שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הרשמה לאוניברסיטה: יוצאי אתיופיה נדחים יותר
    מנתונים שפרסמה הלמ"ס עולה כי שיעור הדחייה בקרב יוצאי אתיופיה לעומת המועמדים היהודים בשאר האוכלוסייה הוא גבוה ב-10%. החדשות הטובות: מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה, וכך גם הציון הממוצע שהם מקבלים בפסיכומטרי

    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') נתונים על אודות סטודנטים יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה. מהנתונים עולה כי על אף העובדה שמספרם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים נמצא במגמת עלייה, עדיין קיימים פערים משמעותיים בינם לבין שאר הסטודנטים.

     

    מהנתונים עולה כי בשנת תשע"ה הגישו את מועמדותם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות ברחבי הארץ 1,015 מועמדים יוצאי אתיופיה. הם היוו 1.7 אחוזים מהמועמדים היהודים ו-1.4 אחוזים מהמועמדים כולם. כ-27% מהם קיבלו תשובה שלילית, לעומת 20% בקרב המועמדים היהודים.

     

    בקרב מועמדים לאוניברסיטאות, הפער בשיעור הדחייה בין יוצאי אתיופיה לשאר המועמדים היהודים גבוה עוד יותר ועמד על עשרה אחוזים - 30.2% לעומת 20.2%, בהתאמה.

    ניתן לראות מהנתונים כי בשנים 2015-1999, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמצא בעלייה - מ-747 בתש"ס ל-2,966 בתשע"ו. מדובר בגידול של פי ארבעה לערך. בשש השנים האחרונות, קצב הגידול השנתי הממוצע במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה עמד על 6.6%, לעומת כאחוז בקרב הסטודנטים היהודים.

     

    שיעורם של יוצאי אתיופיה בקרב הסטודנטים היהודים גדל מחצי אחוז בשנת תש"ס ל-1.3% בשנת תשע"ו. בשנת תשע"ה (2014/15), שיעורם של יוצאי אתיופיה בקרב הסטודנטים היה כשליש משיעורם בקרב יהודים בני 29-20.

     

    בחלוקה לפי תארים ומוסדות ניתן לראות כי בשנת תשע"ו, רוב הסטודנטים לתואר ראשון ממוצא אתיופי (55%) למדו במכללות האקדמיות הציבוריות (לא כולל מכללות לחינוך), לעומת כ-47% בקרב הסטודנטים היהודים. בקרב המכללות הלא מתוקצבות (פרטיות), שיעורם גדל מ-16% בתש"ע ל-26% בתשע"ו. בקרב האוניברסיטאות, שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים שם עמד על 32%, לעומת 40% מכל הסטודנטים היהודים.

     

    בחלוקה לפי מקצועות לימוד ניתן לראות שבשנת הלימודים תשע"ו (2015-16), שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה בקרב הסטודנטים היהודים לתואר ראשון היה גבוה יחסית בעסקים (2.8%), במקצועות עזר רפואיים (2.5%) ובמדעי החברה (2.2%), ואילו נמוך ברפואה (0.5%), במדעים (0.6%) ובהנדסה (0.9%). בשנה זו, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלומדים לתואר ראשון במדעי החברה היה 675, בעסקים - 498, ובחינוך - 471. סטודנטים אלו היוו כמעט שני שלישים (64%) מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון, לעומת כ-46% בקרב הסטודנטים היהודים.

    דוח הלמ"ס מתייחס גם לנשירה של סטודנטים יוצאי אתיופיה מהאקדמיה. על פי הנתונים, מבין אלה שהחלו ללמוד לתואר ראשון בתשע"ה כ-13% לא המשיכו את לימודיהם שנה לאחר מכן, לעומת כ-11% בקרב כל הסטודנטים היהודים. בקרב המכללות לחינוך שיעור הנושרים נמוך יחסית (12.6%) משיעורם בקרב הסטודנטים היהודים (25.7%).

     

    עוד עולה מהנתונים כי מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר שני גדל מ-53 בשנת תש"ס (1999/2000) ל-357 בשנת בתשע"ו (2015/16). הגידול השנתי הממוצע בשנים האחרונות (תש"ע-תשע"ו) היה 11.3 אחוזים. בשנת תשע"ו (2015/16), מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר שלישי עמד על 19. בשנה זו, שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתארים מתקדמים בקרב סטודנטים יהודים היה 0.7% לתואר שני ו-0.2% לתואר שלישי.

     

    בקרב מקבלי התארים בפועל עולה כי מספרם גדל מ-96 בשנת תש"ס ל-530 בתשע"ה. קצב הגידול במספר מקבלי תארים בקרב יוצאי אתיופיה עמד על 7.6% בממוצע בחמש השנים האחרונות. בשנת תשע"ה, בקרב יוצאי אתיופיה 416 קיבלו תואר ראשון ו-110 קיבלו תואר שני. בחמש שנים האחרונות, שבעה יוצאי אתיופיה קיבלו תואר שלישי, כעשירית האחוז מכל מקבלי תואר שלישי.

     

    בשנים תש"ס-תשע"ה, שיעור יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תואר שני יהודים נמצא במגמת עלייה, אך נשאר נמוך משמעותית משיעורם בקרב מקבלי תואר ראשון (0.9%) ומשיעורם באוכלוסיית הצעירים בני 29-20 (3.3%). בשנים תש"ס-תשע"ה, מספר מקבלי תואר שני עם עבודת גמר (תזה) היה 28, שהם 0.2% בקרב יהודים מקבלי תואר שני עם עבודת גמר בשנים אלו.

     

    שיעור הנשים בקרב יוצאי אתיופיה באקדמיה עלה מ-53% בתש"ס (1999/2000) ל-71% בתשע"ו (2015/16). לעומת זאת, שיעור הנשים בקרב כל הסטודנטים היהודיים היה יציב לאורך השנים (57%).

     

    דו"ח הלמ"ס מתייחס גם לבחינה הפסיכומטרית. בעניין זה עולה כי בשנת תשע"ה (2014-15) מספר הנבחנים יוצאי אתיופיה עמד על 615, לעומת 462 בשנת 2000. עוד עולה כי הציון הממוצע בבחינה הפסיכומטרית בקרב יוצאי אתיופיה עלה בכ-72 נקודות תוך 16 שנים (מ-375.4 נקודות בשנת תש"ס 1999/2000 ל-447.6 נקודות בשנת תשע"ה 2014/15). עם זאת הוא נמוך משמעותית מממוצע ציוניהם של כל הנבחנים (541 נקודות) ומשל היהודים שאינם יוצאי אתיופיה בפרט (576 נקודות).

     

    משק בית של יוצאי אתיופיה מכניס בממוצע כ-6,000 שקלים פחות

    בסוף שנת 2015 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 141.2 אלף תושבים. מתוכם, כ-85.7 אלף הם ילידי אתיופיה ו-55.5 אלף הם ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. עוד עולה מדו"ח הלמ"ס כי שיעור הגירושין בקרב יוצאי אתיופיה גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית הכללית. כ-16 מכל 1,000 הנשואים התגרשו בשנה שעברה, לעומת כ-9 מ-1,000 הנשואים בקרב כלל היהודים.

     

    אחוז המשפחות החד הוריות בקרב המשפחות האתיופיות גבוה במיוחד, ועומד על כ-29% - יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בקרב כלל האוכלוסייה. גם גודל משק הבית הממוצע בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסיה, ועומד על 4 נפשות לעומת 3.3 נפשות בממוצע.

     

     

    ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי בית של יוצאי אתיופיה, שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, היא נמוכה ב-34% מהממוצע בכלל האוכלוסיה - 10,238 שקלים בחודש לעומת 15,407 שקלים.

     

    כמו כן, ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב- 12,568 שקלים לעומת 18,671 שקלים בכלל משקי הבית בכלל האוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 8,522 שקלים, לעומת 12,323 שקלים בכלל האוכלוסייה. מספר המפרנסים במשקי בית של יוצאי אתיופיה עומד על 2 (נתון הכולל גם חיילים בשירות סדיר), לעומת 1.5 מפרנסים במשקי בית של כלל האוכלוסייה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרשמה לאוניברסיטה: יוצאי אתיופיה נדחים יותר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים