"ישראל ודרום אפריקה ערכו ניסוי גרעיני ב-1979"

עם עלות השחר ב־22 בספטמבר 1979 קלט לוויין ריגול אמריקני הבזק כפול מעל דרום האוקיינוס האטלנטי. ההבזק המסתורי עורר בהלה במסדרונות הבית הלבן ודווח מיד לנשיא ג'ימי קרטר. הסיבה לבהלה: ייתכן שמדובר בניסוי גרעיני חשאי שמישהו התאמץ להסתיר.

שלושה חשודים מיידיים עלו: ברית המועצות, דרום אפריקה וישראל - והחשד היה מפני שיתוף פעולה אפשרי בין שתי האחרונות בתחום הגרעין. מאז שבו והופיעו מדי כמה שנים טענות מגוונות וסותרות לגבי טיבו של ההבזק: תחילה סברו בארה"ב כי מדובר היה בניסוי גרעיני, אך לאחר מכן חזרו בהם וטענו: זה תקלה בלוויין. עכשיו, לראשונה מאז אותו בוקר דרמטי, מתברר באופן רשמי: בידי המודיעין האמריקני נמצאות הוכחות לכך שמדובר היה בניסוי גרעיני משותף למשטר האפרטהייד הדרום אפריקני ולישראל.

הוכחות רשמיות: הניסוי ב-1979 היה משותף לישראל ודרום אפריקה (צילום אילוסטרציה: רויטרס)

מאוסף מסמכים סודיים ביותר ומעדויות, הנחשפים היום באתר "הארכיון לביטחון לאומי" של אוניברסיטת ג'ורג'טאון ובמקביל ב"ידיעות אחרונות", עולה כי המודיעין האמריקני מאמין ברובו כי ישראל ודרום אפריקה ככל הנראה איחדו כוחות בניסוי גרעיני. ההערכה היא שמדובר היה בניסוי הראשון כדי להוכיח ש"פוליסת הביטחון" שהקימה ישראל כדי לוודא שלא תתרחש שואה שנייה אכן עובדת.

הגילויים החדשים טומנים בתוכם מידע מפתיע גם על אודות מקור ההדלפה לגבי הניסוי: המסמכים והעדויות כוללים את שמותיהם של שני ישראלים בכירים שהדליפו על הניסוי הכמוס. אוסף המסמכים מתפרסם היום לצד פרשנות נרחבת שנכתבה על ידי פרופ' אבנר כהן ממכון מידלברי ללימודים בינלאומיים במונטריי, יחד עם חוקר הארכיון והיסטוריון הגרעין ד"ר ויליאם באר.

מיד לאחר הפיצוץ המסתורי מיהרו בארה"ב להפנות אצבע מאשימה לעבר ישראל ודרום אפריקה: שלושה מדענים שגייס הסי־איי־אי אף חיברו דו"ח - שחלקים ממנו נחשפים לראשונה - וקבעו: "האותות מהלוויין הולמים גילוי של פיצוץ גרעיני באטמוספירה". מסקנותיהם נשענו על חומר מודיעיני שהצטבר, לרבות מדידת אותות באזור אוסטרליה - ופרה אחת במדינה שמתה ובדמה נמצא חומר רדיואקטיבי רב המאפיין פיצוץ גרעיני. אף שאותן ראיות נותרו חסויות גם כיום, פרופ' כהן מצטט ראיון שהוא ערך בנושא עם האדמירל סטנספילד טרנר, ראש הסי־איי־אי באותה תקופה, שאמר שהוא האמין כי ישראל ודרום אפריקה היו אחראיות לפיצוץ.

גם הנשיא קרטר השתכנע בכך, לפחות בהתחלה. "יש ראיות לפיצוץ גרעיני באזור דרום אפריקה - או שדרום אפריקה וישראל השתמשו בספינות או שכלום", כתב ביומנו ביום הפיצוץ. כמה שנים לפני כן כבר חשד קרטר בשיתוף הפעולה הישראלי-דרום אפריקני וביקש הבהרות בעניין מראש הממשלה מנחם בגין. זה ענה לו תשובה מתחמקת וטען כי ישראל לא מסייעת לדרום אפריקה לפתח נשק גרעיני. עם זאת: בגין לא השיב לשאלה בדבר שיתוף הפעולה הגרעיני עם מדינת האפרטהייד, שהפכה באותן שנים למבודדת בעולם.

