שתף קטע נבחר

הורים תבעו: השיבו לנו את הבן שנמסר לאימוץ

בת 18 שמסרה את תינוקה לאימוץ, חידשה את הקשר עם אביו ויחד הם נאבקו להחזיר את בנם. אולם בתום הליך משפטי ארוך נקבע: איחרתם את המועד

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה בני זוג כבני 19, שדרשו להחזיר אליהם את בנם שנמסר לאימוץ לפני כשנה. בפסק הדין, שהותר לאחרונה לפרסום, הפך הרכב בראשות השופטת גאולה לוין החלטה מוקדמת של בית המשפט לענייני משפחה, שהורה להוציא את התינוק ממשפחתו המאמצת ולהחזירו להוריו הביולוגיים.

 

ב-2015 הרתה צעירה כבת 18 מקשר זוגי שניהלה עם בן גילה, אך גילתה על כך רק בחודש השביעי, לאחר שכבר נפרדו. הצעירה לא הייתה מעוניינת שההיריון יתגלה לבני משפחתה, ולכן לאחר הלידה התינוק הועבר למעון של השירות למען הילד והחל תהליך אימוץ.

 

במסגרת ההליך המשפטי ביקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על התינוק "בר אימוץ" כלפי אב לא ידוע, כיוון שהצעירה סירבה למסור לרשויות את שם האב. בית המשפט למשפחה באשדוד נעתר לבקשה ובפברואר השנה, בהיותו בן חודש, נמסר התינוק לבני זוג שהביעו רצון לאמצו.

 

כשלושה חודשים לאחר מכן גילה האב שנולד לו בן. הגילוי קירב את בני הזוג והם הגישו בקשה לבטל את האימוץ ולקבל את הילד אליהם. בית המשפט למשפחה נענה לבקשתם, אבל היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס לדין של התינוק הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

 

לטענתם, ההחלטה להחזיר את התינוק מהמשפחה המאמצת עומדת בניגוד להוראותיו הברורות של החוק, שלפיו בית המשפט לא רשאי לבטל תהליך אימוץ אם חלפו 60 יום ממסירת הילד להורים המיועדים. הם הוסיפו שהאם הביולוגית הייתה נחושה למסור את התינוק לאימוץ ושינתה את עמדתה רק בעקבות לחץ שהופעל עליה מצד משפחת האב. עוד נטען כי התינוק נמצא אצל המשפחה החדשה כשמונה חדשים, הוא נקשר אליהם, והחזרתו להוריו הביולוגיים תטלטל את עולמו ותהיה בניגוד לטובתו.

 

ההורים הביולוגיים טענו מנגד ששירותי הרווחה לא עשו די כדי לאתר את האב. הם הדגישו כי האב לא היה שותף לתהליכי האימוץ, שלא באשמתו, וכי האם הייתה במצב נפשי רעוע ויש לאפשר לה לחזור מהסכמתה.

 

השופטת גאולה לוין הזכירה שבחוק האימוץ נקבעו הוראות מפורטות במטרה למנוע "משפטי שלמה" כאובים מעין אלה. היא הבהירה שחלפו 110 ימים מהרגע שבו נמסר התינוק להורים המאמצים ועד להגשת בקשת הביטול, ובמקרה זה יש העדפה מוחלטת לאינטרס הקטין ביציבות על פני אינטרס ההורים הביולוגיים.

 

בפסק הדין צוין שבמקרה של הורה לא ידוע, המחוקק קבע שההכרזה על הילד כבר אימוץ תינתן אם אין "אפשרות סבירה" לאתר אותו, תוך ציון רשימת פעולות שעל המדינה לבצע. לדברי השופטת, כל הפעולות הללו בוצעו על ידי שירותי הרווחה ולכן לא הייתה עילה לבטל את ההכרזה.

 

"יש לזכור שקטין אינו סחורה שממתינה על המדף עד שבעליה ידרוש אותה", כתבה השופטת והזכירה שמדובר בתינוק שנותר בימי חייו הראשונים ללא הורה או קרוב. השופטת שרה דברת הצטרפה לפסק הדין, והשופט אריאל ואגו סבר בדעת מיעוט שמאחר שהאב לא ידע על הליך האימוץ, יש לנהלו מחדש.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ "הקטין": עו"ד מאיה חונגר
  • ב"כ המשיבים: עו"ד מתן חודורוב, עו"ד יוליה באיולה
  • עו"ד ישראל זלישנסקי עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים