שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: ההלכה האתיופית - כמו בימי בית המקדש
    יחסי אישות נאסרו בשבת, הנשים הנידות חיו ב"אוהל הדם", האבלים התגלחו - ונרות שבת היה אסור להדליק: לרגל חג הסיגד חשף ד"ר יוסי זיו מחקר על החיים הדתיים של יהודי אתיופיה, והדמיון המובהק ביניהם - לבין שמירת ההלכה בימי בית המקדש השני, "לפני שהמסורת הפרושית התקבעה והפכה למסורת היחידה"

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     

    ההלכה האתיופית – כמו האיסיים שחיו בקומראן: מחקר חדש המתחקה אחר המסורות של הקהילה היהודית האתיופית, מגלה דמיון מובהק ביניהן – לבין שמירת ההלכה בימי בית המקדש השני.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    במשך 18 שנים חקר ד"ר יוסי זיו את החיים הדתיים של יהודי אתיופיה, לפני העלייה לישראל. "זה אוצר של ידע שלא כתוב בשום מקום, ושמור במנהגים שלהם", הוא אומר ל-ynet. "הם אוצרים ידע עתיק וקדום מאוד שחלף מן העולם, והם דוגמה חיה למִנהגים שככל הנראה היו מקובלים בקרב עם ישראל בתקופת בית שני".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

     

    ד"ר זיו הציג את מחקרו ביום עיון שערך בית ספר שדה כפר עציון, לרגל חג הסיגד - החשוב בחגי יהדות אתיופיה, שחל היום (ד'). לדבריו, מצא הלכות רבות שלעיתים מנוגדות להלכה המקובלת היום בקרב קהילות ישראל, אך דומות לאלו המופיעות במגילות קומראן ובסִפרות בית שני.

     

    כך למשל, יהודי אתיופיה לא מדליקים נרות שבת, בגלל הבנת איסור הדלקת אש כפשוטו: אסור שתבער אש בשבת, גם אם מדליקים אותה מבעוד מועד. "הם גם לא מכירים את הכלל המפורסם 'פיקוח נפש דוחה שבת'", מציין זיו. "אצלם צריך להקפיד על שמירת השבת גם במחיר חיי אדם". לדברי זיו, עדויות למסורת דומה נתגלו בספר היובלים מהמאה השנייה לספירה, שנתגלה במגילות ים המלח.

     

    שולחן ערוך? הלכה הפוכה

    זיו מוסיף כי בתקופת בית המקדש השני חיו קבוצות יהודיות - הצדוקים, הבייתוסים והאיסיים - לפי מסורות שונות, עד שהמסורת הפרושית ניצחה והפכה להלכה הנהוגה כיום. כך למשל, בעוד שיחסי אישות בשבת נתפסים כחלק מעונג שבת, על פי ההלכה האתיופית הם אסורים, בגלל שהם נתפסים כמטמאים את הגוף. הלכה זו מופיעה במגילות קומראן וגם בספר היובלים.

     

    הסתירות בין ההלכה הנהוגה על פי השולחן ערוך, ובין ההלכה של הקייסים - קיימות בתחומים נוספים: לפי מנהג ישראל, אבלים נמנעים מתספורת ומגילוח זקנם, בעוד שאצל העדה האתיופית המנהג הפוך - להתגלח ולהסתפר קצוץ. גם כאן מצא זיו שורשים למנהג כבר בתנ"ך: "אחרי שבישרו לאיוב את את הבשורות הרעות, כתוב שהוא גזז את שערות ראשו. בכמה נבואות של ישעיהו ויחזקאל מתואר שיהודים גוזזים את שערות ראשם כמנהגי אבלות".

     

    בולטת מאוד במסורת האתיופית ההקפדה המחמירה על דיני טומאה וטהרה. הנשים הנידות והיולדות עברו להתגורר מחוץ לכפר, בבקתת דם, עד שנטהרו - בדומה לתיאורים המופיעים במגילת המקדש.

     

    זו הסיבה שברית המילה לתינוקות האתיופיים לא נערכה בבית הכנסת, כי התינוק נתפס כטמא בגלל שהוא יונק מאימו הטמאה, והברית נערכה ליד בקתת הדם, לעיתים קרובות על ידי אישה. רק לאחר תום ימי טומאת היולדת - 40 במקרה שנולד בן, ו-80 במקרה שנולדה בת - היו עורכים סעודה עם חזרתה לכפר, והיו נותנים לתינוק שם.

     

    היו חלק - והתנתקו

    הפערים בין ההלכה האתיופית לבין הלכות השולחן ערוך, כמו בהלכות שחיטה והלכות נידה, ערערו את מעמדם של הקייסים לאחר עליית העדה ארצה, ואף נתנו פתח לטענות המערערות על יהדותם של עולי אתיופיה. מבחינת זיו, ההתאמה בין ההלכות האתיופיות ובין המסורות ההלכתיות של תקופת בית שני, מעידה על הקשר השורשי של העדה ליהדות.  

     

    שירת הקודש של יהודי אתיופיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אני משוכנע שבעבר הקדום הייתה הקהילה הזו חלק מעם ישראל, ואז הם התנתקו. אנחנו לא יודעים מתי ובאילו נסיבות, אבל זה קרה לפני שהמסורת הפרושית התקבעה והפכה למסורת היחידה. יהודי אתיופיה חיו בגלות בניתוק מיתר עם ישראל, והמשיכו לשמור את מנהג אבותיהם עד ימינו".

     

    אלפי אנשים צפויים להגיע היום לטיילת ארמון הנציב בירושלים, בכדי לחגוג את הסיגד. החג שמצוין בתאריך כ"ט במרחשוון - 50 יום לאחר יום הכיפורים - הוא יום צום המשלב את חידוש הברית וקבלת התורה, עם הכמיהה לעלות לארץ ישראל ולזכות לבניית בית המקדש.

     

    הקהילה האתיופית נהגה לציין את היום בצום למרגלות ההר, במעמד הקייס וכהני העדה, ולאחר מכן לערוך סעודה גדולה. עם עליית יהודי אתיופיה לישראל, התקבעו החגיגות בטיילת ארמון הנציב הצופה לעיר העתיקה בירושלים, בהמשך היום יתקיים טקס ממלכתי בהשתתפות נשיא המדינה, ראובן ריבלין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחקר: ההלכה האתיופית - כמו בימי בית המקדש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים