שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הצלקת של הקיסרי היא מזכרת מבני שנפטר במוות בעריסה"
    דוד טל נפטר בגיל ארבעה חודשים ממוות בעריסה. "עוד לא עיכלנו בכלל שאנחנו הורים וכבר צריך להתמודד עם האובדן". לרגל שבוע שינה בטוחה לתינוקות, אמו מספרת על הקושי להמשיך הלאה והחששות שמלווים אותה בהריון המתקדם

    כשאורטל טל קיבלה שיחת טלפון מהגננת, היא לרגע לא חשבה על הנורא מכל. "היא אמרה לי לבוא מהר. מכיוון שלא הייתי בבית, בעלי הלך לשם. הייתי בטוחה שדוד, הבן שלי, סתם לא רגוע כי רק נכנס למשפחתון יומיים קודם". כשאורטל שמה לב שבעלה לא חוזר הביתה היא החליטה ללכת למשפחתון ושם כבר ראתה אמבולנס ומשטרה. ניסו לעשות החייאה לילד, ללא הצלחה, ובסופו של דבר בבית חולים נקבע מותו כתוצאה ממוות בעריסה, בגיל ארבעה חודשים.

     

    - איך מצליחים לעכל בשורה כל כך קשה?  

    אורטל: "ההתחלה הייתה נוראית. עוד לא עיכלנו בכלל שאנחנו הורים וכבר צריך להתמודד עם האובדן. שאלו אותנו בבית חולים במה אפשר לעזור לנו אבל לא הבנו בכלל מה המשמעות".

     

     (צילום: אלבום משפחתי)
    (צילום: אלבום משפחתי)

    אורטל ונח, בעלה, החליטו ללכת לפסיכולוגית כדי לנסות להתמודד עם האובדן אך היא לא הייתה בעלת ניסיון במקרים מסוג זה ולכן הם נפרדו ממנה מהר מאוד. אורטל נכנסה שוב להריון אך עברה הפלה טבעית. "הרגשתי שאני מקבלת מכה אחרי מכה", היא אומרת. "כל הזמן היו לי יסורי מצפון - 'למה לא נשארתי איתו עוד חמש דקות בבוקר?', 'למה לא לקחתי יום חופש באותו היום?' ועוד המון שאלות ומחשבות".

     

    - ובנוסף לכל צריך גם להתמודד עם תגובות מהסביבה

    "בהתחלה כעסתי מאוד על אנשים מסביבנו ששאלו שאלות מטומטמות כמו - 'למה שמת אותו במשפחתון?' או 'למה חזרת לעבודה אחרי ארבעה חודשים?'. היו גם כאלו שאמרו שהם לא יודעים איך לנחם אותנו ושהזמן יעשה את שלו. כל הקלישאות האלה לא מנחמות".

     

    - הזמן באמת עושה את שלו?

    "אחרי שנה וחודשיים הזמן עושה את שלו. למרות שהכאב לא מרפה למדנו איך להמשיך בחיים".  

     

    בזכות חיפושים באינטרנט של אחות של אורטל, הם הגיעו לקבוצת תמיכה בעמותת "עתיד" ושם הבינו שיש עוד זוגות שמרגישים בדיוק אותו הדבר. "התחברנו עם זוג נוסף שסיפר לנו שהשנה הראשונה אחרי הטרגדיה הייתה נוראית ושהם רבו על כל דבר. פתאום הבנו שאין לנו מה להתבייש במה שקורה לנו כי אנחנו לא לבד", מספר נח. "בקבוצה ובשיחות עם שוש הפסיכולוגית סוף סוף הרגשנו שהגענו למקום שמבין אותנו", אומרת אורטל. "להתמודד לבד זה פשוט בלתי אפשרי".

     

    - איך האבל השפיע על היחסים ביניכם?