בנובמבר 1979 הורה הבית הלבן להקים ועדת מומחים לחקור את העניין. כשזו פרסמה את מסקנותיה היא קבעה במפתיע: אין מדובר בניסוי גרעיני אלא ככל הנראה בתקלה בלוויין. עצם ההכרזה כי ישראל היא שביצעה את הניסוי חצי שנה בלבד אחרי חתימת הסכמי קמפ-דיוויד - שנחשבו להישג המשמעותי ביותר של קרטר - הייתה מחייבת את ארה"ב להטיל סנקציות על ישראל. "מבחינת קרטר", אומר פרופ' כהן, "לומר שישראל ביצעה ניסוי גרעיני זה היה לא פחות מסיוט ביעותים נורא".

לכן הגיעה הוועדה למעשה למסקנות שהיו נוחות לכולם. דו"ח חסוי של שירות המודיעין של הפנטגון שנחשף כינה את מסקנות הוועדה "טיוח פוליטי" וטען כי דובר בניסוי גרעיני. פיזיקאי בכיר שנמנה עם חברי אותה הוועדה אף הודה לימים במסמך מסווג כי היא עשתה "עבודת חפיף לא רצינית".

ואילו יו"ר הוועדה, פרופ' ג'ק רואינה, שמע מאחד מתלמידיו הישראלים באוניברסיטת MIT ב־1980 את הפרטים האמיתיים על מה שאירע באוקיינוס האטלנטי. לפי המסמכים, אותו "מקור" ישראלי היה לא אחר מאשר ד"ר אנסלם ירון, אחד מראשי פרויקט "יריחו" והמומחים המובילים של התעשייה האווירית.

תא"ל (מיל') עוזי עילם, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בתקופה המדוברת, אמר בתגובה להדלפה: "הכרתי את ד"ר ירון היטב והוא היה איש מיוחד וכישרוני וטיפוס מאוד עצמאי וססגוני. הוא היה ראש פרויקט הטילים ולא נגע בנושאי הגרעין, ולכן הסיפור כאילו הוא מסר מידע כלשהו נראה לי מוזר. לעצם העניין - פרשת ההבזק הכפול היא ככל הנראה תקלה בלוויין האמריקני, ולא אני ולא ישראל היינו מעורבים בה בכל דרך".

זמן קצר לאחר הניסוי פרסם כתב רשת סי־בי־אס בישראל, דן רביב, ידיעה מסעירה על כך שישראל ודרום אפריקה עומדות מאחוריו. הוא נסע לחו"ל ושידר משם את הידיעה כדי לחמוק מהצנזורה. המקור של רביב, שעד היום היה נסתר, מתגלה גם כן במסמכים החדשים של כהן: חבר הכנסת לשעבר אליהו שפייזר, בכיר מפלגת העבודה ומקורבו של שמעון פרס.

רביב סירב אמש להגיב לדברים או להתייחס לזהות מקורותיו. ד"ר אורה שפייזר, אלמנתו של שפייזר, מסרה בתגובה: "על פי היכרותי עם בעלי הוא לא היה אדם שמדליף". אף על פי שהמסמכים החדשים אינם משמשים "אקדח מעשן" שעל פיו ניתן לקבוע בוודאות כי אכן מדובר בניסוי גרעיני משותף לישראל ולדרום אפריקה, עד שייפתחו הארכיונים של הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, המידע החדש שמתפרסם היום ישמש עדות זרה נוספת לכך שיש בידי ישראל נשק גרעיני - וכי היא שיתפה פעולה עם מדינת האפרטהייד המצורעת כדי להשיג זאת.

אם אכן ביקשה ישראל לבצע ניסויים גרעיניים, כפי שנטען בתקשורת הזרה, היא הייתה זקוקה ליעד גיאוגרפי מתאים - ודרום אפריקה הייתה השותפה המושלמת. המדינה המבודדת בשל שלטון האפרטהייד הגזעני שיוועה לעזרה צבאית ולטכנולוגיה מודרנית. וישראל, כך עולה מהמסמכים החדשים, לא היססה לספק לה זאת.