מגבעתיים לרמת החייל - שעתיים באוטובוס, 15 דקות ברכב

בכל בוקר, עשרות אלפי עובדים מכל רחבי הארץ מגיעים לאזור התעסוקה רמת החייל, בתל אביב. איך הם עושים את זה, זו כבר שאלה אחרת. שכן כל נוסע שזקוק לשירותי תחבורה ציבורית באזור, יודע כי קיים מחסור קיצוני בקווים ישירים מאזורי מגורים שונים במרכז, חלקם במרחק קילומטרים ספורים, לאזור התעסוקה הפופולארי.

קו 189 של דן - נסיעה מהגיהנום

מערים שונות במרכז הארץ לעבודה ברמת החייל:

אלן מור,עיתונאית ובלוגרית אופנה המתגוררת בגבעתיים, זקוקה לכמעט שעתיים כדי להגיע לעבודה ברמת החייל באמצעות התחבורה הציבורית. וכדי להפוך את הנסיעה למתסכלת עוד יותר, מדווחת אפליקציית הניווט וייז בכל בוקר באותן שעות, כי ברכב פרטי ניתן להגיע ליעד תוך 15 דקות.

"זה מעצבן, זה מזעזע. זה מתסכל וזה מעייף ואין תקווה שמשהו ישתנה. זה סיוט לעבור בכל בוקר את הפקקים של רחוב ביאליק ברמת גן. חייבים לשנות את מסלול האוטובוס, למה אני צריכה לנסוע בכל בוקר לעבודה באוטובוס מאסף שעוצר בכל תחנה?".

שביעות רצון הנוסעים, לפי הלמ"ס 

איציק לוי (צ'וצ'ו), איש תוכן המתגורר באזור כיכר מילאנו בחלקה הצפוני של תל אביב, נאלץ לנסוע בכל בוקר למקום עבודתו ברמת החייל - המרוחקת כארבעה ק"מ בלבד בקו אווירי - לפעמים במשך שעה. "הדרך לעבודה בכל בוקר מאד מתסכלת ומייאשת. כמעט בכל בוקר אני מאחר והצפיפות נוראית. כשגרתי במרכב העיר אלה היו שעתיים ושני אוטובוסים כדי להגיע. עברתי לצפון העיר ועדיין אני סובל".

צבי טסלר, עורך תוכן נוסף ואב לחמישה ילדים המתגורר בקרית מלאכי, נאלץ לנסוע בין שעתיים לשלוש שעות בכל בוקר לעבודה ברמת החייל, וגם הדרך חזרה לוקחת לו זמן דומה. ברכב פרטי הייתה הנסיעה אורכת כשעה אחת, עם אוטובוס הוא מבלה מדי יום עוד שלוש עד ארבע שעות על הכביש. "זאת מלחמת התשה. התחושה היא שהקברניטים שמחליטים על התחבורה הציבורית לא נוסעים בה".

נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן

לדברי טסלר, ממשלת ישראל לא מתעניינת בגורל האזרחים שחיים בפריפריה ובהיעדר תעסוקה באזור מגוריהם, חייבים לנסוע לעבוד באזור המרכז. "אני נוסע באוטובוס מקרית מלאכי לדרום ת"א, מחליף לרכבת שחוצה את העיר לתחנת בני ברק ומשם עוד אוטובוס לרמת החייל. אני בקושי רואה את הילדים, אך לא יכול להרשות לעצמי לקנות דירה בת"א כי מחירה כפול".

אלמוג מוסקוביץ, פרסומאי המתגורר בנתניה ועובד ברמת החייל, לוקח רכבת לאוניברסיטה בת"א ומשם שאטל או אוטובוס לרמת החייל, תהליך שלוקח לפעמים כשעה וחצי במקום 50 דקות במכונית. "לא נעים לפתוח ככה יום עבודה. אם לא היה כאן שיקול כלכלי, לא בטוח שהייתי משתמש בתחבורה הציבורית. המצב לא יכול להישאר ככה. מתחנת הרכבת באוניברסיטה יש שאטל לקריית עתידים, אבל הוא לא עוצר ברחוב הברזל".

(גל קולוג)

(איתי מרקמן ודפנה עורי)

עומר מדנס, מהנדס עיבוד תמונה המתגורר ברחובות, טוען שכבר התרגל לטרטור היומי של אוטובוס מקומי לתחנת הרכבת, משם רכבת לאזור ת"א והחלפה לאוטובוס שמוריד אותו במרחק דקות הליכה ארוכות מהעבודה. בסך הכל כשעה וארבעים וחמש דקות בכל בוקר בדרך לעבודה. "התסכול העיקרי הוא החלפת שלושה אמצעי תחבורה. הייתי שמח אם היה לי קו אוטובוס אחד או רכבת אחת שמגיעה לתחנה במרחק הליכה מהעבודה, אבל פשוט אין".

התפרסם לפני כשנה: שימו לב לפערים

גיל יעקב, מנכ"ל "15 דקות", מדגיש כי ברמת החייל עובדים מדי יום עשרות אלפי עובדים ולרובם אין קווים מהירים לעבודה. "לרוב הערים באזור המרכז אין קווים ישירים לרמת החייל. זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית לא תחרותי בהשוואה לנסיעה עם רכב פרטי. משרד התחבורה זיהה את הבעיה כבר בשנת 2008 והוציא דו"ח מסודר בשנת 2014, אך כמעט שלא נעשה כלום בנידון.

תגובת חברת דן: למרות העומס התנועתי הכבד המושת על גוש דן בשעות הבוקר, חברת "דן" נערכת החל מה-01.12.16 לשיפור משמעותי ביותר לבאי הרכבת מחד ולשדרוג התדירות ככל שניתן מנקודות המוצא מאידך.

תגובת משרד התחבורה: בין אזור התעשייה עתידים לרמת החייל פועלים למעלה מ-20 קווים המספקים שירות ליעדים בכל רחבי מטרופולין תל אביב. לא ברור מה מקור הנתונים שבפנייה, אך בדיקה שערכנו העלתה כי משך הנסיעה מגבעתיים לעתידים, בקו 52, הינו כ-40 דקות בממוצע או לכל היותר שעה ו-20 דקות בעת עומס חריג, ולא שעתיים. נסיעה מכיכר מילאנו לעתידים בקו 189, אורכת בממוצע 14 דקות ולעתים נדירות מעל 20 דקות, ולא 40 דקות כפי שמצוין בפנייה.