שתף קטע נבחר

בין ילדי תימן לזריקה לעולות מאתיופיה

פרשת חטיפת ילדי תימן והזריקה שמנעה מעולות מאתיופיה להביא עוד זאטוטים שחורים - מעידות יותר מכל דבר אחר על תחושת העליונות של אנשי הממסד כחולי העיניים, שניסו לעשות חינוך מחדש לשונים מהם ולמעשה גרמנו לנזק בלתי הפיך

פרשת ילדי תימן, שהתרחשה בשנות ה-50' וה-60' בישראל, ממשיכה עוד לעורר אמוציות בקרב משפחות רבות. לכאורה, מדינת ישראל העלימה עין מחטיפות, מכירת ילדים או קבורתם בלי שאיש טרח ליידע את ההורים של אותם ילדים. הכל לכאורה. 

 

בשבוע שעבר נחשפו העדויות המלאות שהיו אמורות לתת קצת מנוחה לאותם הורים, שחלקם המשיך לקבל מכתבים בעניין ילדיהם, שאמורים להיות מתים, עד לא מזמן. גם לי יש חבר תימני, בן -דרור ימיני, חבר אישי ופובליציסט בעיתון שבו אני עובד, אליו התקשרתי מיד עם היוודע דבר החשיפה. שאלתי אותו עד כמה, לדעתו, חשיפת המסמכים על ידי הממשלה אותנטית, האם פתיחת המסמכים לעיון הציבור תסתום את הגולל על הפרשה הכואבת הזאת? "הכל פוליטיקה" הוא ענה. "אין שום דבר חדש במסמכים שהתפרסמו והכאב נותר כשהיה", הוסיף.

 

טוב, הציניקנים יגידו שאנחנו, בני העדה האתיופית, משמשים כחלקי חילוף של התימנים. אולי גם יוסיפו, בסרקסטיות או מתוך זלזול משווע, שלפחות עבור תינוקות תימנים, נמצאו אשכנזים שהיו מוכנים לשלם, אבל את התינוקות האתיופים איש בכלל לא רוצה! להפך, אפילו ניסו בעבר למנוע מכם להביא לעולם עוד תינוקות שחורים בישראל! אתם בטח תוהים למה אני טוען דבר כזה.

 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

ב-6 בינואר 2008, פרסמתי ב"ידיעות אחרונות", באותיות קידוש לבנה, כתבה תחת הכותרת "שכונות בלי תינוקות". לראשונה, נחשף שיעור גבוה יחסית של עולות מאתיופיה שמקבלות זריקות נגד הריון, בלי שהן היו מודעות לתופעות הלוואי החמורות של הזריקות, או בלי שהן קיבלו מידע לגבי אמצעי מניעה חלופיים.

 

מדובר בזריקה מסוג דפו-פרוברה, הניתנת פעם בשלושה חודשים ויש לה תופעות לוואי קשות: שיבוש בסדירות המחזור עד היעדר וסת. אצל חלק מהמשתמשות, הווסת מפסיקה להופיע לחלוטין אחרי שנה של שימוש. אצל נשים עם נטייה לדיכאון, הזריקה עשויה לעורר תופעה זו. הזריקה לא מומלצת לנשים שרוצות להיכנס להריון. המדינה הכחישה אז שהיא זו שעומדת מאחורי נתינת הזריקה המזיקה והאסורה בצורה גורפת לעולות מאתיופיה.

 

העובדה שבפועל שכונות שלמות נשארו מיותמים מילדים שחורים, לא הציקה לאיש ויותר מזה - נדמה היה שהמדינה ניסתה לצמצם ילודה בקרב בני הקהילה. רק ב- 2013, מנכ"ל משדר הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הודה בפה מלא שנשים אתיופיות בישראל קיבלו את הזריקות המזיקות מסוג דפו-פרוברה. זאת, גם בגלל הכתבה ההיא וגם בגלל תחקיר עיתונאי מעמיק שביצעה העיתונאית גל גבאי בחינוכית. במכתב ששיגר למנהלי קופות חולים, הורה פרופ' גמזו להפסיק עם מתן הזריקה: "אני מבקש להנחות להבא את כל רופאי הנשים העובדים עם קופות החולים שלא לחדש מרשמים של דפו-פרוברה לנשים ממוצא אתיופי או נשים אחרות, שמכל סיבה יש חשש שמא לא הבינו את השלכות הטיפול".

 

שתי הפרשות עוסקות בילדים שחומי עור. התימנים שנחטפו, לכאורה, או מתו מוות מסתורי בעודם תינוקות בשנות החמישים והשישים, וזו של האתיופים, שהתרחשה בשלהי שנת 2000, כשניסו למנוע מנשים אתיופיות להביא עוד זאטוטים שחורים בישראל. הפרשות הללו מעידות יותר מכל דבר אחר על תחושת העליונות של אנשי הממסד כחולי העיניים, שניסו לעשות חינוך מחדש לשונים מהם ולמעשה גרמנו לנזק בלתי הפיך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עטא עוויסאת
דני אדינו אבבה
צילום: עטא עוויסאת
מומלצים