גרוש חויב להחזיר לאשתו כסף שהושקע בדירה

אחרי הפרידה דרשה אישה מבעלה כ-250 אלף שקל מכספי ירושה שהשקיעה בבית. בניגוד לפסיקות רבות בעבר, קבע בית הדין שהיא אכן זכאית לכך

עו"ד אורי צפתפורסם: 01.01.17 , 16:23

בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה גרושה והורה לבעלה לשעבר להחזיר לה כ-250 אלף שקל – סכום שהשקיעה מכספי ירושה בדירה שהייתה משותפת להם בעת הנישואים. זאת בניגוד לדעת פוסקים רבים, שלפיהם אם הרישום בטאבו משותף, אין חובה על אחד הצדדים להחזיר את הכסף.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

דירת בני הזוג נרכשה בכסף שקיבלה האישה בירושה. לאחר הפרידה היא תבעה מבעלה להחזיר לה את חלקו בעלות הרכישה, אך בית הדין הרבני האזורי דחה אותה בדעת רוב בנימוק שהדירה נרשמה בטאבו על שם שני בני הזוג – וזה מה שקובע לפי ההלכה. דעתו של הדיין בעמדת המיעוט בהרכב הייתה שונה: הוא קבע כי הרישום בטאבו אינו מהווה ראיה לכך שהאישה התכוונה לתת לבעלה חצי מהדירה במתנה. לטעמו, מאחר שהדירה נרכשה מכספי ירושה שהאישה הביאה ("נכסי מלוג") – הבעל לא זכאי לחלוק בהם.

תביעה

קרב גירושים: ויתר על הרכוש כי פחד מאשתו

עו"ד נורית פיש

רב חתם על תצהיר שמעניק לאשתו את דירתם. בית הדין קבע שהמסמך לא כשר: הגבר חתם כי אשתו איימה לפרסם בקהילה את העובדה שבגד בה

קרב גירושים: ויתר על הרכוש כי פחד מאשתו

נימוק נוסף שהציג הדיין היה כי בהנחה שהדירה ניתנה לבעל במתנה, האישה זכאית לקבל את מתנתה בחזרה, מאחר שלפי עמדת אחד הפוסקים, כאשר אישה "מורדת" (עוזבת את בעלה) כל צד זכאי לקבל את המתנות שהעניק לאחר.

בערעור שהגישה האישה לבית הדין הרבני הגדול היא הסתמכה על דעת המיעוט, תוך שהדגישה כי בזמנו רשמה את הדירה על שם בעלה משום שחששה שאחרת יתגרש ממנה. לעומתה טען הגרוש כי מלכתחילה כספי הירושה נכנסו לחשבון המשותף ושימשו לצרכים משותפים כך שברור שהכסף שייך לשניהם.

גם בבית הדין הרבני הגדול הדעות נחלקו, אולם במהופך: דעת הרוב סברה שעל הבעל לשעבר להחזיר לגרושתו את הכסף שהשקיעה בחלקו בדירה. הרב דוד ברוך לאו, שכתב את פסק הדין העיקרי, קבע שכעיקרון הרישום בטאבו קובע, אולם יש פוסקי הלכה שסבורים כי הרישום לא בהכרח מהווה ראיה לבעלות הבעל בדירה.

לכך התווספה עמדת הפוסק שהוצגה בדעת המיעוט של בית הדין האזורי, שלפיה אישה שמורדת בטענת "מאיס עליי" זכאית לקבל בחזרה את המתנות שהעניקה לבעלה. הדיין לאו סבר שאף כי לא מדובר בהלכה, יש לפסוק לפיה "כפשרה הקרובה לדין" ולהורות לבעל להחזיר לאישה את הכסף שניתן עבור חלקו בדירה.

עמדה דומה הביע הרב אליעזר איגרא, שלפיו שהאישה לא הייתה מודעת לכך שיש לרישום בטאבו השלכה קניינית. הוא הוסיף שדרושה אמנם ראיה חזקה כדי לטעון נגד "פעולת קניין" רשמית, אך במקרה הזה מספיקה העובדה שהדירה נרכשה מ"נכסי מלוג" שלא שייכים לבעל אחרי הגירושים.

דעת המיעוט ניתנה על ידי הדיין הרב דוד דב לבנון. לטעמו רוב הפוסקים קבעו שאישה מורדת מפסידה מתנות. בנוסף, בעת האחרונה נוטים בתי המשפט למשפחה לקבוע שגם כספי ירושה יכולים להיות משותפים אם נכנסו לחשבון המשותף או נרכש באמצעותם נכס משותף.

אלא שדעתו לא התקבלה כאמור. הערעור התקבל והגרוש חויב להשיב לאשתו 250 אלף שקל.