יש אנשים רעים! זה נכון שיש גם אנשים שרע להם, אבל חלקם, בלי שום קשר, פשוט רעים. לא מעט מאיתנו חוטפים מכות מהגיהינום על הראש, ועדיין לא מרגישים צורך להרביץ לאף אחד. ויש אחד, הוא אולי לא האיש הכי רע בפלנטה, הוא מעולם לא הרים יד, ובכל זאת יש בו אלימות שקשה להסביר. מדבר ממש מעט, אבל הלשון שלו חדה, והוא בוחר להשתמש בה דווקא כדי לדקור אנשים. היה יכול להיות פילוסוף, או הוגה דעות. חבל. איזה בזבוז.
לטיפוס המעצבן הזה גם אין תירוצים. אי־אפשר לומר שהוא סובל בחיים האלה, ולמעשה רובנו היינו מתחלפים איתו מחר. יש לו הורים חמודים, שמכילים את הבלתי נסבלות שלו, ועוד עם כסף. גם בעבודה הוא כל הזמן מטפס למעלה. עוד קידום, עוד בונוס, גם הבריאות טפו־טפו־טפו, מפוצץ כריזמה, מלא חברים ובנוסף לכל הצרות גם חתיך. הבן זונה קיבל גוף של שוורצנגר, גובה של שחקן כדורסל ותווי פנים מושלמים, אלוהים פינק אותו. אז למה הוא כזה ילד מגעיל? ולמה חברה שלי לא הקשיבה לי? הרי כבר דיברנו על זה: הוא אפס. ואפס כפול כל מספר זה אין תוצאה. שום דבר טוב לא ייצא מזה. הוא רע. יש אנשים רעים, אז למה להתאהב דווקא בהם???
רצה הגורל והוא רצה בה. ואם כבר להמשיך את משחק המילים המגוחך, היא רצה אליו כמו ילדה אל אוטו גלידה. וכך המוישה אופניק הזה הצטרף לחוג חבריי, בעל כורחי, ובניגוד מוחלט לדעתי. ונכון שאכפת לי מנגה חברתי. ואני כמובן לא רוצה שהיא תיפול לפח שלו, אבל היי, תנו לי רגע להתעסק בי (הערת הבמאי — בשלב הזה נועם מתפוצץ מצחוק כי הרי אין רגע שבו אני לא מתעסקת בעצמי). הבחור הזה פשוט עושה לי רע. הוא לא בן אדם שאני מעריכה, כי הוא לא בן אדם.
זה טיפוס שהאגו גולש לו מהשיער, העיניים והנשמה. יש לו נטייה לפגוע באחרים בכוונה, רק כדי להרגיש שהוא צלף תותח. איש עסקים יהיר ששמעתי לא פעם מדבר בחוסר כבוד או בהתנשאות אל נותני שירות. יכול למשל להגיד לרותי מהמכולת שהוא מרחם עליה שהיא תקועה פה, מאחורי הקופה, בגיל 60, ולמה היא לא מתפטרת בעצם. אולי כי אין לה הורים עשירים? השחצן הזה מסוגל לראות אישה שמנה ופשוט להגיד לה שהיא צריכה דיאטה. וכן. אני כותבת לכם את זה מניסיון. או למשל לנגוע באישה של החבר הכי טוב שלו, ואחר כך לשקר לו שזה אף פעם לא קרה. מוסרי כמו דג מוסר. יש להם גם את אותו הריח.
דווקא יש סיבה שבגללה אני לא באה לאופניק טוב. כי טוב לי. אני לא רוטנת. לא מסוגלת להתחבר לתדר הציני שלו וזה משבש אותו לגמרי. מטמטם אותו לגמרי. שאני לא מתמוטטת ממנו כמו כולם. או צוחקת מהבדיחות המפגרות שלו. אז ברור למה דחוף לו כל כך לזרוק לי איזו הערה עוקצנית בכל פעם שאנחנו נפגשים.
ולא, זה לא טור של שנאה, זה טור של אהבה. כי אני אוהבת את נגה, ואוהבת את החברות שלנו. אז מה פתאום ההוא נכנס בינינו?
אבל אופניק בחר, משום מה, להתאהב דווקא בנגה שהיא בערך הבן אדם היחיד שער בשעות שלי בעמק חפר. גם היא גרה פה באזור, בין חדרה לנתניה, שם קיים מחסור קשה בשותפות ליין אדום. והנה אני יוצאת לפאב באזור שלנו. גם בתחום הזה יש מחסור. אין פה הרבה מקומות שפתוחים בלילה ומגישים אסקפיזם קר. למען האמת יש אחד. ולי יש אחת. אופציה ריאלית אחת לשתות איתה באחת בלילה, והיא הגיעה לשם, בדיוק כמו שקבענו. היא, וגם עוד אחד.
עכשיו הוא נעמד לידה ובוהה בי כאילו נפלתי עליו מהירח. סליחה, פה זה הירח שלי, אדוני! מה, מה אתה המום? גם אני גרה פה באזור, כמו החברה שלך, וגם כאן יש לי ציצי! בדיוק כמו בתל־אביב. אלא שהפעם הוא לא הציע לי ניתוח הקטנת נוכחות כמו תמיד, סתם שתק. מרגיז. שתק קצת והלך. יאללה ביי.
אבל אז הייתה דילמה. נגה נקרעה בין אמא לאבא, בין שני הורים גרושים, אז אתם יודעים מה היא עשתה? לא. מה אתם הייתם עושים? הייתם נשארים איתי, נכון? או לפחות מאלצים אותו לומר שלום.
נגה לא מכירה אותי שנים. אולי שלוש. אבל יודעת טוב מאוד שאני לא סובלת אותו, ושהוא לא סובל אף אחד, ושככה זה ייגמר. אני אפגוש את הגב שלו, ורגע אחר כך היא תפגוש איברים אחרים לגמרי במיטה. התסריט הנוכחי לא הפתיע אותה, אבל היא פשוט לא עמדה בזה.
רציתי לשאול אותה, "למה באת איתו? למה דווקא היום? למה התאהבת בכלל בכזה חרא של טיפוס?" אבל ידעתי, אי־אפשר להתעסק עם אהבה. כבר הייתה לי חברת ילדות שהתאהבה באהבת נעוריי. הוא קרע אותה ממני ולי לא הייתה ברירה אלא לקבל את רוע הגזרה.
עכשיו הפסדתי שכנה ערה. איאלץ לסבול מנדודי שינה לבד בלילות הקרובים, בתקווה שמתישהו היא תתעורר על עצמה. הוא עוד ינפץ לה את הלב, אבל עוד לא נברא הכפתור שמעביר אותך קדימה בזמן. אי־אפשר באמת ללמד מישהו אחר משהו מהניסיון שלך. אין קיצורי דרך, יש דרך, ואם הדרך שלה עוברת דרכו? אני לא זאת שתעמוד בדרכה. בקיצור, דרושה שותפה חדשה ליין. וכן, יש לי חרוז שנון עכשיו, אבל אין מצב שאני אלכלך את הפה בגללו.
איזה מתוק הוא. כשהוא הסתתר ממני ככה מאחורי הגב שלה, ממש ראיתי לרגע ילד מבוהל. נתמקד בילד. נתנחם במבוהל. ושתהיה שבת יפה וצלולה לכל המאוהבות שהיטשטשה להן לרגע הראייה. הוא יעבור לך. עוד תראי. אני אחכה לך כאן.
