התחזית: חורף לוהט / "מר עולם"
ב-72 אחוזים מהמפגשים הכפולים בשמינית גמר ליגת האלופות, הקבוצה שדורגה ראשונה בבית עלתה לשלב הבא. לאור כמות הענקיות הלא רגילה שמצאו את עצמן כסגניות בסיום שלב הבתים, אפשר בהחלט לצפות לקרבות רותחים. וגם: איך הפך המפעל היוקרתי לסוג של ליגה אירופית מורחבת
לכל הכתבות של נדב יעקבי במדור "מר עולם"
כן, זה היה משחק 34 ברציפות של ריאל ללא הפסד, שווה לשיא המועדון – ובמשחק הקרוב מול אוסאסונה זידאן יקבע כנראה שיא חדש – אולם ה-2:2 מול הגרמנים קבע שריאל תסיים רק במקום השני בבית 6 של ליגת האלופות. ויש לכך משמעות.
ביום שני בצהריים תתקיים בניון שבשווייץ הגרלת שמינית הגמר, כאשר 16 הקבוצות שהעפילו משלב הבתים ידעו מי יהיו היריבות שלהן במשחקים שיתקיימו בפברואר ובמארס הקרובים.
ריאל מדריד רגילה כמובן להעפיל מהמקום הראשון, והעובדה הזו מעניקה לה שני יתרונות: לקבל קבוצה שסיימה במקום השני בבית אחר, מה שאמור לסדר מפגש עם יריבה נוחה, ולארח את משחק הגומלין. הסטטיסטיקה אומרת כי ב-72 אחוז מהמפגשים הכפולים, הקבוצה שדורגה ראשונה העפילה לרבע הגמר בבית שלה. בערך אחת מארבע.
בשתי העונות הקודמות זה בדיוק מה שקרה. בשמונת מפגשי רבע הגמר העפילו לשלב הבא שש קבוצות שסיימו במקום הראשון ורק שתיים שסיימו במקום השני. לפני שלוש שנים כל שמונה מנצחות הבתים המשיכו הלאה, ואף סגנית בית לא הצליחה להעפיל לרבע הגמר.
על-פי תקדימי העבר לריאל מדריד יש אם כן סיבה לחשוש, אולם סטטיסטיקה לחוד – ומציאות לחוד. כמובן שלפני שהמשחקים התקיימו לא ניתן לדעת איך הם יסתיימו, אולם ההערכה הרווחת היא כי העונה הסיפור יהיה שונה לחלוטין. והסיבה ברורה: מעולם לא סיימו כל כך הרבה קבוצות גדולות ומועמדות להגיע רחוק במקום השני.
חוץ מריאל מדריד גם באיירן מינכן, מנצ'סטר סיטי ופריז סן ז'רמן סיימו כסגניות הבתים שלהן. למעשה יש יותר קבוצות "כבדות" בין הסגניות מאשר בין מנצחות הבתים – ברצלונה, אתלטיקו מדריד ויובנטוס הן בטופ האירופי והגיעו בשנים האחרונות לשלבים הגבוהים.
אגב, בגלל תנאי ההגרלה, שקובעים כי קבוצות לא יכולות להיפגש בשמינית הגמר עם יריבות מאותה מדינה ועם קבוצה מולה שיחקו בשלב הבתים, האופציות שנותרו פתוחות עבור ריאל מדריד הן יובנטוס, ארסנל, נאפולי, לסטר ומונאקו.
אם ריאל הייתה מסיימת במקום הראשון היא הייתה עלולה לקבל בהגרלה ביום שני את באיירן מינכן, מנצ'סטר סיטי או פריז סן ז'רמן. אז אולי באמת היה עדיף לסיים במקום השני.... המקרה של ארסנל הוא בדיוק הפוך. "התותחנים" היו משוכנעים שיסיימו במקום השני בבית שלהם, כי העריכו שפ.ס.ז' לא תיכשל בבית מול לודוגורץ, האלופה הבולגרית הצנועה. אבל פ.ס.ז' פישלה, סיימה רק ב-2:2 מביך ואפשרה לארסנל לסיים כאלופת הבית.
ה"מתנה" שקיבלה ארסנל על ההישג היא אפשרות לא רעה לקבל ביום שני בהגרלה את ריאל מדריד או באיירן מינכן. בעונה שעברה ארסן ונגר ביכה את העובדה שארסנל סיימה במקום השני וקיבלה בהגרלה את ברצלונה – לה היא הפסידה כמובן בשמינית הגמר. עכשיו הוא נשמע ציני כשאמר: "אם נקבל הגרלה קשה, לפחות ארגיש פחות אשם. אנחנו עשינו את המוטל עלינו ועכשיו נחכה ונראה מה יהיה".
דבר אחד בטוח: הפערים בין הקבוצות הבכירות ובין כל היתר בליגת האלופות רק הולכים וגדלים. למעט טוטנהאם, שעם כל הכבוד אין לה מסורת בליגת האלופות, לא היו כלל הפתעות בשלב הבתים, וכל הקבוצות שהיו אמורות להעפיל לשמינית הגמר עשו זאת.