    נח: בדרך כלל יש צרה לבנאדם ואז הצד השני תומך בו וזה יותר קל. במקרה שלנו זו הייתה צרה משותפת וכל אחד התמודד איתה אחרת. למשל אורטל רצתה שכל הבית יהיה עם תמונות של דוד ואני לא הסכמתי. היא רצתה לעבור דירה ואני רציתי להישאר. הבנו שכדי להישאר ביחד אנחנו חייבים לנתב את הרגשות על האובדן למשהו משותף של שנינו".

    דוד ז"ל. "הכאב לא מרפה אבל למדנו איך להמשיך בחיים" (צילום: אלבום משפחתי)
    דוד ז"ל. "הכאב לא מרפה אבל למדנו איך להמשיך בחיים"(צילום: אלבום משפחתי)
     

    מתי הרגעים הכי קשים?

    אורטל: "כשמישהו שואל אותי כמה ילדים יש לי. אם זה מישהו רחוק אני עונה שכרגע אין לי ואם זה מישהו קרוב יותר אני מספרת. בשבילי לדבר על דוד זה כמו אוויר לנשימה. כשהוא נולד עברתי ניתוח קיסרי ונשארה לי צלקת שלא אהבתי. היום הצלקת היא מזכרת מיוחדת שיש לי מדוד. אנחנו תמיד אומרים אחד לשני שאנחנו הורים בלי ילדים".

     

    נח: "אי אפשר לברוח מהשוואות. אנחנו מגיעים לשמחות של חברים ומשפחה ומאוד שמחים בשבילם אבל גם חושבים איך היינו יכולים לחגוג לו ימי הולדת וחגים ובן כמה הוא כבר היה היום".

     

    בימים אלו אורטל נמצאת בהריון מתקדם וממתינה לניתוח קיסרי. "יש הרבה חששות", היא מספרת. "לא רק שלנו, אלא גם של הרופאים. הם עושים לי בדיקה, אומרים שהכל בסדר אבל ליתר ביטחון מעדיפים שאעבור בדיקות נוספות. אנחנו קונים את הציוד לקראת הלידה ואני כבר מכירה הכל. יודעת איזה חיתולים אני מעדיפה, בגדים וכל דבר. יודעת הכל אבל אין לי אף ילד בבית".  

     

    רגשות אשמה של ההורים

    "בחודש-חודשיים אחרי מות התינוק מופיעים רגשות של כעס, רגשי אשם, עצב תהומי וחרדה. זה השלב שבדרך כלל ההורים ובני משפחתם מחפשים עזרה ומגיעים אלינו", אומרת שוש לוינסון, פסיכולוגית קלינית, מתנדבת בעמותת "עתיד" לחקר ולמניעת מוות פתאומי בתינוקות, ומעבירה קבוצות תמיכה להורים שאיבדו תינוק במוות בעריסה. "ההורים מרגישים צורך במקום שיכיל את הרגשות הקשים ובעיקר לפגוש הורים אחרים שחיים את אותו אובדן".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    לדברי לוינסון, "הפנייה לעזרה לפעמים מלווה באמביוולנטיות. יש מהפונים החוששים שאם יפסיקו להתאבל וחייהם יחזרו לשגרה זו תהיה בגידה בתינוק שלהם. אחרים חרדים מפני חשיפת כאבם ויש את אלו שלא מאמינים שמישהו יכול לעזור להם. רגשות האשמה מלווים את ההורים זמן רב ולזה מצטרפת התחושה שהסביבה מאשימה אותם".  

     

    להימנע מעישון והשכבת התינוק על הבטן

    568 תינוקות נפטרו בישראל ממוות פתאומי בעריסה בין השנים 2005 ל-2013. בשעה שבעולם חלה ב-24 השנים האחרונות ירידה דרמטית של 50-70% במקרי המוות בעריסה בשל יישום ההמלצות להשכיב תינוקות על גבם (ב-90% ממקרי המוות בעריסה התינוקות נמצאו שוכבים על בטנם) ולהימנע מעישון (90% מהאימהות לתינוקות שנפטרו באורח פתאומי עישנו), בישראל המספרים נותרו יציבים למדי. הסיבה - היענות ההורים והמטפלים הנוספים בתינוקות נמוכה יותר בארץ. כך עולה מנתונים עדכניים שהוצגו אתמול (ד') בכנס שערכו עמותת "עתיד" והמרכז הרפואי שערי צדק.

