תמונה קורעת לב: התינוק מת ונסחף לחוף

התינוק שהפך בעל כורחו ל"איילן כורדי של בני הרוהינגיה": עם הפנים על הבוץ שוכב בשקט תינוק לאחר שנשטף אל גדת הנהר. שמו מוחמד שוחאייט, פליט בן 16 חודשים ובן לעם הרוהינגיה. משפחתו של התינוק ברחה לבנגלדש בגלל האלימות הקשה במדינת ראקין שבמיאנמר רק כדי שמוחמד, אמו, דודו ואחיו בן השלוש יטבעו למוות במהלך המסע.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ   

ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר CNN

"כשאני רואה את התמונה אני מרגיש שאני רוצה למות", אמר אביו של מוחמד זאפור עלאם לרשת CNN. "אין לי טעם לחיות בעולם הזה".

(צילום: CNN)

אחד המיעוטים הנרדפים ביותר בעולם

הסכסוכים שעזבו שני הילדים הקטנים מאחוריהם אינם דומים, אבל הייאוש של משפחותיהם ורצונם לבחור דומים מאוד.

בני הרוהינגיה המוסלמים במיאנמר נחשבים לאחד המיעוטים הנרדפים ביותר בעולם. ממשלת מיאנמר רואה בהם מהגרים מבנגל - חבל ארץ שכיום מחולק בין בנגלדש למערב בנגל שבמזרח הודו - למרות העובדה שהם חיו במשך דורות רבים במדינת ראקין שבמיאנמר.

"בכפר שלנו, מסוקים ירו עלינו במקלעים וגם חיילים של צבא מיאנמר פתחו לעברנו באש", סיפר עלאם. "לא יכולנו להישאר בבית שלנו. ברחנו והסתתרנו בג'ונגל".

(צילום: רויטרס, CNN)

עלאם סיפר שהוא ובני משפחתו רצו מכפר לכפר בניסיון לברוח מהאלימות באזור. "הלכתי במשך שישה ימים. לא יכולתי לאכול אורז במשך ארבעה ימים. לא יכולתי לישון במשך כל ששת הימים. כל הזמן שינינו את המיקום שלנו בשעה שהצבא חיפש אחר בני רוהינגיה".

השיחה האחרונה עם המשפחה

עלאם נפרד ממשפחתו במהלך המסע והגיע לנהר נאף שזורם בין מיאנמר לבין בנגלדש. הוא סיפר שהתחיל לשחות וחולץ על ידי דייגים בנגלדשיים שהעבירו אותו את הגבול. אז, לדבריו, הוא התחיל בהליך להבאת משפחתו אליו בצורה בטוחה. "יצרתי קשר עם בעל סירה וביקשתי ממנו לעזור לאשתי ולבניי לחצות את הנהר. הם חיכו בצד השני", סיפר עלאם.

"צלצלתי למשפחתי ב-4 בדצמבר. הם היו נואשים לעזוב את מיאנמר", אמר עלאם. "אלה היו המילים האחרונות שהחלפתי עם המשפחה שלי. כשדיברתי עם אשתי בטלפון יכולתי לשמוע את הבן הקטן שלי קורא 'אבא-אבא'".

"רק הנהר יודע כמה גופות של בני רוהיניגיה צפות"

"קשה לי מאוד לדבר על הבן שלי. הוא מאוד אהב את אבא שלו", אמר האב ששכל את בנו התינוק. "הבן שלי הראה הרבה אהבה. בכפר שלנו כולם אהבו אותו".

הסיפור של משפחתו של עלאם, שהופרדה בעל כורחה בעת ניסיונה לברוח מהאלימות, הוא סיפור שחוזר על עצמו בקרב משפחות בני רוהיניגיה שחצו את הגבול לבנגלדש. ארגון ההגירה הבינלאומי מסר שכ-34 אלף בני אדם חצו את הגבול בשבועות ובחודשים האחרונים. "רק הנהר יודע כמה גופות של בני רוהיניגיה צפות שם", אמר עלאם.

עלאם שוהה כעת במחנה הפליטים "לדה" בעיר טקנאף שבדרום בנגלדש, ומנסה להבין מה בדיוק קרה למשפחתו. "לא נשאר לי אף אחד. שני הבנים שלי ואשתי מתו. כולם גמורים", הוא אמר. "אנחנו סובלים גם כאן בבנגלדש. אין לנו בית לחיות בו כאן. אין אוכל. אנשים שחיים במחנה הזה תקופה ארוכה נתנו לנו מחסה". הנחמה היחידה של האב והבעל השכול היא שלפחוות יש מבחינתו הפוגה באלימות. "נהגנו לחיות בפחד מתמיד לאבד את החיים שלנו במיאנמר", הוא אמר. "בבנגלדש אנחנו לא מפחדים בכלל".

(צילום: AFP)

ממשלת מיאנמר: אין ראיות לביצוע רצח עם

ממשלת מיאנמר הכחישה שוב ושוב את הטענות להפרת זכויות אדם בשטחה, ומסרה שכוחות הצבא שלה בסך הכול מבצעים "מבצעי טיהור" נגד חשודים שהיו מעורבים בתקיפה על משמר הגבול של מיאנמר ב-9 באוקטובר.

השבוע, באופן חריג ביותר, פרסמה ממשלת מיאנמר שבה נמסר שהיא תחקור את אלימות המשטר לאחר שסרטון וידאו שפורסם ברבים תיעד שוטרים מכים תושבי כפר בני עם רוהיניגיה. ביום רביעי פרסמה ממשלת מיאנמר את ממצאי החקירה הפנימית לאלימות האחרונה. מבחרי דו"ח החקירה דחו את ההאשמות לרצח עם, והוסיפו שהממשלה המקומית עדיין חוקרת דיווחים על אונס, הצתה ומעצרים בלתי חוקיים של תושבי כפרים במדינת ראקין.

בחודש ספטמבר הקימה ממשלת מיאנמר את "ועדת ראקין" בראשות מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי ענאן, שנועדה למצוא פתרונות לסכסוך האלים באזור. עלאם טוען שהוועדה איננה אלא מסך עשן. "הוועדה הוקמה כדי לרמות את העולם", הוא אמר. "הצבא מגרש אנשים מהכפרים בזמן שהוועדה מבקרת באזור. "כשבמינאמר נערכו בחירות חשבתי שאם אונג סן סו צ'י תנצח אז זה יעשה לנו טוב", אמר עלאם. "אלא שהחלום והמציאות שונים לגמרי. מאז שהיא (סו צ'י) עלתה לשלטון, שום דבר לא השתנה. עדיין רודפים אחרינו".

(צילום: AP)

 "אונג סן סו צ'י והצבא רוצים לחסל את בני רוהינגיה ממדינת ראקין. היא מכחישה שהצבא מבצע זוועות", אמר עלאם.

"ייתנו לממשלה זמן והם יהרגו את כולנו"