפשר לגשת ולקבל טיפול בשירות הייעוץ בגן מאיר, ובשירות של קבוצת "פסיכולוגיי", שנותנת גם הכשרה למטפלים.
אחת החלוצות בתחום הזה היא הקליניקה בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. הקליניקה מנוהלת על ידי ד"ר אטי ברנט, והמטפלים בקליניקה מקבלים הדרכה וליווי בנושא טיפול רגיש לקהילה הלהט"בית. שוחחתי עם ד"ר גבע שנקמן-לכברג, פסיכולוג קליני, מרצה וחוקר בבית ספר לפסיכולוגיה בבינתחומי, כדי להבין מה ייחודי בטיפול פסיכולוגי ללהט"בים, ובאיזה אופן הוא שונה מטיפול פסיכולוגי להטרוסקסואלים ואוכלוסיות אחרות.
מה לדעתך המשמעות של טיפול רגיש לקהילה הלהט"בית?
"קודם כל, זה טיפול שמכיר בייחודיות של הקהילה. כמו שלא היית הולכת לרופא עור כי את רוצה שהוא יטפל לך בבעיות לב, כך גם הטיפול בקהילה הגאה. אנחנו פועלים לפי הקווים המנחים של איגוד המטפלים האמריקאי לגבי טיפול בקהילה הלהט"בית. המטפלים עצמם צריכים להכיר את הספרות הרלוונטית, את התיאוריות שמתייחסות לחרדה ודיכאון אצל מיעוטים שסובלים מאפליה וסטיגמה אשר גובים מחירים רגשיים, ובכך להבין את הרגישויות שיש בליווי הזה בטיפול".
"לדוגמה, המקום הטיפולי יכול להיות מקום שמלווה יציאה מהארון, ועל כן חשוב שהמטפל יוכל להכיר מחקרים שמקשרים יציאה מהארון לרווחה נפשית ולהעביר את המידע הרלוונטי הזה למטופל. לכן, מבחינה מקצועית, נכון יהיה אם מטפלים שעובדים עם הקהילה יקראו יותר מחקרים בנושא, ישתתפו בכנסים רלוונטיים, ויבחנו עמדותיהם כלפי הקהילה. צעדים אלו יובילו לטיפול רגיש ומקצועי יותר".
אילו תכונות צריכות להיות לפסיכולוג כדי לטפל באוכלוסיה להט"בית?
"כל המטפלים יכולים לעשות את זה, כל עוד הם לא יפחדו לקחת את כל האינפורמציה הרלוונטית, ללכת לכנסים בנושא עבודה ייחודית עם קהילה להט"בית, ולא יחששו לבקש הדרכה וליווי. חשוב כמובן להיפטר מדעות קדומות. חשוב שהמטפלים יאתגרו את עצמם וישאלו את עצמם מה הם מרגישים לגבי הנושאים העולים בטיפולים".
"לדוגמה, אם מטופלת לסבית מעלה את הנושא של הקמת משפחה, אז המטפל צריך לשאול את עצמו מה הוא חושב על זה, האם הוא חושב שיש צורך בדמות של אבא בכל משפחה ולברר מה הדעה שלו בנושא. חשוב להדגיש שרגישות זו תכונה חשובה, אבל הכרחי גם שהמטפל לא יהיה נחרץ מדי במובן החיובי של המילה. לדוגמה, אם למטפל יש דעות נחרצות לגבי יציאה מהארון והוא חושב שזה יהיה טוב למטופל - הוא עשוי להאיץ במטופל לצאת מהארון, בזמן שהמטופל עוד לא מוכן לזה. גם קבלה מוגזמת זה לא טוב, כי אולי המטופל עוד לא שם, והמטפל צריך להיות רגיש לנושא".
האם טיפול פסיכולוגי בחברי הקהילה הלהט"בית שונה מטיפול פסיכולוגי רגיל?
"זאת לא מובלעת נפרדת, זה טיפול שכל הפסיכולוגים יכולים לתת. הטענה שלי היא שבכל תחום מטפל צריך להכיר את התחום שהוא עוסק בו, להכיר ספרות רלוונטית ולקבל הכשרה ספציפית. יש כאן אחריות מקצועית לגבי המטופלים שאתה עובד איתם, וחשוב לדעת מהם הצרכים הספציפיים שלהם. יש מחקרים מארצות הברית שמראים שלהט"בים פונים לטיפול נפשי יותר מהטרוסקסואלים באופן יחסי, אבל רק חלק קטן מאוד מלימודי הפסיכולוגיה הקלינית מתייחס לטיפול בקהילה הגאה ולצרכים הטיפוליים הייחודים שלה. זה פער עצום, והמטפל צריך לגשר על הפער הזה וללמוד את המחקרים שנערכו בתחום".
מהם המחקרים שנערכו בהקשר הזה בארץ? מה אנחנו יודעים להגיד היום על הקשיים הייחודיים העומדים בפני להט"בים שפונים לטיפול פסיכולוגי?
