בעיית העיכוב ביחידת יישוב סכסוכים במשפחה

החוק להסדר התדיינות בסכסוכים מפנה בני משפחה לפגישות "מהו"ת", אלא שהעומס גורם לדחיות. שופט קבע: אם כך - הצדדים יכולים לפנות לביהמ"ש

עו"ד אסנת חומסקיפורסם: 28.12.16 , 18:39

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה פנייה של אישה שהופנתה ליישוב סכסוך משפחתי במסגרת "מהו"ת" (ראו להלן), וקבע שהעומס הגורם לעיכובים רבים מאפשר לצדדים לוותר על הליך ההתדיינות ולפנות לערכאות משפטיות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה בא לעולם ב-2014 במטרה "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

לאחר שצד מגיש בקשה, המעורבים מופנים לפגישת "מהו"ת" (מידע, תיאום והיכרות) ביחידת הסיוע, במסגרתה הצדדים מנסים לפתור את הסכסוך בדרכים של גישור והסכמה. החוק קובע שפגישות "מהו"ת" צריכות להתקיים תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים. באותה תקופת המתנה של 60 יום לכל היותר מתקיים "עיכוב הליכים", נוהל שלפיו הצדדים מנועים מלנקוט הליכים משפטיים, למעט בקשות דחופות ובקשות לסעד זמני.

המקרה המדובר עסק בבקשת יישוב סכסוך משפחתי שהגישה אישה בנובמבר 2016, אלא שפגישת מהו"ת ראשונה נקבעה לפברואר 2017, כ-100 ימים לאחר מכן. יחידת הסיוע הבהירה לה שהמועדים נקבעים כך כיוון שהיחידה עמוסה מאוד. את מצב זה כינתה המבקשת "הפרת חוק".

האישה ביקשה מבית המשפט הורות על סיום הליכי יישוב סכסוך מכוח התקנות, ולקבוע שתמה תקופת עיכוב ההליכים. היא דרשה להורות על סגירת התיק, כך שתוכל לפעול על פי ההוראות החוק, כאילו היה זה המצב שלאחר הליך המהו"ת.

חוק זה חוק

השופט ארז שני הסביר שבית המשפט רשאי לקצר את תקופת עיכוב ההליכים, בין היתר במקרים חריגים שבהם המליצה יחידת הסיוע, בנימוק שההמתנה תגרום נזק. אלא שכאן, קבע, לא מדובר במקרה חריג שהרי אין המלצה כזאת. כאן מדובר בשיטה או בתופעה כללית שבה באופן קבוע פגישות מהו"ת נקבעות חודשים מראש – הרבה מעבר לתקופה שנקבעה בחוק – פשוט כתוצאה מעומס.

"ברור לי שיחידת הסיוע עושה כמיטב יכולתה, בתום לב ובמקצועיות, אלא שכל האמור לעיל עדיין אינו מתיר לאיש להפר, על דעת עצמו וכעניין שבשיטה, את הוראות המחוקק", כתב בפסק הדין. "ואולי טוב היינו עושים אם מראש, בכל מקרה של קביעת פגישה במועד רחוק לפי הוראות החוק, היינו 'מגלים' לצדדים כי הם רשאים להגיש בקשה לסיום עיכוב ההליכים".

השופט הבהיר כי אין "אשמים" בסיטואציה שנוצרה, אולם המצב התופעה מעמידה את בתי המשפט בפני בעיה ויש לספק פתרונות בהתאם לחוק. "בנסיבות אלה, אם יחידת הסיוע איננה פנויה והסכסוך נותר בעינו, 100 ימים או יותר, אין מנוס אלא להבין כי מן הראוי לסיים את תקופת עיכוב ההליכים כל אימת שנקבע מועד העולה על 45 הימים, ולראות את הודעת יחידת הסיוע בדבר המועד כהסכמה אוטומטית לעיכוב ההליכים".

לפיכך קיבל השופט שני את הבקשה וקבע כי תם עיכוב ההליכים. המשמעות היא שהמבקשת תוכל לפנות לערכאות משפטיות ולהגיש תביעה או בקשות אחרות, ואינה מוגבלת יותר.