רבות מהן עשו זאת כבר אחרי המחזור החמישי, כך שבמחזור השישי והאחרון היו לא מעט משחקים שהיו לפרוטוקול בלבד. ברצלונה ולסטר למשל עלו בהרכבים משניים, כאשר נתנו מנוחה למרבית הכוכבים לטובת משחקי הליגה בסוף השבוע. במקרה של ברצלונה זה לא ממש השפיע, כי גם המחליפים שלה מספיק טובים כדי לנצח את מנשנגלדבאך 0:4. לסטר, אלופת אנגליה למי ששכח, נראתה ממש פאתטית בתבוסה 5:0 לפורטו.
אבל הפער גדל לא רק בין הקבוצות אלא גם בין הליגות. לשלב שמינית הגמר העפילו 16 קבוצות משש הליגות החזקות באירופה. מעולם לא קרה שלשמינית הגמר עלו קבוצות משש ליגות בלבד.
וזו החלוקה: ארבע קבוצות מספרד (ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד וסביליה), שלוש מגרמניה (באיירן מינכן, דורטמונד ולברקוזן), שלוש מאנגליה (מנצ'סטר סיטי, ארסנל ולסטר), שתיים מאיטליה (יובנטוס ונאפולי), שתיים מצרפת (פאריז סן ז'רמן ומונאקו) ושתיים מפורטוגל (פורטו ובנפיקה).
רק לשם השוואה, בעונה שעברה הגיעו לשמינית הגמר קבוצות מתשע מדינות, כשהיו נציגות גם לבלגיה, רוסיה ואוקראינה. לפני שנתיים היו בשלב השני קבוצות משמונה מדינות, כולל קבוצות משווייץ ואוקראינה. ולפני שלוש שנים חוץ מהליגות הגדולות עלו לשמינית הגמר גם קבוצות מטורקיה, יוון ורוסיה.
העשירות יהפכו לעשירות יותר
המגמה הזו רק תלך ותתחזק בשנים הבאות. בעונה הבאה שיטת המשחקים תהיה זהה לזו של עכשיו, אבל החל מ-2018 ייכנסו לתוקף השינויים שהתרחשו כתוצאה מהלחץ של הליגות החזקות.
השינוי המשמעותי ביותר הוא כי ארבע הליגות הבכירות, אלו של ספרד, אנגליה, גרמניה ואיטליה, יקבלו ארבע נציגות מובטחות בשלב הבתים. כיום לספרד, אנגליה וגרמניה מובטחות רק שלוש נציגות מובטחות בשלב הבתים וקבוצה רביעית יכולה להעפיל משלב הפלייאוף. איטליה, שירדה למקום הרביעי באירופה, מקבלת רק שתי נציגות מובטחות בשלב הבתים וקבוצה נוספת בפלייאוף.
במילים אחרות, לארבע הליגות הגדולות יש כעת 11 מקומות מובטחים ועוד ארבע קבוצות יכולות להצטרף אליהן משלב הפלייאוף. החל מעוד שנתיים הובטח כי 16 מ-32 הקבוצות בליגת האלופות יגיעו מארבע הליגות הגדולות. ומה עם יתר 16 הכרטיסים?
ובכן, הליגות מהמקומות החמישי והשישי באירופה יקבלו שתי נציגות כל אחת, הליגות המדורגות 7 עד 10 יקבלו נציגה אחת, עוד שני מקומות מובטחים לזוכות בליגת האלופות ובליגה האירופית. המשמעות היא שלכל יתר 43 המדינות החברות באופ"א, כולל ישראל, יוותרו רק שישה כרטיסים – ארבע אלופות ועוד שתי קבוצות לא אלופות.
יש גם שינויים נוספים, הקשורים באופן חלוקת הכספים לקבוצות. על-פי תחקיר של העיתון הגרמני "קיקר" בכל עונה ירוויחו הקבוצות הגדולות כ-100 מיליון יורו מההשתתפות שלהן בליגת האלופות. מדובר בשיפור של עשרות אחוזים לעומת מה שהקבוצות מרוויחות כיום – בהתאם להישגיהן כמובן.
מה שיקרה זה שהגדולות והעשירות יהיו עוד יותר עשירות, והפער בינן לבין קבוצות הדרג השני, גם ברמה המקצועית, רק ילך ויגדל. התהליך הזה כבר קורה, אבל הוא צפוי להתעצם. אז אולי מבחינת השם המפעל עדיין ייקרא "ליגת האלופות", אבל המציאות היא שזו הופכת להיות בעצם הליגה האירופית הגדולה, זו שבה לקבוצות הקטנות מהמדינות הקטנות אין כמעט דריסת רגל.
כשזה יקרה, המשמעות של שאלות כמו מי תסיים במקום הראשון בבית ומי במקום השני תהיה שולית לגמרי. ואנחנו כבר לגמרי בדרך לשם.
לפנייה לכתב/ת 
