הבחירות להנהגת פתח: מרואן ברגותי וג'יבריל רג'וב - המנצחים הגדולים

מרואן ברגותי, שכלוא בישראל לאחר שהורשע ברצח ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה, וג'יבריל רג'וב הם הזוכים הגדולים בבחירות להנהגת תנועת פתח. הבוקר (יום א') הסתיימה ספירת הקולות בבחירות לוועד המרכזי של פתח, שהוא מוסד ההנהגה העליון של התנועה. הוועד המרכזי מורכב מ-22 חברים ובראשו עומד אבו מאזן, שנבחר כבר בתחילת הוועידה השביעית של פתח לתפקיד היו"ר.

ברגותי נידון לפני עשר שנים לחמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנה בכלא על רצח חמישה ישראלים ומעורבות בארבעה פיגועי טרור וכן בניסיון לרצח ובחברות בארגון טרור. השופטים קבעו בשעתו כי "לא זו בלבד שהנאשם היה מעורב באופן אישי וממשי בשלושה פיגועי רצח, ובניסיון לפיגוע רצח נוסף, שבוצעו כולם בתחומי הקו הירוק נגד אזרחים חפים מפשע, הנאשם אף הנהיג את ארגוני הטרור מקרב הפתח לביצוע אינספור פיגועים נגד אזרחי ישראל. דומה כי אפילו הנאשם עצמו חש לא נוח לנוכח הראיות שהוצגו, לטעון שהוא מתנגד להרג אזרחים, והוא הסתפק בכך שאמר 'אני עקרונית נגד רצח אזרחים משני הצדדים'. עיקרון לחוד ומעשים לחוד".

מרואן ברגותי שעמד מאחורי פיגועים רצחניים. ארכיון (צילום: גיל יוחנן)

בנוסף החליטו חברי הוועידה לשריין את מקומם של ותיקי התנועה פארוק קדומי, סלים זענון ואבו מאהר רנים שיהיו חברי הוועד המרכזי לכל ימי חייהם ללא בחירה. בעקבות השריונים התמודדו בבחירות 65 מועמדים על 18 המקומות שנותרו פתוחים לבחירה.

ברגותי זכה ב-930 קולות מתוך 1,300 בוחרים, ואילו רג'וב זכה ב-887 קולות. אחריהם זכו הבכירים הבאים לפי מספר הקולות בסדר יורד: מוחמד שתייה שהיה אחד מחברי צוות המשא ומתן עם ישראל, חוסיין א-שייח שאחראי על התיאום האזרחי מול ישראל, מחמוד אל-עאלול שמכהן כראש התנזים של פתח, תאופיק טיראווי שהיה ראש המודיעין הכללי הפלסטיני בגדה, וסאיב עריקאת שמכהן כמזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף וראש צוות המשא ומתן הפלסטיני.

אחר כך ברשימה: חאג' איסמאעיל ג'אבר, ג'מאל מחיסן, נאסר אל-קודווה (אחיינו של יאסר ערפאת שהיה שנים רבות הנציג הפלסטיני באו"ם), אחמד חילס, מוחמד מדני (ראש הוועדה לאינטראקציה עם החברה בישראל מטעם אש"ף), סברי סיידם, סמיר א-ריפאעי, עזאם אל-אחמד (מחזיק תיק הפיוס עם חמאס מטעם תנועת פתח), עבאס זכי (דמות נצית ביחסה לישראל שמהווה אופוזיציה לדרכו של אבו מאזן), רווחי פתוח ודלאל סלאמה.

שתי דמויות בולטות שלא נבחרו שוב לוועד המרכזי הן נביל שעת', שהשתתף בסבבי המשא ומתן מול ישראל, וטייב עבד א-רחים - מזכ"ל הנשיאות הפלסטינית. דמות נוספת שנבעטה מהשורות הראשונות של ההנהגה היא סולטאן אבו אל-עינין, שהיה הסמן הנצי ביותר בין חברי הוועד המרכזי הקודם והיווה אופוזיציה לאבו מאזן בתוך ההנהגה.

הכישלון של אבו מאזן בוועד הנוכחי הוא בכך שהוא לא הצליח לרענן את השורות ולהכניס "דם חדש" וצעיר אל שורות ההנהגה המזדקנת של פתח. הוועד המרכזי החדש צפוי לבחור בקרוב את סגנו של אבו מאזן בתוך תנועת פתח.

בחירתם הגבוהה של ברגותי ורג'וב תיתן לשניים רוח גבית במאבק על הסגנות לאבו מאזן בתוך התנועה, וכן על המאבק שיתפתח בקרב הירושה אחרי לכתו של הראיס בן ה-81. לברגותי תמיכה עממית גדולה שנובעת לא מעט מעצם היותו אסיר ביטחוני בישראל. אנשיו ינסו למנף זאת לצורך בחירתו לסגנו של אבו מאזן וביום מן הימים גם כמועמד ראוי לרשת אותו. כבר היום הוא מכונה "נלסון מנדלה הפלסטיני", ויש מי שמנסים באופן תדיר להציגו כמועמד לפרס נובל לשלום.

רג'וב. רואה בעצמו מועמד ראוי לרשת את אבו מאזן(צילום: עמית שאבי)

רג'וב לעומתו רכש את האהדה העממית בו בתפקידו הנוכחי כיו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית. הוא רואה עצמו מועמד ראוי וטבעי לרשת את אבו מאזן אף שהוא לא הכריז זאת בפומבי - בניגוד לברגותי שכן עשה זאת. אנשיו של רג'וב צפויים להוביל אסכולה הפוכה שתטען כי המנהיג הפלסטיני צריך להיות מחוץ לכלא בישראל כדי שהוא יהיה אפקטיבי בפעילותו למען הקמת מדינה פלסטינית.

מי שכמובן נעדר מהרשימה אך שמו מרחף מעל הוא מוחמד דחלאן - ה"נמסיס" של אבו מאזן שהוגלה משטחי הרשות והודח מפתח אחרי שהואשם בניסיון הפיכה ומעשי שחיתות. אבו מאזן עשה כל שביכולתו לנקות את שורות ההנהגה מאנשיו הן בוועד המרכזי והן במועצה המהפכנית, שגם אליה נערכו בחירות שתוצאותיה יתפרסמו בהמשך היום.

היחידים כיום שיכולים להיות חשודים בתמיכה בו בוועד המרכזי הם תאופיק טיראווי ועבאס זכי. עם זאת, מקורבי דחלאן אומרים כי הוא מתכנן ועידה מקבילה במצרים שאליה יגיעו תומכיו. לא מן הנמנע שהוא יכריז בה על הקמת תנועה מקבילה ומתחרה בפתח בשל סילוק גורמי הכוח הנאמנים לו מההנהגה.