שתף קטע נבחר

צפו: כך ייראו קרונות הרכבת הקלה של גוש דן

אם הכול יתקדם כמתוכנן, בסוף 2021 תוכלו לנסוע בקו האדום של הרכבת, וכעבור שלוש שנים תופעל רשת של שלושה קווים. כך נראים הקרונות בהדמיה שפרסמה נת"ע. מתחת לפני הקרקע, יפעלו הקרונות בשליטה מרחוק ללא התערבות אנושית

 

 

במקביל להתקדמות ההכנות לכריית מנהרות הקו האדום, מקדמים בנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) את תכנון קרונות הרכבת ועיצובם. היום (ד') פורסמו הדמיות ראשונות של הקרונות במבט מבפנים ומבחוץ.

 

הקו האדום של הרכבת הקלה המחבר את פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב-יפו ובת ים יופעל באוקטובר 2021. במקביל מקדמים בנת"ע את תכנון הקו הסגול מבקעת אונו לתל אביב ואת הקו הירוק מראשון לציון וחולון עד הרצליה דרך תל אביב במטרה להפעיל אותם בשנת 2024.

 

הקרונות יכללו תאורת LED ומסכי מידע ויהיו נגישים לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים. הרכבת הקלה תורכב משני קרונועים מחוברים, באורך כולל של 70 מטר, וברוחב של 2.65 מטר. רכבת כזו מכילה כ-450 נוסעים. חלק מהמרחב מוקדש למושבים קבועים, וחלקו מאפשר עמידה נוחה עם ידיות אחיזה רבות, לצד מושבים מתקפלים.

מבט מבחוץ (צילום: נת''ע) (צילום: נת''ע)
מבט מבחוץ(צילום: נת''ע)

 (צילום: נת''ע) (צילום: נת''ע)
(צילום: נת''ע)

כך נראים הקרונות בפנים (צילום: נת''ע) (צילום: נת''ע)
כך נראים הקרונות בפנים(צילום: נת''ע)

 (צילום: נת''ע) (צילום: נת''ע)
(צילום: נת''ע)
 

"מה שהנחה אותנו בעיצוב הקרון היה בראש ובראשונה המחשבה על נוחות הנוסע", אומר אפי כליפה, מנהל אגף טכנולוגיות בחטיבת התכנון של נת"ע. "הקפדנו על נגישות במובן הכי רחב של המילה - החל מהגישה מהרציף אל הקרון, במפלס אחד רחב ונגיש, דרך נקודות עגינה בקרונות לכיסאות גלגלים, ועד עוצמת התאורה וגודל הכיתוב בשילוט. תהיה כמובן גם גישה לאינטרנט באמצעות wi-fi ברכבת".

 

לרכבת התל אביבית יהיה חרטום מעוגל. היא מצוידת במנגנון מורכב של בולמי זעזועים המותאם גם לנסיעה במנהרות, כדי לאפשר נסיעה מהירה, חלקה ושקטה. הנסיעה במנהרות מחייבת גם תקני בטיחות מחמירים: בקרונות יותקנו מצלמות אבטחה שישדרו כל העת גם לתא הנהג וגם למרכז הבקרה של הרכבת. בנוסף, לנוסעים תהיה אפשרות לתקשר בעת חירום עם הנהג ועם מרכז הבקרה באמצעות מערכת אינטרקום דיגיטלית המותקנת בכל קרון.

 

הקרונות תוכננו על-ידי החברה הסינית CNR שזכתה במכרז הקרונות של נת"ע בשיתוף חברת העיצוב הגרמנית בורו סטאובך (buro-staubach). על פי תוכנית העבודה הרב-שנתית לייצור הקרונות, ברבעון השלישי של 2017 יגיעו לישראל דגמי הקרונות הראשונים לצורך בקרה ואישור סופי של חברת נת"ע.

 

לאחר זכיית חברת CNR מסין במכרז עתרה חברת אלסטום הצרפתית לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטענה כי במכרז היו מבחני משנה שלא פורסמו כדוגמת שינוי הקריטריונים, פרוטוקולים חסרים ועדכוני ציונים בדיעבד. לאחר פרסום המכרז ב-2012, הוא עבר שינויים והתאמות, בהם הנמכה של תנאי הסף ודילול משקלו של מרכיב האיכות בניקוד הסופי - משמע: המחיר הנמוך הוא שקבע לבסוף מי יזכה במכרז. ארבע חברות אירופיות הגישו הצעות, אולם לבסוף נבחרה החברה האסייתית.

 

הרכבת הקלה היא חשמלית, ואין לה קטר נפרד. יש לה שמונה מנועים שמותקנים בקרונות, והיא ניזונה מחשמל דרך כבל עילי לאורך תוואי נסיעתה. היא גם תאגור אנרגיה בעת בלימה או נסיעה בירידה שתחזור למערכת החשמלית. באופן זה, הרכבת תייצר בעצמה כ-15 אחוזים מהאנרגיה הנחוצה לה.

 

כמו כן, נהג הרכבת הקלה ישלוט בנהיגה ובמהירות הנסיעה במפלס הקרקע בלבד. בנסיעה מתחת לפני הקרקע תתבצע באופן אוטומטי, ללא התערבות אנושית, באמצעות טכנולוגיית בקרה ושליטה מרחוק, באופן הזהה למערכות מטרו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נת''ע
הרכבת הקלה. הדמיה
צילום: נת''ע
מומלצים