שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על אסטרולוגיה, אסטרונומיה וההבדלים ביניהן
    בתקופה המודרנית קיימת איבה גדולה בין האסטרונומים, אנשי המדע, לבין האסטרולוגים. לטענת האסטרונומים בפרט והמדענים בכלל, אין כל ביסוס להנחה שלגרמי השמיים יש השפעה כלשהי על עתידנו, גורלנו, בריאותנו וכדומה. סקירה היסטורית, חלק ראשון
    הנה עוד מעט נכנסת לה שנה חדשה, שנת 2017. כיום ברור לכולם שמעבר לחילופי הסימנים בצגים הדיגיטליים שמורים על התאריך, אין שום משמעות פיזיקלית לתחילת השנה החדשה. יותר מכך, פרוץ השנה החדשה אינה נקודה אבסולוטית בזמן - אלא מאורע רציף המתרחש במשך 24 שעות התלויות במיקום החוגגים על פני כדור הארץ המסתובב סביב צירו.

     

    כנהוג בסופה של כל שנה, ולא משנה לפי איזה לוח - עברי או לועזי, אמצעי התקשורת יסכמו את השנה שחלפה ויקוו כמובן שהשנה הנכנסת תהיה טובה יותר מקודמתה. החוגגים יחגגו, בעלי האולמות והמועדונים יעשו רווח נאה, ולחוזי העתידות תהיה עדנה.

     

    כמעט בכל מדיה שבה חוגגים את תחילת השנה החדשה מופיעה תחזית אסטרולוגית לגבי השנה הנכנסת. סטטיסטית, מרבית האוכלוסייה (ומן הסתם גם רוב קוראי שורות אלה) מאמינים בצורה זו או אחרת באסטרולוגיה ובהשפעת גרמי השמים על חיינו.

     

    צופים בכוכבים. ארכיון (צילום: shutterstock)
    צופים בכוכבים. ארכיון(צילום: shutterstock)

     

    בתקופה המודרנית קיימת איבה גדולה בין האסטרונומים, אנשי המדע, לבין האסטרולוגים. לטענת האסטרונומים בפרט והמדענים בכלל, אין כל ביסוס להנחה שלגרמי השמיים יש השפעה כלשהי על עתידנו, גורלנו, בריאותנו וכדומה. הרבה מלל נכתב והרבה הרצאות הושמעו בעניין זה והוויכוח רחוק מסיום. למעשה, זה חסר תכלית כמעט לתקוף באופן רציונלי את האסטרולוגיה או כל אמונה אחרת, כיוון שעצם היותה אמונה מחסן אותה בפני התקפה רציונלית או מדעית.

     

    לכן, אני אחרוג מהטיעונים המקובלים ואנסה לתקוף את הבעיה של תקפות האסטרולוגיה מכיוון אחר, שונה מעט ולא שגרתי.

     

    אולם, לא משנה מה יחסה של האסטרונומיה לאסטרולוגיה מבחינת תקפות מדעית, האמת חייבת להיאמר - ללא האסטרולוגיה לא היה כל סיכוי להתפתחות מדע האסטרונומיה, לפחות לא בקצב שבו התפתח מדע זה עד היום. כל חכמי קדם, החל בבבל, עבור בתלמי הגדול וכלה בחכמי אירופה כניוטון, האלי ועוד - כולם ראו באסטרונומיה כלי עזר הכרחי לתחזיות אסטרולוגיות.

     

    רק ב-200 השנים האחרונות, עם פריחת מדעי הפיזיקה, הכימיה וכדומה, כאשר האסטרונומיה הפכה למדע שחוקר את מהות גרמי השמיים ולא רק את מיקומם, השתנה היחס של האסטרונומים לאסטרולוגיה.

     

    שורשי האסטרונומיה ביוון

    אין ספק, שראשית האסטרולוגיה המערבית נעוצה הרחק בימי היוונים. ליתר דיוק, בימיהם של תלמי ומניליוס, ששניהם חיו במאה הראשונה והשנייה לספירה. תלמי (קלאודיוס מבית פטולומיאוס) שחי באלכסנדריה (שמו במקורותינו לכן - תלמי האלכסנדרוני) ביסס את המודל הגיאוצנטרי, לפיו כדור הארץ מצוי במרכז היקום (גיאו - ארץ, צנטרום - מרכז) . את המודל הקוסמולוגי שלו שטח בספרו "מגלי סינטקסיס" (שלימים קוצר שמו ל"אלמגסט" והביא הרבה אנשים לטעות ולחשוב שמדובר בחיבור שנכתב על ידי הערבים). בספר חישובים מדויקים, שלפיהם היה אפשר לחזות את מיקום גרמי השמים - כוכבי הלכת, הירח והשמש - בדיוק כה גדול.

