עיראק רוצה לרכוב: מאבק נשי לדיווש אופניים

על פניו, רכיבה של נשים על אופניים לאור יום נחשבת למראה שגרתי. אך מסתבר שבעיראק לא כך הדבר, לפחות בשנים האחרונות. מי שיכולה להעיד על כך היא מארינה ג'אבר (25), שהגתה באחרונה יוזמה ברשתות החברתיות תחת הסיסמה "אני החברה", כחלק מפרויקט אמנותי גדול יותר שנועד להראות את עוצמתה של האישה העיראקית.

ג'אבר על הכביש בבגדד

"בהתחלה הסתובבתי בסמטאות ריקות ולאחר מכן עברתי לאזורים הציבוריים", סיפרה הפעילה הפמיניסטית שרואה ברכיבה על אופניים כמנוף לקידום שוויון בין הגבר לאישה בארצה. "כשרכבתי לבד זה התקבל בהתנגדות ולעתים הגיע לקללות ואפילו לכך שגברים ניסו להכשיל אותי בנסיעה על האופניים ולגרום לי למעוד".

גברים ונשים רכבו יחד

ג'אבר עצמה, שהפכה למרואיינת מבוקשת בעקבות המפגן הלא שגרתי, הסבירה כי המסר שלה לבנות הוא לאו דווקא שהן חייבות לרכוב על אופניים כדי להשתחרר מכבלי החברה, אלא פשוט להתחיל מהדברים הקטנים והפשוטים שקשורים לזכויותיה של האישה.

"לא רכבו אז על אופניים"

כאן נשאלת השאלה האם המוסכמה החברתית שלא מעודדת נשים בעיראק לרכוב על אופניים קשורה לדת. "אין שום אמירה דתית מפורשת באיסלאם שאוסרת על בן אדם לרכוב על אופניים כי באותו זמן לא היו רוכבים על אופניים", אמר העיתונאי העיראקי הגולה כמאל ילדו בסרטון שהועלה לרשת.

דבריו של ילדו נאמרו בתגובה לעיראקי שחי באיחוד האמירויות ואשר הפציר בשלטונות להתערב כדי לעצור את רכיבת האופניים מצד נשים ואף קרא למיליציות השיעיות "אל-חשד א-שעבי" לקטוע את ידן של רוכבות האופניים: "לך תדרוש לקטוע את ידם של מי שגונב את הכספים של עיראק ואת הכספים של העניים ולא אתה אלה שרוכבים על אופניים. אם זה היה נכון שהאיסלאם אוסר על רכיבת אופניים של נשים, אז כל המוסלמיות בעולם לא היו רוכבות על אופניים".

מדוושות בהנאה

אם המדינה לא אוסרת ולא הדת, אז מה כן גורם להסתייגות החברה מהאקט? בתוכנית רדיו בכלי תקשורת גרמני בשפה הערבית ניסתה לענות על השאלה אמל אל-ואסטי מאקדמיית בון בגרמניה. היא העריכה כי בניגוד לרכב שמכסה את האישה כשהיא נוהגת ולא ממש רואים אותה, נהיגת אופניים עשויה להיתפש כסוג של התגרות במין הגברי שרואה את גופה ויכול להתפתות ובמילים אחרות מדובר באקט לא צנוע.

שר לענייני מעמד האישה

הייצוג הדל מהווה אכזבה גדולה לנשות לבנון ולארגוני נשים שבשבועות האחרונים אף יצאו להפגין בדרישה שבממשלה החדשה לא יהיה לנשים ייצוג של שליש. ואם זה לא מספיק, אז הפרדוקס הגדול יותר שהעסיק את הרשתות החברתיות והתקשורת הלבנונית מאז היוודע הרכב הממשלה הוא שג'אן אוגאסביאן ימלא את תפקיד השר לענייני מעמדה האישה.

לדעת רבים, המינוי המדובר היה צריך להיות של אישה ולא של גבר. האופוזיציונר הסורי הגולה בלונדון מוחי א-דין א-לאזיקני סיכם: "מפאת המחסור בנשים בלבנון מינו את ג'אן לשר לענייני נשים".