אריתראי שוחרר מ"חולות" וישוב לזוגתו הישראלית
משרד הפנים סירב להכיר בכנות היחסים של מסתנן עם בת זוגו בארץ ושלח אותו למתקן השהייה בדרום. ביהמ"ש ביטל את ההחלטה ושחרר אותו
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לאחרונה לשחרר אזרח אריתראי ממתקן השהייה "חולות" בדרום ולאפשר לו לחזור לחיות עם בת זוגו הישראלית.
בכך דחה השופט רון שפירא קביעה של משרד הפנים שלפיה הקשר בין השניים אינו כן, והורה לאפשר להם להחל בהליך מדורג לבחינת היחסים ביניהם.
לפיכך הוחלט להעביר אותו למתקן השהייה בחולות, שם הוא התייצב בלית ברירה. בעתירה שהוגשה באוגוסט השנה טענו השניים שהם זוג מ-2013 ושהם מגדלים יחד את בתם, ולפיכך החלטת משרד הפנים לוקה באי סבירות קיצונית. לדבריהם, ה"סתירות" בתשובותיהם בראיונות נבעו מהבדלי תרבויות ומהעובדה שהעותר לא תמיד מבין מה נאמר לו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- פוטר בטענה ששתה אלכוהול. הפיצוי: 50 אלף ש'
- דירה שהבאת לנישואים תחולק בגירושין / דעה
- בנות זוג של נכי צה"ל זכאיות למימון טיפול נפשי ללא הגבלה
- אופנוען שנפגע מאוטובוס יפוצה ב-4 מיליון שקל
העותר הסתנן לישראל ב-2009 וקיבל רישיון שהייה זמני שחודש מעת לעת. ב-2014 הוא פנה למשרד הפנים והסביר שיש לו בת זוג ישראלית ולשניים ילדה משותפת. בשנתיים שלאחר מכן נערכו לו ולזוגתו שני ראיונות לבחינת "כנות הקשר" בלשכת האוכלוסין בחדרה, שם לא השתכנעו שהקשר אמיתי, בין היתר לנוכח סתירות שעלו מתשובותיהם בנוגע לנסיבות היכרותם, בני משפחותיהם וחבריהם המשותפים.
תביעה
102 אלף ש' לעובד אריתראי שנלקח ל"חולות"
מערכת PsakDin
עובד זר הועסק במשך 3.5 שנים במסעדת "מרתה" בת"א. דווקא כשהאשרה שלו פגה הגיעה ביקורת של רשות האוכלוסין. הוא תבע פיצויי פיטורים - וזכה
משרד הפנים התעקש שהחלטתו סבירה, מידתית ומבוססת על ראיות. לשיטתו, מדובר בקשר פיקטיבי שמטרתו השתקעות בישראל, ושהעותרים לא הציגו ראיות לכך שמדובר בקשר כן ואמיתי. עוד נטען כי ספק אם העותר הוא אבי הילדה, שכן השניים צירפו מסמך בקשה לקביעת אבהות, אך לא ציינו מה עלה בגורלו.
אבל השופט רון שפירא כתב בהחלטתו שמשרד הפנים כשל בדרך בחינת הבקשה והחלטתו אינה יכולה לעמוד. לדעתו, כפי שטענו העותרים, ייתכן שחלק מהסתירות שהתגלו בראיון נבעו מאי-הבנות ומהשוני בין התרבותיות ותפיסת המבנה החברתי.
כמו כן ציין השופט שמטבע הדברים, כשמשפחתו של העותר אינה בישראל, העותרת לא מכירה אותה היטב. בכל מקרה, ההליך המדורג יאפשר למשיב לבדוק את הנושא לאורך זמן. "בנוסף, והחשוב מכל, לעותרים ילדה שנטען לגביה כי היא בתם המשותפת", כתב השופט, והסביר כי עד שהעניין ייבחן, יש להניח שמדובר באביה הביולוגי: "החלטה שמשמעותה הפרדת קטינה מאביה הביולוגי מחייבת שקילת כל השיקולים הרלוונטיים בכובד ראש, ובראשם עקרון טובת הילד או הילדה".
לפיכך ביטל השופט שפירא את ההחלטה וקבע שמשרד הפנים יחיל על העותרים את ההליך המדורג. הוא הורה לדאוג לשחרורו של העותר ממתקן חולות על מנת שיוכל לשוב לביתו ולחייו עם העותרת.
עו"ד מירי נחשונוב, המייצגת בהליכים דומים מול משרד הפנים, מסבירה כי "לצערנו לא מדובר במקרה נדיר. פעמים רבות משרד הפנים ממהר להחליט כי זוגות אינם עומדים בתנאי של 'כנות הקשר' מבלי לתת להם הזדמנות להוכיח זאת. על כן, אין לקבל את החלטותיו כ'תורה מסיני' וחשוב לדעת מתי ואיך להילחם בהן. כפי שראינו כאן - זה עובד".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