     

    בעוד שאלמגסט דן באריכות ובפירוט במדע האסטרונומיה, הרי שבספרו השני, טטרה ביבלוס בן ארבעת הכרכים, פירש תלמי את משנתו האסטרולוגית לפיה גרמי השמים משפיעים על בני האדם, על אבריו, על בריאותו וכדומה. באותה תקופה כתב מניליוס הרומי את אסטרונומיקה, מקור חשוב לשמות קבוצות הכוכבים ולמקור הידע האסטרולוגי.

     

    חשוב לציין, שעל פי תלמי ומניליוס, ההשפעה על בני האדם אינה השפעה כוללת של קבוצת הכוכבים בלבד, אלא גם של כוכבים המרכיבים את הקבוצה. ניקח לדוגמה את קבוצת טלה. על פי תלמי, הקבוצה מושפעת מכוכב הלכת מאדים ויוצרת עם הקבוצות אריה וקשת את שלוש הקבוצות של יסוד האש, הקשור למאדים.

     

    מאדים וכדור הארץ (צילום: נאס"א)
    מאדים וכדור הארץ(צילום: נאס"א)

     

    אלידבא דתלמי, מזל טלה משפיע על הראש, על מחזור הדם במוח, על עצמות הפנים ועל הראייה. כיוון שבימי מניליוס הטלה היה קבוצת הכוכבים שבה שהתה השמש ביום שוויון האביב, היום המציין את תחילתה של השנה החדשה, טלה מייצג באסטרולוגיה גם ראשית ולכן הוא מסמל חלוציות, נסיעות ואמנות. להלן ציטוט של מניליוס מתוך אסטרונומיקה: "כשהשמש החיוורת עולה מעלה מבין הגלים הקפואים ומתחילה אט-אט לזהור בלהבה זהובה, מנסה לסלול דרך לטלה, שמוביל את התהלוכה של השמים". (מתוך:האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

     

    ציטוט זה מתאר את התקופה שבה היה טלה ממוקם כאמור על קו המצהר הראשי, בין האלף השני לפני הספירה ועד לתחילת הספירה הנוצרית. אלא שכדור הארץ מבצע תנועה נוספת בחלל: ציר הסיבוב שלו סביב עצמו שנטוי בזווית של 23 מעלות ביחס למישור הסיבוב סביב השמש מבצע תנועה דמוית חרוט בחלל, שמחזורה 25,860 שנים, ובגללה משתנה מיקום כוכבי השבת ביחס לעונות השנה. תנועה זו קרויה תנועת הנקיפה (פרסציה בלעז). השינוי השעום במיקום גרמי השמיים נצפה כבר על ידי אחד מגדולי האסטרונומים היוניים - היפאפרכוס, שחי במאה השנייה לפני הספירה, על ידי תצפיות בהעתקת מיקומם של כוכבים בהירים ביחס לנקודת שוויון האביב ומחזור זה של תנועת כדור הארץ כונה בשם - השנה הפלטונית הגדולה.

     

    כיוון שהאסטרולוגיה דעכה עם התעוררות הפילוסופיה היוונית, לא ייחסו חשיבות רבה לשינוי במיקום השמש יחסית לכוכבי השבת עקב תופעת הנקיפה, ולכן במשך 2,000 השנים האחרונות התעלמו מכך שנקודת האביב וקו המצהר השמימי הראשי עברו לקבוצת דגים. לפיכך מסמנים כיום המזלות את חודשי השנה שבהם שהתה השמש לפני יותר מ-2,000 שנים.

     

    משמעותה של נקודת האביב בקרב הקדמונים הייתה רבה, כיוון שכאשר שהתה השמש בנקודה זו - יום שוויון היום והלילה - החלה שנה חדשה. מתחילת הספירה הנוצרית ועד ימינו עברה נקודת האביב לתחומי מזל דגים (לכן סימן דגים היה אחד מסמליה של הנצרות הקדומה). איתרע מזלו של מזל דגים, ומבחינה אסטרולוגית עדיין מצויה נקודת האביב בקבוצת טלה.

     

    עם הופעת הנצרות עלתה אמנם קרנה של האסטרולוגיה, אך נאמנים לצוויו של אריסטו בדבר קביעותם של השמיים, לא העזו האסטרולוגים הנוצרים להזיז את נקודת האביב למקומה האמיתי והשאירו את מצב המזלות כפי שהיה בתקופה היוונית. במילים אחרות, כיום מיוחסים המזלות לחודשי השנה בדיוק כפי שהיו לפני 2,000 שנה, בעוד שלמעשה יש סטייה של חודש אחד לכל מזל. לדוגמה - השמש אינה מצויה ב-21 במרס במזל טלה, אלא במזל דגים והיא אף נעה לתחומי מזל דלי. מכאן השם - עידן הדלי. למעשה, כל מי שעד לקריאת שורות אלה חיפש בשמים את קבוצת הכוכבים המהווה את מזלו האסטרולוגי, צריך לזוז מזל אחד מערבה....

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    כדי לצאת מהסבך הזה, האסטרולוגיה המודרנית מסדרת את הסתירה בכך שהחלוקה למזלות אינה לפי קבוצות הכוכבים, אלא היא חלוקה שרירותית של השמים לשנים-עשר חלקים שווים, וכל חלק מכונה בשם מזל. השמש משלימה הקפה אחת סביב כיפת השמים, על גבי גלגל המזלות, מעגל המונה 360 מעלות ב-12 חודשים, לכן כל תיבה וכל מזל מונה 30 מעלות, הנמדדות מנקדות השוויון - אך למעשה אין כל קשר בין המזל האסטרולוגי של היום לקבוצת הכוכבים המקורית בעלת אותו השם.

     

    יתרה מזו. בשל הנקיפה, הפך מיקומה של קבוצת הכוכבים עקרב דרומי מדי ביחס למסלול השמש, והשמש מבקרת בתחומי הקבוצה רק מספר ימים בודד בשנה. את יתר הימים היא מעדיפה לבלות בתחומי קבוצת כוכבים הקרויה נושא-הנחש. מכאן, שלמעשה גלגל המזלות או מסלול השמש בכיפת השמים מונה כיום 13 מזלות ולא 12!

     

    כאשר שואלים את האסטרולוגים מה נותר למעשה מהקשר שבין הכוכבים עצמם, התשובה הניתנת היא שאין כל קשר בין המזלות לכוכבים עצמם, אלא רק לחלוקה של כיפת השמים לשנים עשר חלקים שווים.

     

    יותר מכך, הן מניליוס והן תלמי אינם מתייחסים רק למזלות אלא גם לקבוצות כוכבים שאינן מזלות! לדוגמה, תלמי מתייחס לקבוצת נשר ולכוכב הבהיר שבה – אלטאיר - על פי תלמי, לנשר השפעה אסטרולוגית דומה לזו של כוכבי הלכת מאדים וצדק. הקבוצה מייצגת התחדשות, תשוקה חזקה, כוח רצון וכריזמטיות, כמו גם פיקחות. תלמי ייחס את אותן תכונות גם לאלטאיר, הכוכב הבהיר בקבוצה. למותר לציין שבאסטרולוגיה המודרנית אין כל אזכור לקבוצות שאינן מזלות!

     

    מבחינה מדעית טהורה אין כל אפשרות לתקוף את האסטרולוגיה, כיוון שהיא אינה מדע. אי אפשר להפריך טיעונים מעגליים או טיעונים שמיסודם אינם ניתנים להפרכה. אין ולו אסטרולוג אחד שיצביע על הקשר הסיבתי, המדעי, שגורם למצב כוכבים מסוים להשפיע על לקוחותיו. למעט הקשרים שניבא תלמי. אבל ראינו שמבחינה מעשית לא נותר כל קשר ממה שרשם תלמי (הדומה עד מאוד למה שמייחסים האסטרולוגים המודרניים לקבוצות הכוכבים שקבעו היוונים) לפני השמיים כיום. על הטיעונים לכך - בכתבה הבאה.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מצפה הכוכבים בגבעתיים, האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "על אסטרולוגיה, אסטרונומיה וההבדלים ביניהן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים