המלחמה נגד החדשות המזוייפות בפייסבוק

בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב הולידה מתקפה חסרת תקדים נגד פייסבוק וגוגל על השפעתן של ידיעות חסרות שחר שפורסמו דרכן. גם אם שתי החברות מבטיחות לעשות יותר, לא בטוח שהן יכולות

שגיא כהןפורסם: 27.11.16 , 06:46

לא, האפיפיור לא פירסם במהלך מערכת הבחירות בארה"ב הודעת תמיכה פומבית בדונלד טראמפ. ולא, הדלפות ויקיליקס ממש לא הוכיחו כי הילרי קלינטון מכרה נשק לדאעש. ולא, סוכן FBI בהחלט לא רצח את אשתו והתאבד בנסיבות מסתוריות לאחר שהדליף את פרשת המיילים הפרטיים של קלינטון.

ובכל זאת, הסיפורים החדשותיים הללו, שלא היו ולא נבראו, פורסמו בשבועות שלפני הבחירות בארה"ב ברשת, הופצו דרך פייסבוק ומשכו כל אחד מאות אלפי תגובות, שיתופים ולייקים. מן הסתם נחשפו לעיני מיליונים רבים של אנשים.

בשבועות שחלפו מאז הבחירות זו פרשה שמסעירה את ארה"ב כולה: האם ייתכן שמספר גדול במיוחד של סיפורים מפוברקים בעלי כותרות בומבסטיות כנגד הילרי קלינטון, שפורסמו ברשת והופצו דרך פייסבוק ומנוע החיפוש של גוגל, הביאו לניצחונו של דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות?

דונלד טראמפ. הפוסטים סייעו לו?(צילום: AP)

הדוגמאות רבות: למשל, ידיעות שקריות נוספות גרסו, כי אובמה חתם על צו המבטל את החובה בהצהרת אמונים לדגל בבתי ספר, וכי קיצץ 2.6 מיליארד דולר מיוצאי הצבא ובמקביל העביר 4.5 מיליארד דולר לטובת מהגרים סוריים. בכלל, מתברר שמדובר בתעשייה שלמה: תחקיר של "באזפיד" חשף כי עשרות אתרים הפועלים ממקדוניה מפיצים בקרב תומכי טראמפ בפייסבוק ידיעות שקריות התומכות בו, זאת רק במטרה לייצר רווחים מפרסומות (למה דווקא טראמפ? כי ידיעות נגד קלינטון פשוט זכו לפופולריות גדולה יותר).

הפערים הקטנים בתוצאות הבחירות בארה"ב הביאו שורה של אנשים להאמין, כי אפילו אם אחוז קטן מהבוחרים החליט לבחור בטראמפ על סמך ידיעה שקרית נגד קלינטון, הדבר אכן היה עלול להכריע את הבחירות. זוהי, כמובן, טענה לא קלה לעיכול, ויש שיטענו כי היא מרחיקת לכת. הרי לפיה, האמריקנים בחרו בטראמפ לא בגלל שהאמינו כי יהיה נשיא טוב יותר מקלינטון, אלא פשוט כי הושפעו מכמה כותרות שקריות המכפישות אותה. הטענה מתעלמת, אגב, מהעובדה שגם נגד טראמפ פורסמו הרבה ידיעות שליליות בתקשורת - רובן אמיתיות לחלוטין - אך אלה דווקא לא הביאו להפסדו.

מארק צוקרברג

מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, אמר, כי לדעתו הרעיון שחדשות בפייסבוק השפיעו על תוצאות הבחירות מטורף לחלוטין. "מתוך כל התוכן בפייסבוק, 99% ממה שאנשים רואים הוא אותנטי. רק כמות קטנה מאוד הן ידיעות מזויפות ומתיחות. אלה שכן מתפרסמות אינן מוגבלות רק לדיעה פוליטית מסוימת. בסך הכל, מאוד לא סביר שמתיחות כאלה שינו את תוצאות הבחירות", אמר.

"ניצח בגלל פייסבוק"

השפיעו או לא - מה שברור הוא שיש בעיה אמיתית בפייסבוק ובגוגל, של עלייה בכמות החדשות המזויפות. לפי באזפיד, בשלושת החודשים האחרונים של מערכת הבחירות בארה"ב, 20 החדשות המזויפות הכי פופולריות יצרו יותר מעורבות (לייקים ותגובות) מאשר 20 הסיפורים המובילים מכלי תקשורת כמו "ניו־יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ואחרים. רבים הטיחו בפייסבוק כי היא לא עושה די כדי לסנן ידיעות מזויפות כאלה, ועל פי "ניו-יורק טיימס" בכירים בפייסבוק עצמה כינסו פגישה מיוחדת כדי לדון בשאלה הזו בדיוק.

גם הנשיא ברק אובמה מודאג, ואמר כי "בעידן שבו יש כל כך הרבה מידע שגוי, כשהכל נראה אותו דבר ואין הבדלים, אנחנו לא נדע על מה להגן". ואילו מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, אמר בראיון ל־BBC, כי היות שהפערים בבחירות היו קטנים, הוא מאמין כי בשוליים סיפורים מזויפים על טראמפ וקלינטון היו יכולים להשפיע על תוצאותיהן. אחרים היו בוטים יותר: "דונלד טראמפ ניצח בגלל פייסבוק", כתב בבוטות מקס ריד מ"ניו-יורק מגזין".

טענות דומות, להשפעה של סיפורים מזויפים על הפוליטיקה המקומית, עלו בשנים האחרונות במערכות בחירות ובמשאלי עם במדינות נוספות כמו הפיליפינים, אינדונזיה וקולומביה.