     

    "מחקרים פיזיולוגים בתינוקות תומכים בכך ששינה על הבטן ואמהות מעשנות פוגעים בתפקוד מנגנון ההתעוררות בתינוקות", מסבירה ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד, רופאת אף אוזן וגרון בכירה, מייסדת מרפאת נשימה ושינה לילדים וחוקרת דרכי נשימה בתינוקות וילדים במרכז הרפואי שערי צדק. בתינוקות שישנו על בטנם, נצפתה פגיעה בתפקוד הלב וכלי דם שהתבטאה בירידה בלחץ הדם ובדופק, בעיקר בתינוקות בני 2-3 חודשים, וכן ירידה בחמצון המוח".

     

    להקפיד על הנחיות הבטיחות

    "מוות בעריסה הוא סיבת המוות העיקרית בתינוקות עד גיל שנה", אומרת אורלי סילבינגר מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "השכיחות של התופעה עולה בחודשי החורף, כיוון שההורים נוטים יותר לעטוף את התינוקות ולחמם יתר על המידה, כמו גם עקב הפרעה בנשימה בגלל מחלות חורף כמו גודש בדרכי הנשימה. מקרי המוות מתרחשים לרוב בלילה ובזמן שינה. למרות אלפי מחקרים עדיין לא נמצא הסבר או גורם שניתן לזהותו ושעל פיו לנבא מי הוא תינוק הנמצא בסיכון. לכן על ההורים להיצמד להנחיות הקיימות כדי להפחית את הסיכון".

     

    דו"ח: ירידה ממוות בעריסה במערב, בישראל המספרים נותרו יציבים

     

    המלצות ארגון בטרם למניעת מוות בעריסה:

    • יש להשכיב תינוקות לכל שינה על הגב בלבד.

    • יש לשמור על סביבה בטוחה במיטת התינוק ולהרחיק חפצים רכים כמו כריות, בובות, מגיני ראש, שמיכות פוך ומצעים רפויים (הקפידו להדק את המצעים).

    • השתמשו במזרן נוקשה בעל תו תקן, בסדין תואם ומתוח ובמיטה או בעריסה בעלי תווי תקן.

    • חלקו חדר עם התינוק - השכיבו את התינוק לישון בעריסה או במיטה נפרדת בחדר ההורים, סמוך למיטת ההורים עד גיל חצי שנה ועדיף עד גיל שנה.

    • אין להשכיב תינוק לישון במיטת ההורים או האחים, על ספה או על כיסא או כורסה, לבד או עם ההורה.

    • אין להשאיר תינוק לישון בכיסא רכב או בעגלה.

    • יש להרחיק חוטים ושרוכים כמו חוטי חשמל או חוטי וילונות.

    • יש להימנע מחימום יתר - להקפיד לא לחמם את התינוק יתר על המידה באמצעות שכבות לבוש רבות מדי בימים חמים או חימום יתר של החדר. מומלץ לחמם את החדר ל-22 מעלות.

    • מומלץ להשתמש במוצץ בעת ההשכבה, אך לא לחבר בשרשרת או בגורם אחר שיכול להוות סכנת חנק. לתינוקות יונקים מומלץ לחכות לגיל 3-4 שבועות עד לביסוס ההנקה.

    • אין להשתמש במוניטור ביתי למניעת מוות בעריסה.

    • השתדלי להיניק - הנקה נמצאה כגורם מגן מפני מוות עריסה.

    • הקפידו על הימנעות מוחלטת מחשיפה לעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה.
     

    סרטון של משרד הבריאות עם המלצות למניעת מוות בעריסה. צפו:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""הצלקת של הקיסרי היא מזכרת מבני שנפטר במוות בעריסה""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים