בבית הלבן מבהירים: "אובמה לא ניסה לנקום בנתניהו"
בכיר בבית הלבן הכחיש את הטענות לפיהן ארה"ב נמנעה מהטלת וטו על ההחלטה נגד ההתנחלויות באו"ם בשל היחסים המתוחים בין הנשיא היוצא לראש הממשלה נתניהו: "להגיד שאנו לא עומדים מאחורי ישראל? העובדות לא מגבות אמירה שכזו". נתניהו הורה לשגרירים בניו זילנד וסנגל לשוב ארצה להתייעצויות
בזמן שבישראל מפנים אצבע מאשימה לעבר ממשלו של ברק אובמה על רקע החלטתו להימנע מהטלת וטו על ההחלטה נגד ההתנחלויות באו"ם, בבית הלבן מכחישים בתוקף כי מדובר בצעד שמונע מרצון של הנשיא האמריקני לנקום בראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע מערכת היחסים המתוחה בין השניים לאורך תקופת כהונתו של אובמה. "רצון לנקום? בשום פנים ואופן לא", הבהיר הלילה (בין שישי לשבת) בן רודס, סגן היועץ לביטחון לאומי, בראיון לרשת CNN והוסיף כי ההחלטה הגיעה מתוקף "מדיניות דו-מפלגתית, שקיימת זה עשרות שנים בארה"ב, של התנגדות להתנחלויות הישראליות".
לעיון בהצעת ההחלטה - לחצו כאן
"לקחנו את הצעד באו"ם כיוון שבמשך שנים ראינו האצה בצמיחה של התנחלויות אלה - ולמען האמת, אם המגמה הנוכחית תימשך, פתרון שתי המדינות יהפוך לבלתי אפשרי. השלום שאנשים רבים שואפים לו, שאזרחי ישראל כל כך רוצים - שבו ישראל תתקיים בביטחון לצד מדינה פלסטינית - יהפוך למטרה בלתי אפשרית", הוסיף רודס.
כשנשאל מה יגיד הבית הלבן לבכירים ישראלים שטוענים כי ארה"ב אינה עומדת יותר מאחורי ישראל, השיב רודס: "העובדות פשוט לא מגבות אמירה שכזו. רק לאחרונה הגענו להסכם על מזכר הבנות לסיוע ביטחוני לישראל בגובה 38 מיליארד דולר".
אמש, בהודעה שהוציא נתניהו לאחר אישור ההחלטה במועצת הביטחון, נטען כי "ממשל אובמה לא רק שלא הגן על ישראל נגד ההיטפלות הזאת באו"ם, הוא שיתף פעולה עמה מאחורי הקלעים". נתניהו הוסיף: "ישראל מצפה לעבוד יחד עם הנשיא הנבחר טראמפ ועם ידידינו בקונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, לבטל את הנזקים של החלטה אבסורדית זאת".
ההצעה עברה לאחר ש-14 מ-15 חברות מועצת הביטחון תמכו בה, בעוד שארה"ב נמנעה. אישור ההחלטה התקבל במחיאות כפיים. בתגובה להצבעה באו"ם הורה נתניהו לשגרירי ישראל בניו זילנד ובסנגל, שתיים מהמדינות שקידמו את הצעת ההחלטה ולישראל יחסים דיפלומטיים איתן, לשוב ארצה במיידי להתייעצות. במקביל הנחה ראש הממשלה את משרד החוץ לבטל את ביקורו הצפוי של שר החוץ הסנגלי בארץ בעוד שלושה שבועות ולבטל את כל תוכניות הסיוע לסנגל. עוד הורה נתניהו לבטל ביקורים בארץ של השגרירים הלא תושבים של סנגל.
שר החוץ של ניו זילנד, מוראי מק'קולי, התייחס להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם בעניין ההתנחלויות, שקודמה על ידי מדינתו, ולהחלטת ישראל להשיב ארצה את השגריר להתייעצויות בתגובה לכך. "זו לא הפתעה גדולה עבורנו שישראל מתנגדת בחריפות להחלטה, אבל אנחנו מקווים שהידידות בין שתי המדינות תחזיק מעמד למרות חילוקי הדעות", אמר בריאיון לאתר החדשות המקומי "NZ Herald".
כשנשאל השר אם מדובר בניצחון, ענה כי "זה ניצחון עבור אלו שקיוו לראות את מועצת הביטחון פועלת לקידום תהליך השלום במזרח התיכון, לאחר שמונה שנים של חוסר פעילות מוחלט בנושא".
הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ, שאותו הזכיר נתניהו בהודעתו אמש, צייץ בטוויטר זמן קצר לאחר ההצבעה באו"ם וההימנעות האמריקנית: "בנוגע לאו"ם – דברים ייראו אחרת אחרי 20 בינואר", כתב טראמפ, כשכוונתו ליום שבו יושבע לנשיא. בבית הלבן הגיבו על דבריו של טראמפ ואמרו: "בכל רגע נתון יש רק נשיא אמריקני אחד, ועד 20 בינואר – אובמה הוא הנשיא הזה".
מי שבירך על ההחלטה הוא מזכ"ל האו"ם היוצא, באן קי-מון, שכינה אותה: "צעד משמעותי לאישור מחודש של פתרון שתי המדינות". באן הוסיף כי ההחלטה היא דוגמה ל"מנהיגות ולמאמצים הקולקטיביים של הקהילה הבינלאומית, שהם קריטיים כדי להמחיש שפתרון שתי המדינות הוא עדיין בר-השגה".
מה אומרת ההחלטה?
בהצעה שעליה הצביעה מועצת הביטחון נטען כי הקמת ההתנחלויות על ידי ישראל הייתה מהלך "ללא תוקף חוקי אשר מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול למימוש פתרון שתי המדינות והשגת שלום צודק ויציב". ההצעה דורשת מישראל "לחדול באופן מלא ומיידי מכל הפעילות בהתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים - מהלך שהוא חיוני לצורך הצלת פתרון שתי המדינות".
בהצעה מדגישה בין היתר מועצת הביטחון שהיא לא תכיר בשום שינוי מקווי 4 ביוני 1967, ובכלל זאת בנוגע לירושלים, פרט לאלו שהצדדים הסכימו להם בעקבות משא ומתן. כמו כן, ההצעה קוראת לכל המדינות להבחין בעסקאות השונות שלהן בין מדינת ישראל לבין השטחים שנכבשו מאז 1967. כמו כן, ההצעה קוראת לצעדים מיידיים למניעת מעשי אלימות נגד אזרחים, ובכלל זאת מעשי טרור, וכן למניעת פעולות פרובוקטיביות והריסות.
עוד קוראת ההצעה לשני הצדדים לפעול על בסיס החוק הבינלאומי, ובכלל זאת החוק ההומניטרי הבינלאומי וההסכמים והמחויבויות הקודמים, כדי לשמור על השקע והאיפוק, וכדי להימנע מפעולות פרובוקטיביות, מהסתה ומרטוריקה משלהבת. בנוסף היא מפצירה לחזק את המאמצים הדיפלומטיים, האזוריים והבינלאומיים, כדי להשיג שלום מקיף צודק וקבוע במזרח התיכון, על בסיס החלטות האו"ם הקודמות - ועידת מדריד ועקרון שטחים תמורת שלום, יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים של הקוורטט, ומדגישה את חשיבות המאמצים לקידום יוזמת השלום הערבית והיוזמה הצרפתית לקיום ועידת שלום בינלאומית.
האיום המרכזי בהחלטה שאושרה אמש הוא שהיא עלולה להפוך את ישראל למדינה פושעת, בדומה למה שקרה עם דרום אפריקה בימי האפרטהייד. היא עלולה לפתוח פתח לתביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג ולהטלת סנקציות על ישראל – הן באו"ם והן באופן בילטרלי בין מדינות. אישים ישראלים המעורבים בהתיישבות ביהודה ושומרון יוכלו להיות חשופים לתביעות אישיות בבתי דין ברחבי העולם. ההחלטה גם פותחת פתח לקביעת מנגנוני פיקוח ודיווח על ישראל, דבר שיכול להוביל לסנקציות נגדה.
נוסח ההחלטה פותח פתח להטלת חרם על תוצרת מיהודה ושומרון, ובסעיף זה רואים בישראל מתן רוח גבית ל-BDS, תנועת החרם נגד ישראל. ההחלטה כוללת סעיף שלפיו מזכ"ל האו"ם ידווח למועצת הביטחון כל שלושה חודשים על יישומה. הדבר יגרום לחץ מתמשך על ישראל, והיא תיכנס למגננה – בדומה למגננה שבה מצאה את עצמה דרום אפריקה בימי האפרטהייד.
לפנייה לכתב/ת 
