3,500 תיקים: הפרוטוקולים של ילדי תימן נחשפים

אחרי מחאה ציבורית ותקשורתית ובעקבות לחץ של משפחות רבות, פורסמו היום (ד') באתר הארכיון הלאומי 3,500 תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים העוסקים בפרשת היעלמותם של ילדי תימן. באתר ניתן לחפש אלפי ילדים שגורלם נחקר, להיכנס לתיקים האישיים, ולבחון היכן נקברו ומהי סיבת הפטירה.

היכנסו כאן לאתר הארכיון הלאומי . אם גיליתם פרטים אישיים שלא ידעתם על בני משפחותיכם בעקבות פתיחת הפרוטוקלים, ספרו לנו במייל האדום .

הפרשה הסעירה את המדינה מאז שנות ה-60 והשנה הטילה הממשלה על השר צחי הנגבי לפתוח את הפרוטוקולים של הוועדה הממלכתית, ועדת כהן-קדמי, ולהעלותם לאינטרנט. לפרסום שותפים גם הגנז ד"ר יעקב לזוביק והיחידה לחופש המידע במשרד הפרסום, והוא כולל את כלל מסמכי הוועדות שעסקו בפרשה. תחת חוק הגנת הפרטיות חלק מהפרטים שכוללים מידע אישי - מושחרים.

התיקים האישיים נחשפים(צילום: דוד אלדן, לע"מ)

שלוש ועדות קמו לבדיקת פרשת ילדי תימן. הוועדות בדקו 1,033 מקרים ומתוכם קבעה ועדת כהן-קדמי, שמסקנותיה פורסמו בשנת 2001, ש-972 תינוקות נפטרו ו-56 מקרים נותרו עלומים. הוועדה דחתה את הטענה לפיה הייתה חטיפה ממסדית של ילדים, אבל הגיעה למסקנה שבאותה תקופה הייתה "מסירה מזדמנת של תינוקות לאימוץ מבתי תינוקות ובתי חולים" ואולי יש בהם להצביע על גורל הילדים.

 

חקירת תיקי האימוץ נחשפים כעת ושופכים אור גם על הליכי האימוץ בישראל בשנות ה-50, אולם שמות הילדים מוסתרים על פי החוק. כך באחד מהתיקים מסופר על ילדה שנולדה ב-1950 ש"סודרה בבית התינוקות על ידי לשכת הסעד טבריה". נכתב בתיק ש"האם נעלמה וכל המאמצים למצוא אותה עלו בתוהו". איזה מאמצים נעשו? על פי המסמך פורסמה מודעה בעיתון דבר.

 

במקרה אחר, תינוקת הובאה על ידי אמה לבית תינוקות ורק לאחר שנה נעשו ניסיונות למצוא את ההורים שלא הגיעו לבית התינוקות, אך הם לא נמצאו בבית העולים. כמו במקרה הקודם גם הפעם פורסמה מודעה בעיתון דבר. בשנת 1954 ילדה אחרת נמסרה לאימוץ לידיהם של זוג ניצולי שואה, וזאת לאחר שנטען שאם הילדה עזבה את הארץ והאב אינו ידוע. הילדה הגיעה למשפחה על ידי מתווך פרטי שגם הוא עזב את הארץ וההורים לדבריהם לא יודעים דבר על עברה של הילדה או זהות הוריה. פקידת הסעד כתבה בתיק: "לא מתקבל על הדעת שהמבקשים קיבלו את הילדה בלי אישור לידה או חומר אחר המעיד על זהותה".

(צילום: ארכיון המדינה)

ריבקי דבש, ראשת היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, מסבירה את הליך חשיפת תיקי האימוץ. "אנחנו ניסינו לפתוח את מירב המידע שאפשר מתוך הבנה שיש חוסר אמון בכל מה שקשור לפרשה. יש את חומרי הגלם ששם השארנו מספיק מידע שיאפשר למשפחות לבדוק את הדברים. כל מה שקשור לאימוצים לא יוכל להימסר עם השמות, אבל בתיקים חשובים נעשה פנייה אקטיבית לבית המשפט כדי לאפשר את חשיפת המידע".

מסמכים מתוך חוות הדעת שהגישה עו"ד דרורה נחמני-רוט, פרקליטת ועדת כהן-קדמי, שופכים גם הם אור על הליכי האימוץ באותם שנים וייתכן שהם מדגישים את הצורך בפתיחת התיקים. ממכתבו של היועץ המשפטי של משרד הסעד בשנת 1952 עולה שאימוצים מבתי החולים היו עניין שבשגרה. במסמך נכתב שמדובר ב"טיפול בלתי מוסמך מטעם בתי חולים ציבוריים במסירת ילדים שנולדו בתוך כתליהם לכל מיני אנשים לשם אימוצם". היועץ המשפטי המשיך וכתב: "אינני רוצה להרחיב את הדיבור על כך, כמה קל הוא הדבר לנצל אפשרות מסירת ילדים שנולדו מחוץ לנישואים לידי אנשים המתדפקים על דלתות בתי החולים האלה כנגד תמורה או אבק תמורה".

נתניהו: "תיקון של עוול היסטורי"

"אנחנו עושים היום תיקון של עוול היסטורי, של התעלמות או העלמה, או אפליה - איננו יודעים, של גורל ילדי תימן", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במעמד השקת אתר האינטרנט ובו חומרי ועדת החקירה הממלכתית. "קרוב ל-60 שנה אנשים לא ידעו על גורל הילדים שלהם. זה דבר בלתי נתפס ואיננו מוכנים שהדבר הזה יימשך ולכן קבענו עיקרון של שקיפות ועיקרון של צדק".

צחי הנגבי, השר הממונה מטעם ראש הממשלה על פרשת ילדי תימן, הוסיף: "בעשור הראשון של המדינה הגיעו כמעט מיליון עולים אל שערי הארץ ושינו את פניה, אבל באותן שנים ממש אירעה טראומה, חוויה קורעת לב להרבה מאוד ממשפחות העולים. לאורך כמעט 70 שנה הפרשה הזו מסרבת לרדת מסדר היום כי הלבבות של המשפחות מסרבים להתנתק מיקיריהם. אנחנו חשים חובה מוסרית לחשוף את האמת ולאפשר היום למשפחות לנסות לסגור מעגלים. אני חושב שהצעד הזה יסיר מלב המשפחות את הספקנות, החשדנות ואת חוסר האמון שאפיין אותן, ובמידה רבה של צדק".

שרת המשפטים איילת שקד אמרה: "אני חושבת שלמדינת ישראל אין פריבילגיה להמשיך ולהסתיר את ממצאי הפרשה הזו. אין באמור להגיד שעם חשיפת החומר ינתנו התשובות לכל השאלות המטרידות, אבל ברור שללא חשיפת החומרים לא ניתן להמשיך לעסוק בנושא בצורה מספקת".