"חקרתי את הנושא עם פרופסור דב שמוטקין מאוניברסיטת ת"א. למשל, במחקר שהתפרסם ב- JOURNAL OF GAY & LESBIAN MENTAL HEALTH ערכנו השוואה בין 219 הומואים צעירים והשוונו אותם ל- 219 הטרוסקסואלים בני אותו גיל ומאותו מעמד סוציו-אקונומי. במחקר גילינו שהומוסקסואלים חוששים יותר ממתקפה אלימה כלפיהם ברחוב, חוששים יותר ממחלות, חוששים יותר מחוסר קבלה כלפיהם בחברה, חוששים יותר מאפשרות של בגידה בקשרים רומנטיים. לכל אלה קוראים 'תרחישי עולם עוין' והנושאים האלה מעסיקים יותר הומואים ולסביות".
"מחקרים בעולם מראים שיש שכיחות יותר גבוהה של חרדה, דיכאון ושימוש בחומרים אסורים אצל להט"בים. חשוב להבין שהם לא נולדים ככה, זאת תוצאה של סטיגמה, חוסר קבלה ותגובות של החברה אליהם, וחשוב שמטפלים יבינו את זה. אחת המטרות בטיפול היא להבין איך שומרים על אושר ורווחה נפשית בעולם שעלול להפוך לעוין".
איך לבחור את המטפל המתאים והרגיש ביותר?
אני חושב שכמובן ישנה חשיבות לרקע המקצועי והניסיון של המטפל, ובהחלט לגיטימי ומומלץ לברר עם המטפל אודות ההכשרה והניסיון שלו בעבודה הטיפולית בהקשר לסוגיות להט"ביות. כאשר למטפל עצמו יש עמדות שליליות, לעיתים אפילו לא מודעות, כלפי הקהילה, עלולה להשתחזר בטיפול דינמיקה של הסתרה של הנטייה, השתקה או אי-קבלה. אלו מצבים מאוד לא מוצלחים מבחינה טיפולית".
"כן ישנן מסגרות ייעודיות שידועות בדגש שהן שמות על רגישות לקהילה הלהט"בית, כגון שירותי הייעוץ שבגן מאיר, קבוצת פסיכולוגיי, קליניקת בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, וכל מסגרת שדואגת למעשה להכנסת סדנאות מעשירות לאנשי המקצוע, כדי שיתנו טיפול מקצועי ורגיש לקהילה הגאה. הרבה מטפלים פונים גם באופן עצמאי לכנסים מקצועיים, לדוגמה לכנס השנתי שבבית הספר לעבודה סוציאלית שבאוניברסיטת תל-אביב, בכדי להתעדכן בסוגיות הנוגעות בטיפול בחברי הקהילה הלהט"בית".
איך הטיפול יכול לעזור להם ומה זה יצריך מהם כדי שהם יצאו ממנו מרוצים?
"כמו בכל טיפול פסיכולוגי, ביסוס של אמון ראשוני בין הצדדים יאפשר למטופל לשתף בציפיות ובפנטזיות שלו מהטיפול. אם הברית הטיפולית חזקה, והמטופל מאפשר לעצמו לשתף את המטפל בקשייו ומצוקותיו, כמו גם בהשגותיו מהטיפול, יכול להתפתח דיאלוג משמעותי שבתוכו ייבחנו הסוגיות המעסיקות את המטופל".
"מחקרים רבים מראים כי כאשר הברית הטיפולית חזקה, שביעות הרצון של מטופלים מהטיפול עולה. רגישות ספציפית לצרכי המטופל מגבירה את הסבירות ליצירת ברית טיפולית חזקה, ומכאן מעלה את הסבירות לשביעות רצון של המטופל מהטיפול. במילים אחרות, טיפול רגיש מגביר את הסבירות ליצירת ברית טיפולית חזקה וביסוס יחסי אמון שבתוכם ניתן יהיה לעבוד על סוגיות מגוונות כגון קבלה עצמית, חשיפה עצמית, עבודה על הומופוביה מופנמת, עבודה על סוגיות הקשורות באינטימיות וזוגיות בקהילה, סוגיות של הורות חד-מינית ועוד".
ציינת שלימודי הפסיכולוגיה לא עוסקים בהרחבה בנושא טיפול בלהט"בים. האם מתוכננים מחקרים עתידיים?
"העיסוק בכיצד אנשים משמרים רווחה פסיכולוגית אל מול תרחישי עולם עוין נמצא גם במרכז מחקר עכשווי שאני עורך. השנה אערוך מחקר במסגרת סמינר בתואר השני לפסיכולוגיה קלינית שמועבר בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, שיבדוק התמודדות פסיכולוגית של להט"בים עם דגש על בדיקת מערך החוזקות לצד מערך הקשיים הניצבים בפני אוכלוסיה זו. כל אחד יכול להיכנס ולמלא את השאלון. מדובר בשאלון אנונימי שהמילוי שלו על בסיס התנדבותי".
אם המידע בכתבה זו רלוונטי עבורכם, אתם מוזמנים להשתתף במחקר המבקש להמשיך ולמפות קשיים לצד חוזקות בקרב אוכלוסיה גאה. השאלון בקישור הבא.
לפנייה לכתב/ת 
