שתף קטע נבחר

"גם לטייסים ישראלים יש מחשבות אובדניות"

על פי סקר חדש, 12% מהטייסים סובלים מתסמיני דיכאון קליני ומחשבות אובדניות. אז האם יש לנו מה לחשוש לפני שאנחנו עולים לטיסה הבאה? "גם הכשרת הטייסים בחיל האוויר היא לא ערובה לנפש יציבה, אבל אפשר להיותר רגועים"

מחקר חדש מגלה כי אחד מכל שמונה טייסים סובל מדיכאון קליני ואינו מטופל. מחזיר אתכם לאותה טיסת ג'רמן ווינגס? אל"מ (מיל') עו"ד נרי ירקוני, מומחה לתעופה ולשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי לוקח אותנו אל תוך מוחם של הטייסים. צפו בראיון באולפן ynet:

 

"המקצוע הזה שנקרא טייס, מעבר לכל הסטיגמות הטובות והרעות שדבקו בו, הוא מקצוע מיוחד, אבל טייסים הם גם בני אדם - למרות שכמה מהם חושבים שהם מורמים מעם", מסביר ירקוני. "אז לא, הם בני אדם וכמו כל שאר האנשים, יש להם בעיות בבית, במשפחה, בעיות פרנסה, בעיות בריאות ועוד בעיות אחרות ולכן כמו כל שאר האנשים גם הם יכולים להיתפס לדיכאונות כאלה ואחרים, זה נכון לכל האנשים באשר הם.

נרי ירקוני (צילום: אולפן ynet) (צילום: אולפן ynet)
נרי ירקוני(צילום: אולפן ynet)

"למקצוע יש לו כמה אספקטים. ראשית במשך שעות רבות טייסים נמצאים לבד. גם אם הם נמצאים עם עוד מישהו בקוקפיט אז זה עם עוד מישהו בתוך תא סגור הרבה מאוד שעות. לפעמים ממש לבד, גם מי שנמצאים איתו זה לא תמיד מישהו שמכירים אותו בכלל כך שהבן אדם נמצא הרבה מאוד מזמנו הוא עובד לבד. בין אם זה במטוס, ובין אם זה אחר כך כשהוא מגיע לאיזשהו מקום והולך לאיזו עיר זרה והולך לנוח וחוזר, ולזה יש משמעות.

 

יש כלים לזהות דיכאון

"הדבר השני זה שעות העבודה הלא מסודרות, לפעמים בהיפוך מהשעון הביולוגי שלנו, עובדים בלילות, במקומות מרוחקים ,יום כן יום לא, וגם נושא התזונה מעוות לחלוטין. לכן, המעטפת מבחינה בריאותיית ונפשית מאוד לא תומכת. מצד שני לטייסים יש הרבה זמן פנוי, כי הם לא עובדים רוב השעות. מפה והלאה זו כבר עבודה לפסיכולוגים להתחיל להגיד האם זה תורם לדיכאון או לא. אני יכול לומר מניסיוני עם השנים שהמקצוע הזה מאוד מקצין מצבים. כבר ראיתי בהרבה מאוד מקרים שמי שלמשל חייו המשפחתיים מאושרים, אז העבודה הזו עושה אותם יותר מאושרים. מי שחייו המשפחתיים לא טובים אז זה מוביל אותו למקומות עוד פחות טובים". 

 

שמעת פעם על מקרים כאלה שמצב אישי בבית הוביל למצב דיכאוני בעבודה עד כדי מחשבות אובדניות אפילו?

 

"כן. טייסים ישראלים, גם בחיל האוויר ולא רק בחיל האוויר, לא רק שהגיעו כדי מחשבות אובדניות - הם התאבדו בפועל. דובר על זה כבר לא פעם ולא פעמיים. זה לא קרה הרבה לשמחתנו אבל זה קרה, לא באופן שבו עשה את זה הטייס הגרמני, באופן הבזוי והגועלי של לקחת איתו עוד 150 איש. גם טייסים ישראלים חשופים לאותן בעיות כמו כל שאר הטייסים בעולם". 

 

אתה יכול להרגיע את מי שנתקל במחקר הזה? שאירוע כמו התרסקות ג'רמן ווינגס לא יחזור על עצמו? 

 

"לא יצא לי להיתקל פנים אל פנים בטייסים שהיו במצב דיכאוני. אני יודע שהיו כאלה, אני יודע שאפילו התאבדו, אני חושב שזה די חריג. בארץ רוב הטייסים הישראלים הם טייסי חיל האוויר וככאלה הם עברו מערכת סינון די נוקשה ונוקבת שנקראת קורס טיס.

זו לא ערובה מלאה לחוסן נפשי יציב לנצח אבל בוא נגיד שמי שעבר את קורס הטיס הישראלי סביר להניח שמצבו הנפשי הוא טוב והוא עומד בלחצים, כי אחרת הוא לא היה מסיים קורס טיס. הפילטר השני לא פחות חשוב, בגלל שאנחנו מדינה קטנה וזה גם קשור לחלק הראשון, רוב הטייסים במדינת ישראל מכירים אחד את השני. די נדיר שייקלעו לקוקפיט של מטוס שני אנשים שזו הפעם הראשונה והאחרונה שהם נפגשים. אז סביר להניח שאם אשב ליד מישהו שהוא במצב נפשי לא טוב, אראה את זה או שהוא יראה שאני במצב נפשי לא טוב. מעבר לכך, מי שיש לו בעיות מטבע הדברים, בשל היכרותנו אחד את השני, גם מדבר עליהן.

 

"אגב, ברגע שמתחילים לדבר על בעיות גם פותרים חלק גדול מהן מעצם השיחה והשיתוף. ולכן המחקר כבודו במקומו מונח, אני לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר, אין לי כלים לבחון או למתוח עליו ביקורת, אבל אני יכול לומר שגם אם זה קיים במידה כזו או אחרת בתעופה הישראלית אז להערכתי זה רחוק מאוד מאחד משמונה, וגם יש לנו מטבע הדברים את הכלים לזהות די בקלות את זה לדעתי מבעוד מועד. בקיצור, תהיו רגועים". 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
התרסקות ג'רמן וויגנס, ארכיון
צילום: gettyimages
מומלצים