לטיול יצאנו - בכיתה
ליאת שמרלינג-מאיר הבינה שהיא לא יכולה להוציא את תלמידיה לטיול שנתי בגלל מזג האוויר, והחליטה במקום לעשות יום מחנה בכיתה. מסתבר שלא חייבים לצאת מבית ספר כדי ליהנות. חשיבה מחוץ לקופסה - גרסת האוהלים
מה צריך לפני שיוצאים לטיול? רשימת ציוד! ערכנו דיון בכיתה מה צריך בשביל "מחנה" בכיתה, וזאת רשימת הציוד שהילדים בחרו:
בבוקר יום חמישי הם הגיעו. זכרו שצריך להשאיר את הנעליים בצורה מסודרת מחוץ לכיתה והכריזו כבר בשמונה בבוקר שהם לא יוצאים להפסקות. דיברנו קצת על כללי המחנה שלנו ויצאנו לדרך. התחלנו ב"לקנות" ו"למכור" מוצרים ב"גזלן" של המחנה. יום קודם לכן, כל ילד הכין לעצמו ארנק מעוצב ומטבעות כסף, וכך הם עברו בין ה"גזלנים" השונים וקנו ממתקים. הם תרגלו חיבור, חיסור והחזרת עודף ואני הרגשתי קצת מיותרת.
כמובן שכמו במחנה אמיתי, גם אצלנו ככל שעברו השעות התחיל להחשיך (בכל זאת הייתה סופה בחוץ). הילדים קראו בעזרת פנס, "ציירו בכוכבים" ציור בעזרת מקלוני אוזניים וגואש לבן שהתגלו כדרך מופלאה לתרגל ריכוז ולייצר רוגע. אחר כך, בתוך האוהל ספרו צ'יזבטים, שיחקנו טלפון שבור ו"זרם" וקראנו סיפור כיתתי "לפני השינה".
רגע לפני שהלכנו הביתה ערכנו בדיקה - איזה ציוד יש לנו במחנה ותרגלנו חיבור, יצירה וקריאת דיאגרמה (לא, לא לימדתי אותם את זה לפני. הם פשוט הסתדרו).
סיימתי את היום עייפה אך מרוצה ועם שלוש תובנות משמעותיות:
1. לחשוב יצירתי: הטיול השנתי התבטל, יכולתי לקבל את זה ולעבור לסדר היום אבל החלטתי לעשות מעשה ולחפש אלטרנטיבה ראויה, יצירתית וחווייתית עבור תלמידיי. תכננתם משהו והוא לא יצא לפועל? נסו להפיק מהמצב את המיטב ולחשוב על חלופה טובה יותר.
2. להכין את הילדים מראש: הכנתי את הילדים לקראת יום המחרת. הם הכינו רשימת ציוד בידיעה פחות או יותר איך יראה היום וארגנו את הציוד בבית. בכיתה, דיברנו על כללים של יום שכזה כי הוא קצת שונה מיום רגיל, מהן הציפיות שלי מהם ואפילו איפה הם שמים את הנעליים בבוקר ומניחים את התיקים.
כשאתם הולכים למקום חדש, חשוב לעשות הכנה לילדים - איך הוא יראה, מי יהיה שם ומהם הכללים של המקום הזה. אתם לקראת שינוי בבית? דברו על כך עם ילדיכם. הכנה מראש מונעת אי ודאות, לחץ וחרדה ויוצרת ציפייה יותר ברורה ופחות מאיימת.
3. לראות את חצי הכוס המלאה: היה לי יום מתיש, אני לא אשקר לכם. הילדים נהנו מאוד אבל אני התעייפתי מ"לאסוף" אותם בין הפעילויות ולנסות ליצור שיחה, כשיש לי כיתה מלאה בשמיכות, ילדים יחפים, פנסים וממתקים. כשהרגשתי שיש יותר מדי בלאגן ורעש, לקחתי נשימה עמוקה והסתכלתי סביבי. ראיתי חבורת ילדים מאושרים, פעילים שלא חווים בשום צורה את הקושי שלי כרגע והבנתי שהתחושה היא רק שלי.
בטוחה שגם לכם יש ימים כאלה, כשפתאום הכל נראה שחור. אתם עייפים, מתוסכלים ואין לכם כוח לכלום. ברגע הזה, קחו נשימה וחפשו את נקודות האור ביום הזה. תמיד אפשר למצוא אותן ולהפוך את הנקודות הקטנות לקרן אור אחת גדולה.
אז לטיול/מחנה יצאנו ונקווה שגם לטיול האמיתי, נצא בקרוב.
הכותבת היא מחנכת כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג מורה בפיג'מה
לפנייה לכתב/ת 