בישראל אנו נתקלים בפוסטים מזויפים, בסיפורים חדשותיים מפוקפקים, בתיאוריות קונספירציה, בשמועות לא מאומתות, ועוד, שמופצות במהירות דרך הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים; אך עדיין לא זכור מקרה שלאלה היו עד כה השלכות פוליטיות ממשיות.

המערכת תחזה שקרים

פרסומים שקריים לצורכי תעמולה הם כמובן לא המצאה חדשה. כבר במלחמת העולם הראשונה פירסמו עיתונים גדולים באירופה כתבות וידיעות חסרות שחר מהחזית, שהייתה להן השפעה רבה על דעת הקהל. אבל המצב כיום הוא ייחודי: כל גורם בעל אינטרס יכול ליצור אתר אינטרנט כמעט ללא מאמץ, להמציא סיפור, לזייף תמונה, ועד מהרה להביא להפצתו בקלות רבה באמצעות פייסבוק. אם הסיפור "מוצלח" - האנשים כבר ישתפו אותו ביניהם.

בפייסבוק יש כיום 1.8 מיליארד משתמשים פעילים, רבים מהם רואים בה מקור צריכת החדשות העיקרי. הפוסטים והידיעות החדשותיות מופיעים בפייסבוק בזה אחר זה, ללא היררכייה והפרדה. כתבה שקרית שפורסמה באתר חדשות מזויף עשויה להופיע בדיוק באותו פורמט, גודל וצורה, כמו כתבת תחקיר מוצלבת ובדוקה של "ניו-יורק טיימס".

(צילום: Shutterstock)

כך שאי-אפשר להאשים את הגולשים, המתקשים מאוד להבחין ולהפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית על כל פוסט שהם נתקלים בו. כשאנו נתקלים במשהו בפייסבוק - האינסטינקט הראשוני הוא להאמין. לפיכך, האצבע המאשימה והדרישה לצמצום התופעה מופנות כלפי פייסבוק וגוגל. השתיים, שלא נותרו אדישות מול הסערה הציבורית, כבר החלו לפעול. צוקרברג מיהר לפרסם בפוסט בפייסבוק שורה של צעדים שבהם תנקוט פייסבוק בתקופה הקרובה כדי לצמצם את התופעה.

פייסבוק מסתמכת כבר היום בעיקר על דיווחי גולשים כדי לזהות מהו סיפור מזויף. אך צוקרברג טוען, כי החברה עובדת על פיתוח מערכות שמסוגלות לזהות ולקטלג מידע שגוי מראש, ולחזות מראש אילו פוסטים יסומנו כמזויפים בסבירות גבוהה.

מדובר למעשה באלגוריתמים שיצליחו לזהות עצמאית בדרכים מתוחכמות פוסטים שהגולשים מתייחסים אליהם כסיפורים מזויפים. למשל, פוסטים אשר גולשים ששיתפו אותם מחקו אותם בעצמם זמן קצר לאחר שפורסמו (כי גילו שמדובר בהונאה), או פוסטים שאנשים רבים הגיבו אליהם עם לינקים לאתרים שמפריכים תיאוריות קונספירציה.

בנוסף, פייסבוק עובדת על דרכים להקל על אנשים לדווח על סיפורים כמזויפים, ותיעזר גם בארגונים ובגופים חיצוניים כדי לבדוק ולאמת עובדות. היא גם תשקול לפרסם אזהרות תחת סיפורים שדווח עליהם כמזויפים מצד גולשים או גופים צד שלישי.

הברז ייסגר

גוגל, מצידה, מתכוונת להסיר את תיבת "בחדשות" שמופיעה לפעמים בראש עמוד תוצאות החיפוש. תיבה זו אוספת סיפורים לא בדוקים מרחבי הרשת הקשורים למחרוזת החיפוש שלכם, ובמקום תיבה זאת עשויה להופיע התיבה "סיפורים מובילים" משירות "גוגל חדשות", אשר כולל כלי תקשורת בדוקים ואמינים, ולא פחות חשוב: גם פייסבוק וגם גוגל כבר הודיעו שאתרים המפיצים חדשות מזויפות ייחסמו משימוש ברשתות הפרסום שלהן, כשבכך הן בעצם סוגרות את ברז הכסף שהאתרים הללו קיבלו מפרסומות.

לא בטוח ששתי החברות יכולות לעשות הרבה יותר מזה. פייסבוק תיזהר מאוד לפני שתתחיל לברור בעצמה מה נכון ומה לא כבודקת עובדות וסיפורים בינלאומית. הסיכונים רבים: נניח שבלוגר אנונימי פירסם תחקיר על פרשת שחיתות. האם ניתן לדעת מיד כי מדובר בסיפור מזויף מתוצרת גולש עלום שהמציא סיפור, או שאכן מדובר בתחקירן עצמאי חרוץ, שהגיע לידיו מידע ממשי? ומה לגבי תיאוריות קונספירציה שמתפרסמות כל הזמן? ומה לגבי סיפור בעל יסודות נכונים, שכולל עובדות רבות לא נכונות? ומה עם סיפורים מכלי תקשורת רציניים, שפשוט שגו ופירסמו ידיעה לא נכונה בתמימות? ומה באשר לידיעות סאטיריות, שגם הן מפילות בפח גולשים רבים? ומה תעשה פייסבוק אם תיתקל בסיפור ביקורתי, מלא באי־דיוקים, המשמיץ את פייסבוק עצמה או את עובדיה?

זהו רק קצה הקצה של הדילמות. פייסבוק לא תיכנס לביצה הזו, ולכן היא סומכת על הקהילה שתדווח על סיפורים מזויפים ובעייתיים. אך כפי שאנו רואים - כשמדובר בתוכני הסתה ואלימות, זה לא תמיד אפקטיבי. וככל שפייסבוק הופכת למקור המידע העיקרי של חיינו, הבעיה הזו רק תחריף.